זכרון י-הודה גרינוולד חלק א טו

ט"ו ע"ב איזהו הגון שיהא ביתו ריקן מן העבירה ובתענית הוסיף ולא יהי' בבניו וב"ב וקרובין וכו' בעל עבירה והוא מל' הגמרא שיהא ביתו ריקן מן העבירה וצ"ע שברמב"ם ה' תפלה שתיק מני' וכ' בבאה"ט סי' נ"ג משם ע"ת ותשו' מ"צ דמי שהוא פסול מחמת עבירה אפי' באקראי אינו יכול להיות ש"ץ. והנה המחלל שבת אין לך בעל עבירה יותר מזה אפילו כשעובר רק בפעם א' מכש"כ מי שהוא רגיל ומומר לכך דהוי כמומר לכל התורה כולה אפי' שאינו עושה להכעיס כמבואר ביו"ד סי' ב' סעיף ה' ואפי' רק מחלל שבת רק באיסור דרבנן כמש"כ שם הבאה"ט מגמרא דעירובין בהדיא יע"ש ועחת"ס חחו"מ סי' קצ"ה וכתבתי רק דברים פשוטים שאסור לירד הנ"ל לפני התיבה כלל וכלל לא ואקוה שהעושה העבירה הנ"ל איהו גופי' לא ירצה להתפלל בחזקה דאם מתפלל בחזקה כבר כתב הרמ"א ז"ל בסי' תקפ"א שאין עונין אחרי' אמן ומתנאי הש"ץ שיהי' מרוצה לעם כדאי' באו"ח סי' נ"ג ס"ד, והי"ת יברך אתכם בשלום וכט"ס כעתי' ידידכם ומכבדכם חותם בברכת שבתא טבא הק' יודא גר"וו. סימן ח' לענין ברכת שעשה לי כל צרכי דאיתא בשו"ע או"ח סי' מ"ו לברך מקודם שעשה לי כל צרכי ואח"כ המכין מצעדי גברא והמג"א שם בס"ק ג' הביא משם הב"ח דלפי נוסחת הגמ' שלפנינו ברישא מברכין המכין ואח"כ שעשה לי כל צרכי, והנה בזמן הגמ' שסדרו הברכות מיד כל ברכה וברכה משנתחייב בה כדאיתא בגמ' כי נכח רגלא לימא רוקע כו' כי מסגי כו' יברך המכין כו' ולפי"ז אולי י"ל דעכשיו כיון דמסדרי' הברכות בפעם א' זאח"ז נותן הודי' לו יתברך תחלה על חסדו שיכול לילך ברגליו שיברך המכין מ"ג ואח"כ אומר עוד הגדלת חסדך וטובך עלי שנתת לי ג"כ מנעלי' לרגלי ועז"א שעשה לי כל צרכי, וע"כ אפשר דגם לגרסת הרי"ף ודעימי' ז"ל ג"כ מודים דעכשיו יברך מתחלה המכין כו' רק שהם הביאו הנוסח כי סיים מסאכי' לימא שעשה לי כל צרכי דהיי' כשמברך מיד בשעה שעושה כן אז מקדים שעשה לי כל צרכי. למנהגם שנועלים מקודם מנעלים לרגלי' כמ"ש המג"א, משא"כ עכשיו וכמו שכתבתי למעלה והנה בפמ"ג הביא הכא מגליון המג"א באם נעור כל הלילה אינו מברך ברכת א' נשמה כו' ותמה הפמ"ג דזה אינו דאי' בסעיף ח' דמברכים על מנהג העולם וע"כ מברכי' גם ביה"כ (עסי' תרי"ג) ברכת שעשה לי כל צרכי שכן כתב שם הטור וב"י להרא"ש ז"ל, ואולי י"ל באמת דוקא להרא"ש ז"ל והוא הי"א לקמן בס"ח שמברכים על מנהג העולם על כן ס"ל דגם ביה"כ מברכין ועכ"פ לאידך שיטות אין ראי' ולדידהו שם הטעם דמברך כן על שאר צרכי' כמ"ש הפמ"ג והכא בשהי' ער כל הלילה אין מברך מספק. וע"כ לשיטת הרא"ש ודעימי' ז"ל נקדים הכא לברך שעשה לי כל צרכי לפי מנהג העולם, אבל להמחבר דפסק לקמן ס"ח דברכה שאין מתחייב בה אין מברך בהזכרת שם ומלכות ומומי' שאין מברך על מנהג העולם ותלוי הדבר במנהג עצמו ע"כ גם עפ"י עיקר הדין אם מנהגו הוא לילך מקודם אף איזה פסיעות קודם שלובש המנעלי' שפיר מברך מקודם המכין מצעדי גבר קודם שעשה לי כל צרכי, ומכ"ש למש"כ למעלה דעכשיו שמסדרים כל ברכות השחר זאח"ז בוודאי שפיר אתי לברך המכין ואח"כ שעשה כו' וכו"ע מודו בי'. ולענין נוסחת המכין או אשר הכין כבר מסיק במחהש"ק כיון דבלא"ה תמוה שכל ברכות השחר מברכי' בל' בינוני פוקח, מלביש כו' ולויה ישתנו אלו הב' ברכות לברך אותם בל' עבר ורק ברכת שעשה לי פו' שמזכיר כן בנוסח הגמרא שלפנינו אין לשנות בה, אבל ברכת המכין שכתוב כן בנוסח הגמ' שלפנינו ג"כ בלשון בינוני אין לשנות ע"כ, וכ"ה בסידור מהר"ש וויטאל זללה"ה. סימן ט' נשאלתי מאחד תורני מופלג עמ"ש בסידורים שבשעת אמירת ברוך שאמר לוקחים שתי ציצית שלפניו בידו הימנית, מה טעם יש בו. י"ל לפי מה שכתוב בשו"ע או"ח סי' כ"ד סעיף ה' כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציצית שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות ופי' בבאה"ט דר"ל לספירות, כמובן והנה כ' באור צדיקים כמהר"ם פאפר"ש ז"ל סי' ט"ו בשם רש"ל ז"ל בתשו' סי' ס"ד דבברוך שאומר עשרה פעמים ברוך על בריאת עולם למע"ב ע"כ, והנני מעתיק בזה לשון רש"ל ז"ל לפי שבנוסח ברוך שאמר עד התחלת הברכה ברוך כו' אב הרחמן יש עשרה ברוך מכוונים נגד עשרת הדברים המשכיל יבין, זולת ברוך הוא וברוך שמו בסוף אינו מן המנין שהם נגררים אחר הברכות לשבח להזכרת שמו המיוחד שצריך לומר עליהן בכל פעם ברוך הוא וברוך שמו עכלה"ק, וע"כ שפיר ראוי ליקח ב' ציצית שלפניו שבהם ה' קשרים מכוונים נגד עשר הספירות כדי שבשעת אמירת ברוך שאמר יזכור לכווין בעשרה ברוך הנ"ל ג"כ כוונה זו, והכוונה מכוונת בזה במעשה דבור ומחשבה. כנלע"ד והוא רחום יכפר בעד. סימן י' בעזהי"ת עש"ק חוקת תרמ"ו לפ"ק. חיים ושלום וברכה מרובה, לנפש יקרה ורוח נדיבה זוכה ומזכה לכבוד שמים באהבה ד"נ כבוד מר ידידי דרב החרוץ ושנון צדיק ונשגב מוכתר בנימוסין מכיריו יופי לו מקלסין כש"ת מו"ה יודא כ"ץ קרויס נ"י יקרת מכתבו עם תכריך הספרים קבלתי באהבה והנה מעכ"ת העריך לפנינו ס' שהו"ל