זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קנה

סימן קפ"ו שלום וכט"ס לכבוד הידידים והחביבים הרבנים הגדולים המורים לרבים, עמודי הוראה לרחוקים ולקרובים, חריפים ובקיאים ובמד"ט מסובבים, צדיקי' אומרים מעט ועושים הרבה מעשים טובים ה"ה כקש"ת מו"ה דוד הכהן זאלצער ומו"ה שמעון נר"ם ומו"ה משה שפיטצער נ"י דייני קרתא קדישא דמונקאטש יע"א. מכ"ק קבלתי ע"ד השאלה שבא לפניכם מ"כ האקרו"ט דשם יצ"ו אם יש היתר לחזן שהי' עד עתה משמש בקהל שטאטוסקווא, לקבלו עתה להיות עומד ומשמש בא' ממרום המקומות בקהלא קדישא דשם כמו שמבוארים הדברים במכתב כבודכם הכותבים מע"ל. הנה תרי תמיהי מידכר דכירי הבי"ד הגדול, יאמרו נא יראי ה' המה הדיינים הרבנים הג' וכי האקרו"ט וכי חשידון בעינייכו וקרא אמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. וזאת שנית יאמרו נא הבית אהרן אשר יורו משפטיך ליעקב, וכי לאורה הוא צריך האם צריכים הם לשמוע, דעת רבנים אחרים בזה הצרי אין בגלעד ועוד הלא גם עמהם שם הכרתי והפלתי ממכ"ק מארי' דאתרכון הרב הגדול נ"י והלא גם את שאינם גלוים לפני אחרים לפניהם הם גלוים וידועים ומכש"כ בדבר הנוגע להגלות לנו ולבניו עד עולם, ובדבר כזה שאי"צ לו רב וצורב והדין פשוט לכל יודע דעת תורה כמו שיבואר למטה, בכ"ז יראתי שלא להשיב כי אולי השעה צריכה לכך והיא כבודם ותהלתם של כ"ק הבי"ד הגדול דשם המעבירים על מדותם בזה כיון שרואים תיקון בזה שגם רבנים אחרים יודיעו ג"כ דעתם דעת תורה בזה ומבקשים עד מהרה להריץ דברי ע"כ חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותם ופקודתם שמרה רוחי להיות גם אנכי סניף לעושי מצוה דרבים ואכתוב רק דברים פשוטים לפי מעט הפנאי שלפני כפי מה שחנני הית"ב ברחמיו הרבים. הנה החזן הזה שהי' עד עתה משמש בקהל שטא- טוסקווא ואכל מבשר פיגולים איזה שנים פסול להיות חזן במקום כבודכם מצד ג' טעמים. הא' אפילו אם לא הי' משמש אצל שטאטוס- קווא רק שאכל מבשר פיגול שחיטתם ג"כ כדאי לפסלו מלמנותו עוד לש"ץ דהא קיי"ל בשו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף ד' ש"ץ צריך שיהי' הגון ואיזה הגון שהי' ריקם מעבירות [עפירש"י ז"ל בתענית ט"ז ע"ב וצ"ע מאין הוציא זה] ורמב"ם ז"ל הוסיף לפ' ולא יהי' בבניו וב"ב שום בעל עבירה אלא יהי' ביתו ריקם מן העבירות, והגם שבה' תפלה לא כתב כלשון הנ"ל כבר כתב בתשו' לחם רב סי' ג' דסמיך לי' עמ"ש בה' תענית. וגם המחבר נראה דס"ל כך בדעת הרמב"ם ז"ל, ומכש"כ בנ"ד שמקבלים החזן להתפלל בתענית ויוכ"פ כו"ע מודים דצריך להיות ריקם מן העבירות וכ' בתשו' לחם רב דאפילו בעשה תשובה לא מהני לדעת הרא"ש ז"ל וטור ולדעתו גם הרמב"ם ז"ל מודה בזה עש"ה. והנה בנ"ד החזן הזה שאכל הוא וב"ב כמה שנים מבשר פגול שחיטת בעלי השטאטוסקווא שנאסר השחיטה עפ"י פסקי הגאונים כמבואר בתשובותיהם ובפרט בתשו' מהרמ"ש ז"ל בכמה סימנים בחאו"ח וחיו"ד וגוף האיסור הסכימו עליו בפומבי מכת הקודמין רבותינו הג' זללה"ה כידוע ומפורסם לכל מצד הדין ומצד מיגדר מילתא ע"כ גדול עונו של החזן הזה מנשוא, וכי זה הוא ריקן מעבירה הוא וב"ב ועל כזה נאמר ממר זוטרא בתענית הנ"ל מפ' היתה לי נחלתי, נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה זה הש"ץ שאינו הגון שיורד לפני התיבה. ואם יאמר שרוצה לעשות תשובה [כמוזכר במכתב כ' הדיינים שמ"ל] מלבד מה שכבר הבאתי לעיל דלענין להיות ש"צ לא מהני תשובה לדעת הרא"ש וטוש"ע, עוד בו הלא רק א' יחקר זאת כי רק הוא ית"ש יודע תעלומות לב אבל אנו אין לנו אלא מה שעינינו רואות מש"כ רבינו הרשד"ם ז"ל בתשו' חאו"ח סי' ל"ג וז"ל ידוע שהש"ץ עומד במקום כהן המקריב וצריך שיהי' פרקו נאה מנעוריו, וגם כי אין דבר עומד בפני התשובה מ"מ צריך הרבה לידע התשובה מה הי' ושיתברר הדבר היטב באופן שלא יהי' חשש כלל לחוש שתשובתו כדי שיחזירוהו לאומנותו ועדיין כולי האי ואולי אם לא האמינהו שעשה תשובה גמורה בלתי מרמה דפשיטא שאין להחזירו ע"כ ורש"י ז"ל בתשו' בפרד"ס הגדול סי' כ"ו כתב מי המרוצה בין ישראל לאביהם שבשמים הלא צריך להיות צדיק וישר "נקי בגופו מכל דופי ואם אינו כן אמרו חכמים נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתה... ואדרבא מסתברא שאין תשובתו של זה החזן שלימה כי הרמב"ם ז"ל בה' תשובה מנה מכ"ד דברים המעכבים התשובה הפורש מדרכי צבור, והמבזה רבותיו והכא תרתי איתנהו בי' במי שהתחבר לעדת שטאטוסקווא פורש מדרכי צבור כלל ישראל הכשרים והנאמנים לה' ולתורתו יתב'. ומבזה בזה דברי רבותינו הק' ז"ל אשר במסנ"פ העמידו הדת שומרי הדת ואסרו שחיטתם והוראתם של הממונים בעדת השטא- טוסקווא, ומכש"כ שכבר כ' דגם תשובה לא מהני בי' למנותו עתה לש"ץ בקהל שומה"ד. טעם הב' שאסור החזן הזה להיות עומד ומשמש מעתה בקהלא קדישא דמונקאטש ממה שכבר העיר על זה מהר"מ שי"ק ז"ל בתשו' חיו"ד סי' י"ט ממה דאיתא סוף מנחות כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש. והנה הרמב"ם ז"ל כ' וז"ל כל כהן שעבד בע"ז בין במזיד בין בשוגג אעפ"י שחזר בתשובה גמורה ה"ז לא ישמש במקדש לעולם שנאמר לא יגשו אלי לכהן לו וכו' מי שעבר ועשה ב"ח למקדש להקריב בו שאינו כבית ע"ז ואעפ"כ לא ישמש במקדש לעולם. משמע בהדיא דגם כששימש בב"ח בשוגג ג"כ לא ישמש עוד לעולם בביהמ"ק. וכבר כתב במהרמ"ש בזה דמבואר באו"ח דביהכנ"ס דין ביהמ"ק יש לו בזה, וממילא נשמע דאין הטענה שאומרים שלא ידע החזן מזה האיסור הנעשה בפומבי'