זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קסג
Zichron Yehudah part 1 163 · זכרון י-הודה גרינוולד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →דוקא התם דהוי כמו גזירה לגזירה דאפי' יבשים בשמש אסורים אטו יבשים בתנור ובתנור גופי' גזרינן אטו היבשים שנתייבשו עם הפת בצדו או אחר אפיית הפת, ובזה גרידא מתירין כשנשמרו מן החימוץ הא בשאר דברים גוזרים משום אחלופי אפילו כשנשמרו מן החימוץ וצ"ע. אמנם לא זו בלבד שייך בו "בשפיריטוס" הנ"ל משום אחלופי בלבד, אלא כנראה ונשמע יש בו ח"ו תקלה לרבים וכמש"כ גם הדר"ג נ"י, ועכ"פ צריך להתייעץ בדבר זה ולקיים ושמרתם את משמרתי שלא יהי' עולם הפקר. ע"כ גם דעתי העני' נוטה שנתוועד באיזו מקום בעזהי"ת. והי"ת ברחמיו ובזכות אבות הצבור יהי' עמנו בעצה, והנני ממתין ומצפה לתשובתו מיד, או"נ המצפה לסד"ש הק' יודא גר"וו סימן קצ"ה בע"ה ברחוחסה"ג. שלום לכבוד התלמיד הרבני החו"ש מו"ה יצחק יעקב גלאנץ נ"י. אחדשה"ט בענין אתי לאחלופי כתבתי למעלה, והנה היום חשבתי למשפט, כי יסוד חשש אתי לאחלופי היא במס' בכורות ב' ע"א וע"ב, ושם ע"ב מסיק טעמא דרבנן דאסרו בשבורה למכור לנכרי משום דאתי לאחלופי, וכן נקט רש"י ז"ל במס' ע"ז י"ד ע"ב וכן פי' הרע"ב ז"ל במס' פסחים פ"ד משנה ג' והרמב"ם ז"ל פ"כ מה' שבת הלכה ג' פסק כחכמים ולא פי' כלל בטעם הדבר, אמנם בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל ספ"א דמס' ע"ז פי' הטעם דשבורה ג"כ משמשת לטחון וכן פי' הרע"ב ז"ל שם במס' ע"ז פ"א משנה ו'. וכבר העיר בזה התויו"ט במס' ע"ז הנ"ל. וטעם דטחנו בריחייא אי' בגמ' מס' ע"ז דף ט"ז ע"ב בחי' גסה דטחנו בריחיים בערודי וגם לר"י אסור וכן פסק הרמב"ם ז"ל בה' שבת פ"כ הלכה ה' וכן איתא בירושלמי שם מס' ע"ז לענין להשכיר סוס דאסור דטחנו בריחייא, ואפשר אם נאמר הטעם בשבורה דאסור משום דטחנו בריחייא יתיישב קו' תוס' במס' ע"ז הנ"ל י"ד ע"ב ד"ה שלימים וט"ו ע"א ד"ה אימור כו'. ואפשר היינו הטעם של הר"מ ז"ל בפי' המשנה והרע"ב ז"ל. אמנם תמי' רבה למה לא מביא לא בטור ולא בשו"ע ביו"ד סי' קנ"א דין זה דשבורה ג"כ אסורה למכור לנכרי, והי"ת ברח' יורני באמתו. הדש"ת הק' יודא גר"וו סימן קצ"ו שוכט"ס לכבוד ידינ"פ אהו' הרב הגאון הותיק ציס"ע כקש"ת מו"ה שאול נ"י אבדק"ק קראלע יע"א. מכ"ק קבלתי וע"ד שאלות ר' יעקב נ"י הנה האמת כמ"ש כהדר"ג נ"י בנוב"י שלפי הגמ' בוודאי מותר דהא שמונים זוגים וכו' נשאו וכו' אחיות אמנם הא כתבו המפרשים שהחסיד ז"ל שאינו חולק כלל על גמ' ח"ו דגם איהו מודה שמותר עפ"י הלכה ורק כתב שלא יעשו כן מפני סכנה וזה כמה שנים שנתעוררנו מת"ח אחד על המדרש איכה ששמונים אחים הנ"ל נתלו ר"ל הא קמן כמפרשים הנ"ל ובכ"ז כתב בד"ח אהע"ז ח"ר סי' ט' במדינתינו לא קפדו רק אכלה וחמותה ששמותיהם שוין ולא זולת וכן הביא מס' מ"ח וראיתי גם בזוהר הקדוש כמדומה פרשת פנחס גבי ר"י ששמו ושם חמיו שוים הי' וידוע דבאבני צדק כת' בחאע"ז סי' י' שמקובל בענינים אלו לעשות בהסכמות ג' רבנים ע"כ כהדר"ג נ"י אם ירצה לפי הענין שלפניו להצטרף עם עוד ב' רבנים וזכות הצדיקים המתירים יגן ברחמיו יתברך. וע"ד שכתב הדר"ג נ"י על מה הטבעו אדני חשבון הפתקאות של הצעטנועל לשבת בעירינו, הנה נדפס ספר חותם קודש על מצות מילה זה שנים רבות ושם בסוף הספר נדפס לוח חילוף אורך הימים והלילות וזמן צאת הכ' ומקובל ספר הזה לענין זה בכמה קהלות קדושות וזה איזה זמן נדפס בעלה א' אשר העתיק מהשטערניווארטא בעיר הבירה לכל המקומות הגדולים זמן הזריחה והערב שמש וצה"כ וכמדומה שהוא הי' מכיוון עם הספר הנ"ל וזה אמת כמו שכ' הח"ס ז"ל בחשבונו שע"פ רוב בבוקר יורד בכל שבוע או עולה עם 10 מינוטען וגם לערב לערך 12 מינוטען רק באיזה שבעות בהתחלה ובסוף התקופה יש שנויים גדולים ובכ"ז צריך לבוא על החשבון ולהשגיח לזמן לפי ראות עינינו אם מסכים עם הזריחה והשקיעה שאנו רואים ובעלה הנ"ל ראיתי איך שהמקומות משתנים זמ"ז כגון גרוו"ד ומונקאטש שוים ונשתנו הרבה מעירנו וע"כ דרך כלל כפי חשבון ספר ח"ק הנ"ל אנו מחשבים דרך פרט כל מקום ומקום לפי מעמדו וכפי שנראה לצמצם פעם אחת כן יחשבו תמיד לפי חשבון שב"ס הנ"ל בכל שבוע ושבוע היאך משתנה הזמן ולדעתי בעזהית"ב ראיתי כ"פ האיך מכוון מאוד הזמן ועכ"פ אני משגיח שיהי' ההדלקה בעש"ק קודם תחילת השקיעה וב"ה התיקן הזה בעיר גדולה אין לשער הטובה שנעשה ע"י הפתקאות והית"ב יציל את עמו ישראל ברחמיו מכל מכשול כתבתי בנחיצה או"נ הדשה"ט באה"ר. הק' יודא גר"וו. סימן קצ"ז בעזהי"ת עש"ק לס' בא תרנ"ז לפ"ק שלום וכט"ס לכבוד ידי"נ התו' המופלג בתורה וביראה הקצין מו"ה יצחק זינגער נ"י. בנו היקר הבן יקיר לי שיחי' עשה כמצות אביו נ"י ושאל אותי מה דעתי בענין אמירת ענינו בימי השובבי"ם בשחרית ביום התענית ואני העני אין דעתי נוחה לומר דבר הלכה במקום שיש לשאול לרב אחר ומכ"ש באתרי' דחברי' ח"ו חולין הו' לי לומר בזה דבר אולם בדבר התלוי רק במנהג המקומות כמש"כ בפוסקים בזה אין קפידא. ובל"ס גם אתם ראיתם מ"ש בזה ויעיי' בפמ"ג בסי' תקס"ו