זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קמד

שתזכה להיות ממזכי ומלמדי הרבים לש"ש וכל המרבה בכבוד שמים כבודו מתרבה, ואז"ל עשה דברים לשם פועלם וכו' וקודם הלימוד תשכיל ותתחכם בהלימודים בעצמך וכאז"ל ע"פ אז ראה ויספרה וכו' ותשוב בינך לבין קונך ואז תצליח ואז תשכיל ברחמיו יתב' ובזכות אבות הצבור, כאו"נ. הק' יודא גר"וו. סימן קע"ב בעזהי"ת ברחוהסה"ג בשו"ע יו"ד קמ"א ס"ד ויש אומרים דברבים ליכא חשדא, והביאו המג"א להלכה באו"ח סי' רמ"ד סק"ח יע"ש. והק' החת"ס בתשו' לאו"ח סי' ס' ב' קושיות עצומות חדא מברייתא פסחים פ' מקום שנהגו בתודוס איש רומי שהנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים ושלחו לו אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נדוי משום דמחזי כקדשים בחוץ, וק' הא ליכא אלא חשדא מפני הרואים והתם רבים הוי כל בני רומי וליכא חשדא, וקו' זו מתרץ הח"ס ומחדש דהא דברבים ליכא חשדא היינו דוקא בדבר השייך לרבים כגון דההוא בי' כנישתא דהוי בה אנדרטא, ובהכי מיירי ג"כ המג"א הנ"ל אבל דבר שאינו משתתף לרבים אפילו אלף יחידים איכא חשדא לכל א' בפ"ע, והיינו הך דגדי מקולס דב"פ ע"ש. [ובאמת צריכין עיון דבריו הק' דלפ"מ שראיתי שכ' הא דברבים ליכא חשדא היי' אפי' שלשה כמבואר בגמרא ריש מס' ברכות וכ' כן בהדיא הבדה"ב בסי' קמ"א בשם ר' ירוחם ז"ל, ולפי"ז עכ"פ רוב פסחים נעשים בחבורה כגמ' פסחים פ' תמיד נשחט ס"ד ע"ב שאמרו ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם וצ"ע, וי"ל בדוחק דעכ"פ המקדישו והצולה יכול להיות נעשה באחד, ורק אח"כ כמנין עליו יותר.] אמנם הקשה עוד קושיא מגמ' סוכה כ"ג ע"ב עמ"ש במשנה הגיעו לשער כו' ואמרו אנו לי' ולי' עינינו ופריך בגמרא והאמר ר' זירא כל האומר שמע שמע כאלו אמר מודים מודים, וקשה מאי פריך הא התם רבים הוו, והניח בצ"ע. ובאמת כ' בתשו' מהרמ"ש ז"ל מכח האי קושי' דדעה הנ"ל שבשו"ע דברבים ליכא חשדא נדחית מהלכה. ולענ"ד יש ליישב, עד"ש המג"א בה' חנוכה בסי' תרע"א סקי"ב דהא דבביהכ"נ כשיש לה פתח אחר אמרי' בסי' צ' ס"ח מותר לעבור על פתח ביהכ"נ היינו משום שאין הטעם דאסור לעבור על פתח הביהכ"נ בשעה שהצבור מתפללים, משום שיחשדוהו דהא באמת כמה פעמים שטרוד בעסקיו אי"צ לילך לביהכנ"ס, אלא הטעם כמ"ש רש"י ז"ל דכשהולך סמוך לביהכ"נ ואינו נכנס לתוכה נראה כפורק עול ומבזה ביהכ"נ, דהי"ל להתרחק עכ"פ, אבל אי איכא פתחא אחרינא ליכא ביזוי ע"ש, וכזה י"ל הכא דמה שאנו אומרים שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ואסור ג"כ אין הטעם דחשדי' לי' שמאמין ח"ו בשתי רשויות אלא משום דעכ"פ דמחזי' כשתי רשויות כמשפירש"י ז"ל בהדיא ברכות ל"ג ע"ב, והיינו ג"כ ההוא דסוכה דפרכינן דהוי כמודים מודים דמשתקינן. וע"כ מתרץ לי' הגמ' מה שתירוץ ע"ש. אבל לא משום חשדא דבאמת ברבים ליכא חשדא ורק דמחזי כב' רשויות ומכוער הדבר כנלע"ד נכון בסד"ש. ואדרבא מזה יסוד נכון למ"ש בש"ך קמ"א הנ"ל בסעיף ד' הנ"ל ס"ק כ"ז בשם בד"ה בשם ר' ירוחם ז"ל דכ' בשם הפוסקים דאע"ג דברבים ליכא חשדא מכוער הוא להם ע"כ ולא כ' ראי' לזה. [רק הש"ך כ' שיש ראי' מריש ברכות ולא פי' דבריו] ולהנ"ל ראי' מכח גמרא דסוכה הנ"ל דפריך בגמרא דהוי מכוער דהוי כמודים מודים דמחזי עכ"פ כב' רשויות ח"ו כנלע"ד לאמת. סימן קע"ג בעזהי"ת ב' דר"ח אייר תרס"ט לפ"ק ט"ז למב"י. שלום לך אהובי התלמיד החביב הרב הגדול המוכתר בתורה ויראה ובמעיש"ט כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקרה בק"ק קראסנא יע"ש. מכתבך קבלתי ויען שאינו הדבר נחוץ לשעה אחרתי עד היום ובפרט כי לאו מילתא חדתא הוא, ויען דעביד הכי לימול בב' מוהלים אין מזחיחים אותו, כפי המבואר בפוסקים. והנה לענין שתי מוהלים בשבת כבר ראית מש"כ בזה בב"י ורמ"א ושאג"א ונוב"י. ועיין מה שהאריך בזה בתשו' חת"ס חלק ששי סי' צ"ט כולם כאחד יגידו דהמחמיר בזה לכו"ע משובח, ונכתוב בזה לקמן בסד"ש. ועיקר הקוטב של החשש איסור מש"כ בשג"א והפליג בשבח הדבר מרן בחת"ס הנ"ל דכיון דאפשר לעשות בחילול א' אין לעשות בב' חילולין, והראשון שמל כל זמן שלא פירש הוי חדא חילול כמו שאנו רואין בציצין שאין מעכבים דכ"ז שלא פירש חוזר אפי' על ציצין שאינם מעכבים שכ"ז שלא פירש הוי חדא חילול, ויתיישב בזה לענ"ד מה שהק' החת"ס שם בגמרא מנחות דף ס"ד למה לא פריך מעבודה שכמה כהנים זכו בהקטורת, ולא עשו ע"י כהן א'. ולהנ"ל יש לומר דכיון שפירש מאותה עבודה י"ל דאין חילוק בין אדם א' לשנים ויותר, משא"כ התם בקצירת העומר שפיר נקצר בשבת באדם א' ובקופה אחת דהוי כמו קודם שפירש במילה כמובן. אבל יקשה בזה ג"כ מה שכבוד מ"ע העיר להקשות למה הרמ"א ז"ל במילה פ' דיש להחמיר שימול א'. אבל מדינא מותר בשנים, ושם בסי' תקפ"ה פסק שאותו שתוקע מיושב יתקע ג"כ על סדר הברכות עכ"ד ולהנ"ל יקשה עוד יותר דהרי הכא הוי ב' חילולים מה שהי, יכול לעשות בחילול א' קודם שפירש הא', משא"כ התם דבכ"ז הוי ב' חילולים, דהא התוקע ראשון כבר פירש כמובן. אמנם פשוט דלק"מ, דהתם לא מצד חילול יו"ט קאתי עלה דאין לעשות חילול בב' גברי, אלא. רק מצד המתחיל במצוה אומרים לו גמור קאתי עלה כמש"כ שם הרמ"א ז"ל בהדיא מרמב"ם וא"ח, ושכ"כ המג"א בסי'