זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קמז

שום חידוש וכנ"ל, אבל הגמ' פריך קושיא אחרת עכ"פ ק' לדידן דק"ל ומי מצית מוקמית בשוגג והא מתחייב בנפשו קתני, ולדידן ליכא לתרוצי אעפ"י שמתחייב משום צובע דהא להלכה לא קיי"ל כרב אלא כשמואל, ומתרץ אעפ"י שבמזיד מתחייב וכו' כשירה. והשתא כיון דאנו רואים דסתם גמרא קפריך ע"כ רק לשיטת שמואל ע"כ מוכח דקיי"ל כשמואל ושפיר פסק הרמב"ם ז"ל דהלכה כשמואל דשוחט חייב רק משום נ"נ בבהמה ולא משום צובע וא"ש כנלע"ד. סימן קע"ה בעזהי"ת ברחוחסה"ג. שנה טובה ומבורכת. ורב שלום למשמרת, לה"ה הרב החרוץ ובקי כש"ת מו"ה מיכאל פר"ב נ"י מורה ודאין בק"ק באניא יע"א. אחדשה"ט וש"ת דפרמ"כ, הנה הגיעני אתמול לעת ערב מכתב מכ' מו"ה דוד פרענקל משם נ"י אודות בנו הנולד לו למז"ט שיהי' יום המילה לטובה ביוהכ"פ שחל בשבת הבעל"ט, היאך להתנהג בענין מקום המילה, יען שהבני הק"ק שיחיו מבקשים ממנו שימולו התינוק בביהכנ"ס של הקהל דשם ברב עם הדרת מלך ושיקחו חלק במצוה זו ביום הקדוש, אמנם הבני כנסי' שלו המתפללים כל השנה בקביעות בביהכנ"ס שיש להנגיד הנ"ל בביתו, לא יאותו בשום אופן לזה אלא רוצים דוקא שימולו אותו בבי כנישתא שלהם שבביתו, וכותב הנ"ל שממתינים על מכתבי בזה, ויען שאיני יודע אם כבר הורה בו מעכ"ה ע"כ הנני שולח דברי אל כבוד מעלתו, ואף שהדברים פשוטים לדעתי בכ"ז מוכרחני לצאת עכ"פ ידי הבריות בזה ולכתוב להם דעתי. הנה במג"א סי' של"א סק"ה מסיק דדוקא באי אפשר בענין אחר שרי לעשות ע"י נכרי' איסור דאו' לצורך מילה, אבל באפשר בענין אחר לא התיר. ואף שכ' זה דוקא ביש בו איסור דאו' ממש, מ"מ גם הכא בענין הנ"ל להביאו דרך ר"ה ג"כ אית בי' איסור דאוריי' להרבה פוסקים שבסי' שמ"ה. ועוד שהב"י שהביא המג"א שם כתב אף דרך חצר שאינו מעורבת ג"כ אסור להביא להתינוק משום שהרבה פעמים גם בלא"ה מלין בבית משום צינה וכדומ'. ועוד שהפוסקים גופיי' שמתירים בסי' רע"ו גם באי' דאו' ע"י נכרי היכי שיש בו משום מצוה, מ"מ כ' המג"א שם בשם מ"כ דדוקא היכי שהגוף נהגה ממנו, ולא בד"א. וכבר העיר שם כן בד"ק מסי' של"א בפרמ"ג סק"ח ורק תי' בדוחק דהכא משום דהוי מצוה עוברת שרי אבל באפשר באופן אחר מנ"ל להתיר לפוסקים הנ"ל. [ועוד אפשר דבה"ג שבר"ן סוף ראד"מ גופי' רק התיר לעשות מלאכה א'. כההוא להדליק את הנר לצורך ישראל, אבל לעשות מלאכות הרבה לצורך ישראל לצורך מצוה א' לא התיר] ומכ"ש הכא השתא דיוהכ"פ שחל בשבת והוי חשש תרי אי' דאוריי' וחמיר טפי כבמג"א שכ"ח סק"ט בשם הר"ן ז"ל לענין חולה שיב"ס. ואני בעניי חקרתי זה זמן רב לענין א' שעשה מלאכה בשבת שחל בו יוכ"פ לשיטת הסוברים דבפ"א אינו נעשה מומר, אבל בכה"ג שעשה מלאכה א' שחייב עליו שתים אי נעשה מומר גם בפעם א'. והקשיתי בגמ' חולין י"ד דרב אמר אסור באכילה ליומא מדקתני השוחט בשבת וביוכ"פ שבת דומיא דיוהכ"פ דאסור באכילה ליומא, והקשיתי דילמא נקט משו"ה בשבת ויוהכ"פ לומר דאפי' שהי' שבת ויוכ"פ בהדדי מ"מ שחיטתו כשירה שאינו נעשה מומר בכה"ג, ותירצתי דרב לשיטתי' ניחא דס"ל בשבת פ' כלל גדול דשוחט חייב משום תרתי משום נטילת נשמה ומשום צובע וממילא הוי שפיר ב' מלאכות בפ"א ול"צ למינקט משו"ה שבת ויוהכ"פ לאשמעינן דלפ"א לא נעשה מומר, דבלא"ה כבר אשמעינן זה במתני' ואכמ"ל. ועוד אית בי' הכא דאפשר שייך בכאן אין מעבירין על המצות כיון שיש ביהכ"נ בביתו, ואף דהמג"א בסי' צ' ס"ק כ"ב הביא מגמ' ב"מ ק"ז דמצוה לילך לביהכ"נ הרחוקה משום שכר פסיעות ומכש"כ הכא בנ"ד שייך בי' בביהכ"נ הרחוקה גם ברב עם הדרת מלך ועיין בפרמ"ג שם סימן צ' ס"ק הנ"ל. [ובאמת קשה לי קצת בגמ' סוטה בההוא דאריו"ח לאלמנה לא יש ביהכ"נ בשיבבותך כו'. וק' דילמא משום ברב עם הדרת מלך הלכה לבי כנישתא דריו"ח, ואני הקשיתי מכבר מגמ' מנחות דתנן מצוה להביא מן הקרוב ובגמ' שם חדא טעמא מצד אין מעבירי' על המצות, וקשה למה לא נאמר בזה שכר פסיעות יש] ותירצתיו בכמה אנפין ואכמ"ל מ"מ כיון שבחר לו מכבר להתפלל בביהכנ"ס שבביתו בוודאי כדין עשה מטעמים שעבורם חייב יותר להתפלל בביתו ואולי יש שם קביעות ללמוד ג"כ, וממילא שייך בזה אין מעבירין על המצות כנלע"ד. ועוד נאמר בזה מצד שאין אומרים לו לאדם חטא חטא קל כדי שיזכה חבירך והיינו אם נאמר כשיט' הסוברים דשבת רק דחוי' אצל מילה ולא הותרה, ולמה לו לעשות איסור שבות משום לזכות את הרבים ואע"ג דתוס' בשבת דף ע"א כתבו דהיכי דלא פשע אמרינן עשה שיזכה חבירך אפי' בקיום עשה, היינו דוקא שיעשה חבירך עשה שמחוייב בה כגון ההוא עשה דפסחים ע"ש, אבל בנ"ד דאין שייך שום חיוב לשאר אנשים שיעמדו אצל המצות מילה בשאינו לפניהם, ע"כ לדעתי בוודאי אין מקום להתירו להביאו לביהכנ"ס של הקהל דרך רה"ר כיון שאפשר לו למולו בביהכ"נ שלו שהוא בביתו שם. ויש לחקור אי במצוה דרבים ג"כ אומרים אין אומרים לאדם חטא, דהא גבי ר"א דשחרר עבדו ברכות ט"ז ע"ב מתרץ בגמ' דרבים שאני. אמנם לפי מ"ש לעיל דוקא בעשה כזו שמחוייב לעשות כההוא דר"א שפיר בזה אפשר אמרינן חטא בשביל לזכות חבירך הרבים, אבל לא בשאינו מחוייב כנלע"ד. העולה מזה שלדעתי בוודאי ליכא להתיר לישא את התינוק דרך רה"ר לביהכנ"ס של הקהל כדי למולו שם, אחרי שיש ביהכ"נ בביתו של הנגיד, ומכש"כ שכבר הבטיח לאנשי כנסי' שלו למולו בביהכנ"ס בביתו צריך לקיים מוצא שפתיו. והנני חותם בבר' גמח"ט לפרמ"כ נ"י הדוש"ט הקי יודא גר"וו.