זכרון י-הודה גרינוולד חלק א יג

סימן ד' בעזהשי"ת במיעל שבתא כסא דברכתא מעילת עילתא ב"ה לעילא מכל ברכתא לנפשא רחימתא ה"ג אהו' שארנו הרבני החרוץ ושנון צדיק ויישר בנש"ק כש"ת מו"ה יוסף לעהמאנן נ"י פרעסבורג יע"א. אחדשה"ט באתי להחזיק לכבוד מעלתו מלוא חפנאי טיבותא על טירחתו עבורנו וכו' ולפלא בעיני כי אומן מופלא כזה לא יזדהר בעבידתי' בענין התפירה שתהי' כראוי ואם גם שבלי ספק לא נעשה התפירה מהאוונן העושה התפילין כי לא נראית כתפירת אומן אבל גם תמיהני על האי צורבא מרבנן אשר אלה לו לזכות את הרבים בתפילין הללו זכאה חולקי' למה לא יחיש למפלט לו לצאת מידי חשש אפי' כ"ד ומכש"כ שחשש גדול איכא בהני תפירות ומכמה שנים אני חושש בתפירות של רוב התפילין ונאמר לי זה איזה חדשים כי כבר העיר על זה בספר חיי אדם כלל י"ד סי' ב' שכ' שם וז"ל מחמת שהסופרים עושים נקבים גדולים קצת נמשך החוט לצדדים ועי"ז התפירות אינן שוות אלא זה נכנס וזה יוצא ע"כ ועדיין לא דיבר להזהיר ככל הצורך לפי זמנינו בעוה"ר שהעין רואה שברוב התפילין אם גם הסופר מיזהר זהיר בעבידתי' והוא מהמוחזקים בצדקותם מתחילה ועד עתה מ"מ מחמת שהנקבים שהם בזויות הם גדולים נתקלקל ריבוע התפירה מכל וכל למשל עד"ז שרובו של הנקב אינו מלא מחוט התפירה וידעתי גם ידעתי שיש להם במה לתלות בו ה"ה שי' רש"י ז"ל שפי' (הובא בב"י סי' ל"ב) מרובעות הללמ"ס בתפרן ישמור את ריבועם שלא ימשוך יותר מדאי שלא יכווצו ויקצרו רחבו שממנו הוכיח באמת הרא"ש ז"ל שעיקר הריבוע נאמר רק על הבתים ומושבן אבל הלא כבר כתב הב"י שם שרק רש"י ז"ל לשיטתי' פי' כן דרש"י ז"ל פי' שהתיתורא אינו כגשר רק מגוף הבתים יעו"ש בב"י בטעמו וכן באמת ס"ל גם לרמב"ם בפ"ג מה' תפילין בפי' התיתורא משא"כ לדידן וכן כתב הפרמ"ג במשבצות ס"ק כ"ג בהדיא דלדידן שעושים התיתורא כמין גשר צריך להיות הריבוע של התפירה בעצמה ריבוע ממש מלבד ריבוע של התיתורא וכן העיר קצת בזה המחהש"ק בס"ק נ"ד והנה ראיתי בהגהת זקנינו מרן ר' עקיבא איגר זצלל"ה בסעיף ל"ט שהעיר לראות מ"ש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות לעירובין פ"ד מ"ה שפי' שם הרמב"ם ז"ל מאי דנקיט המתני' כטבלא מרובעת הכוו' שאי אפשר במלאכה לכווין הריבוע ממש לכך אמר רק כמו שהאומן העושה הטבלא עושה אותה מרובעת כמו שיכול ולענ"ד הן דברים תמוהים קצת שנאמר שאין באפשרי לעשות ריבוע כחק התו' הקדושה ולפי ע"ד לולא דמסתפינא יש לומר דכוונת הרמב"ם ז"ל הי' כיון דבשבת א"א לעשות המידה למודד הב' אלפים אמה מרובעות לכן ישער שם באומד אבל באמת בחול יכול להטיב הריבוע ע"י המידה המכוונת לכך כנ"ל ואין משם ראי' להקל ח"ו. ועוד חוטי התפירה אינם מחוט אחד ולמה לא יעשה כן עכ"פ לכתחילה כמ"ש בסי' ל"ב ומכש"כ שעי"ז מתנדנדים קצת חוטי התפירה ונתקלקל הריבוע בהצדדים לרחבו ג"כ כמובן וגם אינו "ואנוהו" ובתפילין שנשלחו לי הם קשרים באמצע חוטי התפירה, זאת ועוד אחרת דמיתי שבתי התפילין יהי' קצת יותר גדולים בארכן ורחבן אעפ"י שעם התיתורא הם קרובים לשיעור ב' אצבעות אבל לא מצאתים נכונים במדת ב' אצבעות שיש לי מועתק ממה שמונח בבית שארנו הגאב"ד דפ"ב נ"י מדות ז' שעורים שנעשה המדה לפני ח"ז מרן בעל ח"ס ז"ל זה חדא ועוד הב"י הביא בסי' ל"ב שהבתים גופיי' דוקא יהי' אצבעים על אצבעיים מלבד התיתורא והפרמ"ג העיר שם בסקכ"ו בא"א שעפ"י שיטת רש"י ז"ל (והוא ג"כ שי' הרמב"ם ז"ל) בפי' התיתורא משמע דהבתים גופיי' צריכין להיות אצבעיים על אצבעיים ומי יכניס ראשו לס' גדול היכי דנוכל לצאת י"ח אלי' דכו"ע ומכש"כ לכתחילה. ואמת שהב"ח כתב בזה דאם נעשה הבתים גופיי' אצבעיים על אצבעיים ויהי' התיתורא ונוני' גדול ביותר א"כ לא יהי' מקום בראש להניח ב' תפילין כאלה, ויהי' ראי' מדברי ב"ח הללו לשיטת הבאר יעקב שבבאר היטב דגם התיתורא צריך להיות מונח דוקא במקום שער דאל"כ הי' מקום לומר דגוף הבתים של הכה"ג היה מונחים במקום שער והתיתורא בשני צדדים הי' מונח או כמו תלוי באויר כמובן או גם על המצנפת והציץ ממש משני עברים ועכ"פ גם לדברי הב"ח ראוי שיהי' עכ"פ כשיעור אצבע וחצי כדאי' במג"א סק"ו ועם התיתורא אצבעיים אבל בתפילין הללו התיתורא רחב הרבה וגוף הבתים אינם כשיעור אצבע וחצי לכן איני מניח תפילין הללו בל"נ ואני ממתין על תשו' מר שארנו בזה ואולי אוכל לקבל תפילין כאלו שהם יותר גדולים כנ"ל ולמען השם יתברך ידקדק מאד בריבועם הן בבתים והן בתיתורא וגם בתפירתם ואם יוכל יהי' לכתחילה מחוט א' ממש בלתי שום קשירה דברי המכבדו ודשה"ט ומברכו בברכת גמר חת"ט בכי"א, סאבאטיטש ו' תשרי תרום קרנינו לפ"ק. הק' יודא גר"וו מברעזאווא: סימן ה' בעזהי"ת שוכט"ס לכבוד נכד א"ח התלמיד החשוב ה"ד הרב הגדול החו"ב מו"ה משה קרוים נ"י רב בעיר באדען יע"א מדינה שוויץ. אחדשה"ט פר"מ מכתבך קבלתי לנכון וע"ד אשר כבודך רוצה לצרף גם אותי על פתגם דכא דמי שאינו מניח תפילין בשעת ק"ש ותפלה בשחרית ועובר עבירה זו ביד רמה