זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קמג

מדכרי אהדדי' והבן היטב, ואולי יען דבלולב לא שייך דרבים יקיימו המצוה ביחד דהא צריך לקיחה לכל אחד ואחד בע"כ דלא כתק"ש ומגילה שעומד תוקע או קורא ומשמיע לרבים, וממילא בלולב שייך שפיר לגזור שמא יעבירנו וע"כ אטו לולב גזרו כן גם בשופר ומגילה, ותי' הראשון הנ"ל עדיפא לי. סימן קע"א שלום וכט"ס לכבוד אהו' התלמיד החביב הרב הגדול בתורה ויראה ומעש"ט, אוצר כלי חמדה שיננא וחסידא כש"ת מו"ה זלמן ליב סג"ל נ"י בק"ק חוסט מכתבך זה איזה חדשים קבלתי ובאשר שלא הי' הדבר נחוץ לשעה, הנחתיו מן הצד, ועתה כי הלכתי לטובה, לנוח מעט מיגיעותי, חפשתי אחרי מכתבך ג"כ ומצאתיו. והנה בדבר שנתייעצת עמי איזה לימוד שתלמוד ברבים ביום ש"ק בזמן הקיץ הנה בשו"ע או"ח סי' ר"צ ס"ב איתא אחר סעודת שחרית קובעין מדרש לקרות בנביאים ולדרוש ברבים בדברי אגדה וכו' ויוצא כן ממד"ת, הא דלא קאמר לקרות בחומשים משום הא דאיתא סי' רפ"ה שכאו"א חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע ואיתא שם ס"ב דירא שמים יקרא גם פירש"י ז"ל, ועיקר מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל כדאיתא שם ס"ד, על כן מסתמא קראו ולמדו כבר פירש"י ז"ל על הפרשה של אותה שבוע קודם הסעודה ע"כ קאמר שלאחר הסעודה יקבעו ללמוד בנביאים, אבל אם יודעים שלא קראו עדיין הבאים לשמוע את פירש"י ז"ל קודם שקראו הצבור וקודם הסעודה, בזה כ' השו"ע שם שישלים אחר אכילה עד המנחה ובוודאי בזה מודה השו"ע שילמוד הפרשה עם פירש"י ז"ל קודם לכל שאר הלימוד, כנלעד"פ. ובכ"ז ידרוש לפניהם ג"כ בדברי אגדה, ובאמת תמוה לי למה לא כ' בשו"ע שילמדו עמהם הלכות פסוקות וכמ"ש רש"י ז"ל בשבת ר"פ כל כתבי על הא דתנן שם ומפני מה אין קורין בהן בכתובין מפני ביטול בית המדרש ופירש"י ז"ל יען דכתובים משכו לבא ובשבת דרשו דרשה לבעלי בתים שעוסקין במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להן הלכות איסור והיתר וטוב להן, לשמוע מלקרות בכתובים ע"כ, מוכח מזה שזה יהי' עיקר הדרשה ללמוד עמהם הלכות פסוקות רק יען משום דהלכות פסוקות אפשר לא הי' באים לשמוע כ"כ משום שאינו מושך כ"כ ע"כ צריכים לדרוש בדברי אגדה ובתוך הדרשה ידרוש ג"כ הלכות. ובאמת במג"א סי' ר"צ הנ"ל כתב שעיקר הדרשה תהי' להורות לעם את חוקי הא' ולהכניס בלבם יראת שמים והיא כפירש"י ז"ל הנ"ל, אבל על המחבר קשה דשתיק מלימוד הלכות לגמרי. והי' נ"ל די"ל יען דמצינו בגמ' ברכות י"ד ע"ב דארחב"י זמנין סגיאין הוה קאימנא קמי' דרב ומקדים וכו' ומתני לן פירקין וכו' ומזה מוכיח תוס' ברכות ה' ע"ב דשרי ללמוד קודם התפלה יע"ש ואדרבא קיי"ל בסי' צ"ג אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה ויוצא כן מברייתא ברכות ל"ח ע"ב ע"כ י"ל שאז למדו הלכה פסוקה עם הבע"ב קודם התפלה דהא בשבת פנויים הבע"ב ממלאכה ומחוייבים יותר ללמוד מהת"ח ככתוב בהג"ה סי' ר"צ ע"כ אפשר שתיק המחבר מלימוד הלכה אחר הסעודה, אבל עכ"פ מחוייבים הבע"ב לבוא לשמוע הדרשה וגם הת"ח צריך לעסוק בש"ק בענייני מוסר וי"ש כדאי' בגמ' גיטין דף ס' ע"א ריו"ח ור"ל מעיינו בספרא דאגדתא בשבתא וכו' וקאמר שם בגמ' שקראו בס' פרדר"א אעפ"י שאסור לכתוב תושבע"פ מ"מ משום עת לעשות, ואם הם היו צריכין לכך, מכש"כ שאר ת"ח ובוודאי גם הם עסקו בזה כדי לדרוש לעם חוקי א' ותורותיו, עכ"פ העיקר בזה כדי להמשיך הלבבות ולקרבם להשי"ת וע"ד שכ' החת"ס ז"ל בצוואתו הק' למדו ברבים בכל מאמצי כח באופן שידעתם תום לבבכם שהקב"ה יודע בכם שאין בכם תערובת כוונה כי אם לכבוד שמו הגדול יתברך ויתעלה, ומהאמור למעלה מבואר אם גם הי' שייך בזה הענין מעלין בקודש וכו' מ"מ כיון שהיו מתירים בזה לכתוב ספרא דאגדתא משום עת לעשות וכו' מכש"כ שאין לחוש בזה משום מעלין בקודש וכו'. אמנם כל עיקר החשש שחששת משום מעלין בקודש ואין מורידין והיינו באשר שבימי החורף למדתם ברבים הפרשה של אותה השבוע עם פירש"י ז"ל והצריך לזה ועכשיו בימי הקיץ אתם לומדים ברבים פרקי אבות. הנה בכל מה דמצינו בגמ' ענין מעלין בקודש ולא מורידין לא הוה דוגמת ענין זה, דהכא החשש אחד משתי אלה או שדעתך בשביל האנשים המתקדשים בלימוד תורה בכתב ועתה כהורדה ע"י שלומדים רק פרק אבות, או דעתך בשביל קדושת הזמן דמעיקרא קדשתם השעות של שבת ק' ללמוד בהם תורה שבכתב ועתה תלמדו באותם שעות התורה שבע"פ ומעלין בקודש כי כזה לא מצינו בכל המקומות שבש"ס כפי מה שמצויין לפנינו והעיקר ילפותא במנחות צ"ט ע"א מקרא דויקם משה וכו' ומקרא דאת מחתות וכו' ואין מזה שום דוגמ' לענין הלימוד וא"ל בזה, והכלל כולם מרועה אחד נתנו, א' יתב' אמרם, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות לתכלית אמתי ובוודאי אם בני הכנסי' אינם לומדים לעצמם חומש עפירש"י ז"ל בוודאי אל תנח ידך מלימוד החומש עפירש"י ז"ל שזהו חיוב מעיקר דין דגמ' ושו"ע כמ"ש למעלה, וגם מזה אל תנח ידך ללמוד עכ"פ איזה משניות מפרק"א בכל שבת ביאור רחב וג"כ איזה הלכות עכ"פ, בוודאי אם השומעים הם בעלי מדע צריך ללמוד הלכות בשו"ע ומפרשיו איזה שעה עכ"פ. ולכה"פ בקיצורים, ובקיצורים דעתי שלא ללמוד הלכות רבות בפ"א כי עי"ז שוכחים ומערבבים ההלכות. ורבן של ישראל בעל מחצהש"ק ז"ל הי"ל לקביעות לעמוד עצמו בפתח חדרו ולדרוש לפני הנשים שמתקבצים בכל ש"ק הלכה אחתי' לבדה וכן כל שבת, וחוזר חלילה, כי הלכה א' זוכרים היטב וחוזרים עליה כמה פעמים, במשך השבוע וממנו יראו וכן יעשו לפי עין הרואה, וכזה משמע מדברי רש"י ז"ל הנ"ל שלמדו עם ע"ה רק מעט הלכות. ירחמך השי"ת ויחוננך