זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קנב

הושבתי את בנ"י הם ענני כבוד שהקיפם בהם כבל יכם שרב ושמש. והנה לכאו' קשה תרתי חדא הקו' שבב"ח על הטור שאין זה מדרך רבינו לכתוב פשטים וטעמים, ולפי דרך הב"ח י"ל ג"כ על המחבר דהיינו שבמצות סוכה צריך לכוין ג"כ טעם המצוה שיש בה מלבד גוף כוו' המצוה לצאת י"ח, אמנם כיון שבב"י לא כ"כ על הטור משמע דאיהו לא ס"ל כן, ועוד ק' לכאו' טובא דהא לפי הגירסא שלפנינו בגמ' י"א ע"ב ס"ל לרע"ק דסוכות ממש היו ור"א ס"ל הם ענני כבוד, וא"כ לכאו' קיי"ל כרע"ק ולמה נקט המחבר כר"א, ומתחלה רציתי לומר ליישב דע"כ הכא קיי"ל כר"א דפי' סוכות הם ענני כבוד והיינו כר"א, והיינו דהא פליגי ר"י ורבנן אי סוכה דירת קבע בעינן או דירת עראי ועיין בגמ' ז' ע"ב דכמה תנאי ס"ל כך דדירת קבע בעינן. והנה לכאו' היה נראה לומר דתלי' פלוגתתם בפלוגתא הנ"ל אי סוכה זכר לסוכות ממש שהי"ל או זכר לענני כבוד דאם היו סוכות ממש והיו צריכים להם כדי להגן עליהם מזרם וממטר ושרב א"כ סוכה דירת קבע בעינן, אמנם אם נאמר דהתם ענני כבוד היו שהקיפם ולא סוכות ממש א"כ זכר לזה ג"כ אנו עושים דוקא דירת עראי להורות כי האמת עיקר ההגנה הם הענני כבוד רק שעכ"פ צריכים לעשות היקף והיכר להאוהל בפעולת הגשמיי ע"ד המשכן אוהל מועד במדבר ואדרבא מורים במה שעשוהו אוהל עראי להורות שהאוהל הגשמי אין זה העיקר, ולפי"ז כיון דקיי"ל כרבנן דלעיל דסוכה אוהל עראי בעינן א"כ ע"כ דקיי"ל ג"כ דסוכות הם ענני הכבוד, וכדברי ר"א הנ"ל, א"כ לפי"ז הי' מביא המחבר דבר זה להקדמה לכמה הלכות שאח"כ התלויים בזה דסוכה דירת עראי בעינן, כן הי' נראה לי לפום ריהטא. אמנם לא יתכן זה כלל וכלל, דא"כ יהיו דברי רע"ק סותרים א"ע וגם דברי ר"א, דהא רע"ק ס"ל דהעושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה, ומוקי לה אביי לעיל ז' ע"ב דפלוגתת רע"ק ור"ג תליא אי סוכה דירת עראי בעינן ורע"ק דמכשיר ס"ל סוכה דירת עראי בעינן, וא"כ היכי ס"ל הכא דסוכות הם ענני כבוד, ועוד ר"א ס"ל דירת קבע בעינן כי כן אמר אביי בהדיא דף ז' הנ"ל טעם של ר"ח דהעושה סוכתו כמין צריף, דפסול מה"ט, והיאך ס"ל הכא סוכות ממש הי' והיו דבריהם לפי הנ"ל מהיפך להיפך, והגם שהי' מקום לומר דאביי הוא דאמר דף ז' ע"ב דר"א ס"ל סוכה דירת קבע בעינן, ורע"ק ס"ל להיפך ואביי לשיטתו משמע בריש מכילתין בהדיא דלא ס"ל כרבא בטעם דרבנן דפסלי מעשרים אמה משום דדירת עראי בעינן אלא י"ל דאיהו כרבי' רבה ס"ל דעד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה ע"ש, וע"כ קיי"ל בזה כרבנן דלמעלה מכ' אמה פסול. אבל באמת י"ל דאנן ס"ל דלא כן הוא אלא ר"א ס"ל ג"כ דירת עראי בעינן והא ראי' דקיי"ל בהעושה סוכתו כמין צריף כר"א ואי הי' טעמי' משום דדירת קבע בעינן הי' זה סתירה לדידן דקיי"ל באמת דירת עראי בעינן, אע"כ ס"ל כגירסא הברייתא דלקמן, דר"א מכשיר, וא"כ מוכח אדרבא דר"א ס"ל דירת עראי בעינן. וכ"כ מאי דמוכיח אביי דרע"ק ס"ל דירת עראי בעינן ור"ג ס"ל דירת קבע בעינן מכח פלוגת' דהעושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה דרע"ק מכשיר וחכמים פוסלים ג"כ אינו מוכרח כזה אליבא דכו"ע לפי מאי דמבואר בירושלמי שם כ"ג ע"ב דפלוגתתם שם אי דירה מהלכת שמה דירה וגם לענין טומאה בזה פליגי ע"ש בפנים בירושלמי. [וע"ש דגם לענין מ"ש דב"ש וב"ה פליגי בזה במתני' דמי שהי' ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ג"כ קיי"ל כב"ש, וע"כ צ"ל לפי"ז דלא פליגי לענין סוכה אי דירת קבע בעינן] וממי' לפי הנ"ל היינו יכולים לומר כנ"ל דרע"ק ס"ל דירת קבע בעינן ור"א ס"ל דירת עראי בעינן וכיון דאנן לפי האמת ס"ל דירת עראי בעינן כרבנן דר"י דריש מכלתין אלי' דרבא ועוד בכ"מ ע"כ הכא קיי"ל כר"א דסוכות היינו ענני כבוד שהקיפם לבל יכם שרב ושמש, ושפיר פסק כן המחבר. אמנם מצאתי אח"כ על הגליון בגמ' שבת הגירסא הוא דר"א ס"ל סוכות ממש ורע"ק ס"ל ענני כבוד היו, וממילא אתיין דברי המחבר ע"נ כפשוטו, ואני העני הי' נ"ל דהיינו המשך הפסוקים בפ' אמור בסוכת תשבו כו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות וכו' וידבר משה את מועדי ה' אל בנ"י, ר"ל שהי' מרע"ה מפרש להם שהסוכות הי' מה שהי' כבודו יתב' נועד להם באותן סוכות ע"ד שהי' נקרא המשכן אוהל מועד ע"ש ונועדתי שמה לבנ"י, והיינו כדעת המ"ד ענני כבוד היו י"ר שיפרוס הקב"ה סוכת שלומו עלינו ועכ"י אמן, י"ב תשרי תרס"ג לפ"ק. הק' יודא גר"וו. סימן קפ"ב שלום וכ"ט ובריות גופא ושמחת יו"ט לכבוד ידידי הרב המאה"ג מו"ה אברהם שלמה נ"י דומו"צ בק"ק ס' אויוואר יע"א. מכתבו קבלתי היום, ובאתי בזה להשיב מעט דברים לכבודו כי רב ולצאת י"ח הבריות, הגם מי הוא זה ואיזה הוא אשר יעיז להרהר אחר הוראת המורה ודאין בשגם הרב הגאב"ד בל"ס ג"כ הסכים על ידו, בכ"ז לקיים והייתם נקיים מה' ומישראל, אדבר איזה דברים הנראים לעין כל. הנה הטו"ז כ' בסי' תרל"ז סק"ד לדבר פשוט שאדם מותר ליכנס לסוכתו של חבירו שלא מדעתו דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני'. והנה לכאורה הסברא נותנת דהה"ד דכה"ג דנ"ד דאמרי' בוודאי ניחא לי' לקהל הקודש למיעבד מצוה בממוניהם שיתקן המורה הדר שם התקרה באופן שיכול למיעבד מני' סוכה לקיים בי' מצותו, ומכש"כ דאפשר שמחוייבים הקהל לתת לו דירה לשבת בה הה"ד. דהחיוב לתת לו מקום לקיים מצות ישיבת סוכה, ואיהו רק דמהני להו והטריח א"ע והוציא הוצאות מממונו לתקן לו הסוכה, ומכ"ש שמקבל על