זכרון י-הודה גרינוולד חלק א יד

ברבי' לבטל מצות תפילין אין לצרפו למנין עשרה לצורך דבר קדושה הנה בשו"ע סי' נ"ה סעי' י"א אי' עבריין שעבר על גזיר' ציבור או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה ותחילת דברי המחבר מספר המנהיג שבב"י וסוף דברי המחבר יוצא מתשוב' הרשב"א ז"ל עב"י ולכאורה צריך טעם למה תלי' אם נידוהו אם לא וחפשתי ולא מצאתי ונלע"ד דכ"ז שלא נידוהו על עבירה מסתמא הב"ד לא מצאוהו לעובר במזיד וכו' מעתה בזמה"ז דאין אנו מנדין במדינתינו ראוי שכל עבירה שידענו בה שאם הי' יד של ישראל תקיפה הי' מנדין אותו ונמי' הדר דינו שלא לצרפו למנין עשרה והכה פשיטא מילתא שמי שאינו מניח תפילין ביד רמה דמנדין כיון שהוא מכלל פורשין מן הצבור שמנאוהו רז"ל במס' ר"ה דף י"ד בין המינין והאפקורסין וגם שאמרו רז"ל ברכות י"ד ע"ב ארא"ח הרוצה לקבל עומ"ש יניח תפילין וכו' ואמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר ומבטל בכ"י שמונה ממ"ע בפרהסי' ועובר על מ"ע ול"ת שאל וגו' לא תסור וגם עבירה דח"ה כמו שאמרינן כגון אנא אי מסיגנא ד"א בלא תפילין כו' ש"מ דגם במ"ע שייך ח"ה ואם לכבוד עצמו מותר לתלמיד חכם לנדות בשביל כבוד שמים כהאי לכש"כ, ומכש"כ משום מיגדר מילתא כדי שישמעו העם וייראו ולא ילמדו אחרים ח"ו לעשות כמעשיהו פשיטא מילתא ומחוייבים הי' לנדות כ"ז שהי' בי"ד של ישראל תקיפה והי' דינו שאין נמנה למנין עשרה מוני' השתא דאין מנדין עכ"פ זיל בתר טעמא וראוי ומחוייב שלא למנותו למנין עשרה והריני מצטרף לאותן הרבנים הגדולים שהסכימו עמך שלא לצרף למנין עשרה ח"ו למי שמבטל מצות תפילין בפרהסיא ביד רמה ומה שהארכת בזה לענין אי אומר להכעיס גם במ"ע דינו כמו בל"ת ופליגו בו הבעלי תריסין וכמ"ש במכתבך לדעתי אי"צ להאריך בזה לנדון דידן עכ"פ בהעברה בעלמא הי' נראה לי דגם מפירש"י ז"ל בחולין דף ד' ע"ב אין ראי' שמנגד לזה, (עיין כ"מ פ"ד מהשח"י הי"ד) והובא בפרמ"ג שהבאת בסי' כ"ז באו"ח ולענ"ד י"ל דהנה זה שמומר להכעיס נעשה מומר גם בפ"א לא נמצא זה רק בש"ך יו"ד סי' ב' אות י"ז בשם יש"ש סי' ו' וביש"ש בפנים לא הראה מקור לזה והי' נלע"ד לולא דמסתפינא דרש"י ז"ל אפשר הי' ס"ל דמומר להכעיס אינו גרוע ממומר לחלל שבתות וע"ז דלא סגי בפ"א, והנה הכא אפילו כשאינו עושה לתיאבן ר"ל שלא לצער א"ע, עכ"פ זה הוא רק פ"א ולזה [לא] נקרא מומר לכהת"כ בפ"א, ע"כ פירש"י ז"ל שהי' מבעט במצוה זו באופן דגם רש"י ז"ל ס"ל ככל שאר פוסקים דגם במ"ע שייך מומר להכעיס רק הכא שאני מטעם הנ"ל עכ"פ לענין הלכה למעשה אין דבר חוצץ בינינו והריני מצטרף להלכה הנ"ל כמ"ש והי"ת יזכה אותך לעשות חיל מתורה ומצות ולהיות מגודרי גדר, ולעשות פעלים לתורה ברבים כמו שנצטוינו בצוואת אותו זקן מרן זקינך ח"ז בעל ח"ס זלל"ה זי"ע ועכ"י כאו"נ ונפש אוה"נ מחו' החותם כוח"ט לך ולכל יו"ח בר"ה הבעל"ט בכי"א. סימן ה' בעזהשי"ת שוכט"ס לכבוד אהובי ידי"נ תלמיד חביב וחשוב הרבני המופלג חו"ש ירא שמים כש"ת מו"ה יודא ליבש שטערן נ"י. מכתבך קבלתי והי"ת ברח' ישמרך מכל רע מעתה וע"ע בכי"א ומה ששאלת אותי אם טוב בעיני לעשות כמנהג החולצים תפילין דרש"י מיד אחר תפלת ש"ע בלחש ומניחים מיד תפילין דר"ת חלילה לך לעשות כמעשיהם בזה דהכי איתא בב"י סי' נ"ו לא"ח בשם מדרש [ובפמ"ג באדר"נ בא"א אר"א בר"י פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי אלי' ז"ל ועוני' ד' אלפים גמלים טעונים אמרתי לו מה אלו טעונים א"ל אף וחימה לעשות נקמה וכו' מי שמספר וכו' בין ברכה לברכה וכו' ואתה ידעת כמה פעמים אני מעורר על העונים אמן שחוטפים לומר האמן קודם ששומעים האות האחרון מהברכה וכן מצאתי כעת שכבר עורר על זה הפמ"ג בסי' הנ"ל סק"ג ע"ש ומי שעוסק בחליצת או בהנחת תפילין בעת שש"ץ חוזר התפלה אי אפשר שלא יכשל באי' אמן חטופה או אמן יתומה ומי שיתן דעתו ע"ז ימצא כמה רב המכשול בזה ר"ל ואשרי להמזהיר והנזהר בזו, ולא ראיתי מא' מרבותי שהניח תפדר"ת אחר שמ"ע דכחש ואולי ימצא איזה טעם על זה אפשר דוקא בבטוח שיגמור הנחת התפילין קודם שיתחיל הש"ץ התפלה בקו"ר, וע"כ מנע רגליך מכתיב הנ"ל וכתיב ושם דרך אראנו וכו' וכתיב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמ"ת דהיינו אחרי שקראו אליו בתפלה ואח"כ לכל אשר יקראוהו עוה"פ באמ"ת ר"ת באמני תפלה וכמש"כ ר"י ז"ל בשער היראה ממאחז"ל דכל המתפלל וחוזר ומתפלל בטוח שנשמע תפלתו, והנני או"נ המצפה לבש"ט ממך. הק' יודא גר"וו. סימן ו' בעזהשי"ת שלום רב לאוהבי תורה אג"ש היקרים בק' אודוארי ה' עליהם יחד וע"כ כל הגבאים שיחי'. ע"ד אשר שאלתם אודות מי שרוצה לירד לפני התיבה בהיותו אבל ל"ע, והוא ממחללי שבתות שבהמות שלו עושים מלאכתו בשדה ואיהו גופ' מעידי' עליו שעובר בהוצאת שבת ועוד שאר עברות שיוכלו להעיד שעובר עליהם והנה הלכה פסוקה היא בשו"ת או"ח סי' נ"ג סעי' ד' ש"ץ צריך שיהי' הגון ואיזהו הגון שיהי' ריקן מעבירות והוא מגמרא תענית דף