זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קכג

והגה בפירש"י ז"ל בגמ' ק"ח ע"ב הנ"ל פי' שתאן בבת אחת עירה ארבעתן לתוך כוס אחד לא יצא ע"כ לכאורה אינו מוכרח מזה לפשוט ספיקינו הנ"ל דהתם מיירי בעירה ד' לתוך כוס אחד ושתאן בבת אחת. אבל אולי כשהפסיק בנתיים אפשר יצא, דאל"כ לאשמעינן רבותא יותר בעירה לתוך כוס א' אפי' בשתאן זאח"ז לא יצא, אבל להיפך ג"כ אינו מוכרח מזה דיצא דדילמא באמת כך כוונת רש"י ז"ל שתאן בהפסק, והיינו הלשון שתאן לשון רבים ר"ל ששתה הד' כוסות שתיקנו חכמים בלילה זו שתה הוא אותם בבת אחת שהפסיק בשתיתם, והי' מתורץ קו' תוס' שם ע"ש שהק' על פירש"י ז"ל מלשון שתאן. אמנם בכ"ז עדיין משמע רק ששתאן זאח"ז בהפסק השתי' וזה נקרא בבת אחת. אבל בהפסק אמירת ההגדה בנתיים באמת משמע דלשיטת רש"י ז"ל יצא, משא"כ לשיטת הראשונים ז"ל לפי פירושינו הנ"ל כיון דהמזיגה הי' בבת אחת א"כ לא יצא. אמנם להלכה כיון שהטור והמחבר לפי פי' הטו"ז והמג"א הכל תלוי באמירת הגדה בנתיים, א"כ אפשר בכוס א' שמחזיק כמה רביעית והפסיק בין שתיית כל רביעית באמירת הגדה כדין המשנה יצא וגם לפי מש"כ לעיל גם לפירש"י ז"ל משמע דבכה"ג יצא י"ח, א"כ כל אנפין שווין לפי"ז דיצא בזה בשעת הדחק שאין לו כוס א' המחזיק כמה רביעיות. ואי משום שנעשה פגום הלא יוכל לשפוך עליו טפת מים או טפת יין, ואי שאינו מלא דאין זה מעכב בדיעבד. כנ"ל להלכה ולא למעשה דלמעשה צ"ע יותר. והי"ת ירחמנו ויחננו לדעת אמתת תורה"ק א"ס ו' ניסן לפ"ק אודה ה' מאוד בפ"י כו'. אח"ז הראוני התלמידים שבפמ"ג לקמן רסי' תע"ט נסתפק בזה והביאו ג"כ פלוגתת רש"י ורשב"ם ז"ל הנ"ל עש"ה שהניח בספק. סימן קמ"ג בעזהי"ת ברחוהסה"ג. שלום וכט"ס לכבוד ידידי מנוער ד"ה כבוד היקר הרבני המופלג בתורה חרוץ ושנון הנגיד המפורסם כש"ת מו"ה שמואל אדלער נ"י: אחדשה"ט הנה לגודל טרדותי העצומות לא באתי לידי כך להשיב על מכתבו דמר אשר ערך לעולי זה קרוב לשנה תמימה כי ע"י שאני ידי רב לי לעשות בקהילה ויישובים בפרט בראשית בואי הנה וכמה פעמים חפשתי אחרי מכתבו ולא מצאתיו. והיום פתחתי איזה מקונטרסי ומצאתיו. והנני להשיבו דבר אודות מש"כ בא' שבא לקנות יין אצל המוכר קודם פסח, ויודע בו שחשוד ליתן יין שאינו כשר לפסח גם לישראלים אשר באים לבית המשתה של הקונה הזה, ואדרבה רוב מהרגילים לבוא לחנותו ישראלים ומעט המה הא"י, אם מותר למכור לו מיין שאינו כשר לפסח באמרו שצריך לו רק ליתן לנכרים אי יש בזה מצד לפני עור או לא. הנה פשיטא מילתא היכי דבטוח שלא יקנה במק"א רק אצל המוכר הזה יהי' מאיזה טעם שיהי' כגון שדר במקום שאין מוכר אחר רק זה, או היכי דצריך ליקח בהקפה. וכבר הוא חייב מבלעדי זה למוכר זה, בכה"ג בוודאי איכא בי' לפני עור. והוא ברייתא ערוכה בגמ' דע"ז דף ו' ע"א יעיי"ש בגמרא ובתוס' שם ע"ב ד"ה מניין וכו' כתבו בהדיא דהה"ד בכל איסורין, ואעפ"י שהקונה או המבקש יודע בעצמו שהוא איסור ג"כ אסור. [דלא כמו שנסתפק בזה מעלתו במכתבו] ומבואר בתשו' חו"י קפ"ה הובא בפ"ת דהיכי דנוטל בהקפה הוי ג"כ כמו בתרי עברי דנהרא דאסור מצד לפני עור וכן כ' בהדיא ברדב"ז ז"ל ע"ש. ואין חילוק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן כמ"ש בתוס' ספ"ק דע"ז ומובא בס' ארעא דרבנן ערך לפ"ע וכ"ז פשוט. אלא אפי' היכי דלא קאי בב' עברי דנהרא ואין לוקח בהקפה ויכול לקנותו במק"א. יש ב' שיטות בשו"ע יו"ד סי' קנ"א ס"א והש"ך שם סק"ו העלה דבישראל לישראל ליכא פלוגתא וס"ל לכו"ע דאסור אפילו היכי דיכול לקנותו במק"א. ואין לדון בזה דהוי לפני דלפני דפסק בשו"ע שם דלא מקפדינן, ז"א חדא דהא הקונה גופי' ישראל הוא ואיהו גופא חשוד הוא לשתות יין שאינו כשר לפסח. ועוד דזה גופא כבר כתב הגאון רו"ו באסקאוויטץ בהגהותיו למס' ע"ז דף י"ד ע"א דתלי' זה בב' תי' תוס' ט"ו ע"ב ד"ה לנכרי וכו' מבואר בהדיא דבישראל לא שייך סבר' לפני דלפני דבישראל מקפדינן, שלא יבוא שום תקלה לישראל על ידינו, והיינו מצד ערבות, ומכש"כ שהיין שאינו כשר לפסח גם איסור דאורייתא ממש איכא לחוש בגויה כמובן. וגם אין חילוק ע"י מי שולחו דמלבד שגם לנכרי יש שליחות לחומרא כדקיי"ל בשו"ע, עוד בה מצד סבר' תוס' הנ"ל שאנו מצוום שלא יבוא שום תקלה לישראל ע"י ח"ו, ע"כ נלע"ד מכח האמור שאין שום מקום להתיר כנ"ל והי"ת יפרנס את עמו ישראל ברחמיו בהיתר גמור כמ"ש הח"ס ז"ל בהיתר ולא באיסור הצריך להיתר. והנני מכבדו ידידו הדו"ש בברכת שמחת יו"ט ויחוג את חג המצות בדיצות וכשרות ויהי' חלקינו ממזכי הרבים בפרט בענין היינות בזה"ז. הק' יודא גר"וו. סימן קמ"ד בשו"ע או"ח סימן תע"ז כתב שיזהר לאכול האפיקומן קודם חצות. ועיין בב"י וב"ח שדין זה לא נשנה לענין אפיקומן רק לענין מצה של מצוה רק ממילא כיון דאפיקומן זכר לפסח ממילא גם בזה דינו כך [ועיין בדגמ"ר] והרמב"ם ז"ל באמת פסק בפ"ו מה' מצה הלכה א' שמצת מצוה מצותה כל הלילה ועיין בב"י וכ"מ טעם הפלוגתא. ולי העני קשה מגמ' דר"ה כ' ע"ב דאיתא שם אמר מר צריך שיהא לילה ויום מן החדש מנלן ריו"ח אמר מערב עד ערב ר"ל אמר עד יום האחד ועשרים לחודש בערב מאי בינייהו אביי אמר משמעות