זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קכב

דלא אפשר אז עולה למנין זה ע"ש, והכא דאפשר לקרות פרשה שלאחריה שפיר י"ל דאין המפטיר עולה למנין ז'. ולדעתי אפשר גם הח"ס ז"ל מודה בנ"ד דדוקא התם בפ' עקידה שאינו מדבר מענייני' דיומא רק דיש לו שייכות לענין היום שמזכירים זכות עקידתו של יצחק אע"ה ע"כ כ' הח"ס שיצרף להמפטיר למנין הקרואים, אבל הכא דבפרשה שלאחריה הוי מענינא דיומא ממש דכתיב בו היום אתם יוצאים בחודש האביב דהיינו ביו"ט א' של פסח בזה גם החת"ס מודה לענ"ד. סימן קמ"א הרמב"ם ז"ל בה' קרבן פסח פ"א ה"ט כ' הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. ובירושלמי על מתני' פ"ה מ"ה הפסח נשחט בג' כתות אמר בגמ' ר' יעקב בר אחא בשם ר"י ניתן כח בקולו של משה והי' קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום ומהו אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת א' וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת ואל תתמה כו'. הנה כוו' הירושלמי מדילפי' פסח דורות שנשחט בג' כתות רק מקרא דולקחו כו' ושחטו אותו כל קהל כו' ופסוק זה לכאורה רק נאמר בפסח מצרים והא ראי' דהלא בפסוק הקודם לזה נאמר דבר כו' בעשור לחודש הזה ויקחו כו' ושחטו אותו כל קהל. ולענין קיחה מבעשור לחודש מפורש במשנה פ"ט דזה רק נוהג בפסח מצרים עי' רמב"ם סוף פ' עשירי כ' וז"ל כלל זה שניקח מבעשור כו' אין אותן הדברים נוהגים לדורות ולא נעשו אלא בפסח מצרים בלבד. והעולה מזה דקרא דבעשור לחודש ויקחו להם איש שה לב"א עכ"ח אינו רוצה לומר אזהרה לדורות, וא"כ אם לא הי' נשחט בפסח מצרים ג"כ בג' כתות היאך ילפי' מקרא זה על לדורות אע"כ דגם בפסח מצרים היה שלש כתות והיאך הי' יכול לעשות כן עז"א הירושלמי ניתן כח בקולו של משה כו' והי' אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת א' כו' ועמ"ש בדבור שאח"ז. ברמב"ם הנ"ל כ' שם הפסח נשחט בג' כתות. הנה בירושלמי (הובא בדה"ק) הנ"ל כ' הפסח נשחט בג' כתות משמע שלוש כתות ממש ובאמת בגמ' ירושלמי הנ"ל הזכיר רק מב' כתות וז"ל והי' הולך כו' והי' אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כו' והניחם לצאת י"ח. אבל כת שלישית לא הוזכר שם רק התוס' יו"ט לעיל פ"ה וגם מפרשי הירושלמי כתבו דרמב"ם ז"ל קיצר בדברים אבל כוו' הירושלמי שהי' גם במצרים כת שלישית. אמנם אולי י"ל דלפי שאמר אח"כ ויאמר כו' זאת חקת הפסח אמר "כל עדת ישראל יעשו אותו" משמע לכאו' דכאן תדרוש שנעשית בשתי כתות והם "עדה" "ישראל" וטעם הדבר אפשר י"ל ע"ד אגדה כמו שמצינו בגמ' מגילה הני שלשה כנגד מי כנגד כהנים לויים וישראל כ"כ כאן ראוי להשתמש אצל הקרבן הזה כהנים לויים וישראלי' כהנים להקריב הקרבן ישראל לשחיטה ולאכילה לויים לשורר הלל כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מה' ק"פ ה"ט וכל זמן שהן שוחטים כו' קוראים הלויים את ההלל והיי' כמ"ש בתוספתא עי' תוס' שם וזה שייך רק בק"פ שאחר מתן תורה היינו בשנה השנית לצאתם שפיר כבר הי' נחלקים ונעשו ככל"י חפץ כהנים לויים וישראל וימצאו חפץ ורצון הית"ב אבל במצרים הי' רק כהנים הבכורים וישראל לכך אפשר הי' רק ב' כתות ולפי"ז לשון הירושלמי הנ"ל ממקום פלוני עד כו' בדיוק איתמר ר"ל רק ב"פ קרא כן קולו של משה ולא ג"פ ודלא כמ"ש התוס' יו"ט בפרק ט' במח"כ כנלענ"ד לולא דמסתפינא. סימן קמ"ב הרמב"ם ז"ל בה' חומ"צ פ"ז כתב ד' כוסות כו' ולא יפחות מארבעתן מרביעית יין שתה ד' כוסות מזוגין בבת א' ידי חירות יצא ידי ארבע כוסות לא יצא. והמחבר בסי' תע"ב ס"ח כ' בזה"ל ד' כוסות צריך לשתות על הסדר ואם שתאן שלא על הסדר לא יצא. הנה פי' המחבר הלשון דגמרא ק"ח ע"ב דאמר רב שתאן בבת אחת לא יצא דהכוו' שלא על הסדר ועדיין לא נדע מהו כוונתו של על הסדר, ולשון הטור וצריך לשתות ד' כוסות על הסדר שנפרש שתאן זאח"ז שלא על הסדר לא יצא, וכוונתו מבואר להדיא שלא על הסדר שנפרש לומר על כוס א' קידוש ומה נשתנה כו'. וכן על כל כוס וכוס מה שמבואר בו במשנה וגמ'. והיינו שהטו"ז ומג"א ס"ל לפשיטות שזהו כוונת המחבר צריך לשתותן על הסדר ר"ל שצריך לומר הגדה בנתיים, ויוצא להם כן מדברי הטור כמש"כ. והב"י הביא מרא"ש ז"ל שהפי' בגמ' בדברי רב שתאן בבת אחת פי' שלא כסדרן אלא מזג ד' כוסות ושתאן זאח"ז, וכן פי' הר"ן ומרדכי, והכוונה נראה לענ"ד שמזגן בבת אחת ושתאן זאח"ז ובזה לא יצא אלא צריך למזוג כל כוס בפ"ע ולשתותה ואח"כ למזוג האחר, וכן משמע בהדיא במשנה מזגו לו כוס שני מזגו לו כוס שלישי. וכן משמע לענ"ד כוו' הרשב"ם ז"ל ק"ח ע"ב ד"ה אבל ידי כו' וצריך להביא עוד ג' כוסות על הסדר, משמע דהעיקר הוא ההבאה על השולחן יהי' כסדר ולא תלוי' בשתי' לבדה. אמנם הטור נראה שהי' מפרש בכוונת הרא"ש ז"ל שלא על הסדר הכוונה על סדר הגדה, וזהו לשון הרא"ש ז"ל שתאן בבת אחת פירוש שלא על הסדר אלא מזג ארבע כוסות זאח"ז, לפי פירושינו הנ"ל משמעותו מדלא אמר אלא מזג ושתה ד' כוסות זאח"ז, הכוונה שמזג זאח"ז ושתאן אח"כ כל הד' בבת אחת בזה לא יצא, ולענ"ד היי' כוו' הרמב"ם ז"ל מש"כ שתה ד' כוסות מזוגים בבת אחת. והנה אני העני נסתפקתי באם לא הי"ל רק כוס א' המחזיק ד' כוסות ושתאן על סדר הגדה כפי השנוי במשנה, ברביעית ראשונה הקידוש וכדומה ברביעית האחרות כדינו אי יצא. והנה לפי פי' הטור והוא פי' הטו"ז ומג"א בדברי המחבר ג"כ אפשר יצא בזה י"ח. אמנם לפי פירושינו הנ"ל בדברי הראשונים ז"ל כיון שהמזיגה הי' בפעם אחת לכאורה לא יצא.