זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קיא

שוב חשבתי למשפט כלפי מה שכתב הב"ח מהאגודה בשם האחרונים ז"ל דשיעור מיל הוא דוקא בבית שאין התנור בו, אבל בבית שהתנור בו הוא חם ביותר ואפי' בפחות ממהלך מיל הוא מחמיץ עכ"ל, וזה הכל תלוי כמה שהו העורך והמגלגל עד שבא' המצה לתוך התנור וזה לפי ראות עיני רמ"כ שם ובוודאי לפי זה שומר נפשו ירחק מלאכול המצות הנ"ל, יחיינו השי"ת ויקימינו ונזכה להקריב קרבן פסח קודם התקדש לכל חג הק' הבעל"ט בקבוץ נדח"י בהר הק' בירושלים אמן, דברי ידידו הכותב בנחיצה היום יום ג' לס' צו תער"ב לפ"ק וחותם בברכת שמחת יו"ט. הק' יודא גר"וו. וכל הנ"ל כתבתי אם יש רשות להורות שם כי אינני יודע אם הישוב שלכם שייך לאיזה רב אב"ד וא"כ חלילה לי להורות באתרא דחברא ודברי בטלים לנגדו וא"כ חלילה להראות לדברי לשום איש, אונ"פ הנ"ל. סימן קכ"ג לכבוד הרבני כש"ת מו"ה מרדכי ליב נ"י. יקרתו קבלתי, ומה ששאל אותי אודות המצות שנעשית בעיר ע"פ על המאשין והמה מרובעות אם הם כשרים בלי חשש בוודאי העיקר שיהי' נעשים בהשגחה היותר מעולה עד שלא יהי' בהם שום חשש כלל ח"ו, ובודאי מהראוי שהירא שמים לא יסמוך בזה על ההשגחה הכלליית הנעשית שם בל"ס עפ"י כ' הגאב"ד נ"י, אלא ישגיח בעצמו ג"כ או ע"י ת"ח מיוחדים, וע"ד שמבואר באו"ח סי' ת"ס שהרא"ש ז"ל הי' משתדל ועומד על עשייתה ומזרז את העוסקים וכן ראוי לכל אדם לעשות ע"ש, ובוודאי בזמנינו החיוב לעשות כן בכל מצות לא רק במצות מצוה בלבד, ומכש"כ שהאופים עיניהם על הריוח וכבהלים ונחפזים, הי"ת ירחם, ואחרי כל השגחה הראוי' והמחוייבת בוודאי אין עיכוב כלל כשנעשית גם מרובעות כאשר עשו כן בפני כמה גדולים ואדרבה אצל המאשינען בחרו יותר לעשותם מרובעים מכמה טעמים, ובאמת בתשו' יהודא יעלה חאו"ח סי' קנ"ז כ' טעמים לעשות מצות עגולים דוקא וכי כן המנהג הי' מעולם ע"ש, אבל לא לעכב, ולא בשביל הטפל ידחו העיקר, והי"ת יעזור לנו ולכ"י להנצל מכל חשש חמץ, דברי הדוש"וט. הק' יודא גר"וו. סימן קכד בעזהי"ת אור ליום ה' י"ג ניסן ר' דעת לפ"ק ייטיב נא הית"ב עמנו עם סגולתו, ויראנו בישועתו, ולגאלינו בהדו וחמלתו עוד קודם התקדש החג תרא עינינו בית מקדשו ותפארתו ובתוכם יכלל מ"ע כבוד ידידי הרב המאה"ג חו"ב כש"ת מו"ה צבי סג"ל פראנער נ"י רב בק"ק פאפראד יע"א. זה יותר משבוע שקבלתי מכתב פרמ"כ נ"י ולפי שעה הנחתיו מן הצד ויצא הדבר מלבי עד כי ביום שעבר בא לידי וראיתי שהזמן קצר ואינו בכדי שתבוא תשובתי לידו בעתו ובזמנו בכ"ז עיינתי קצת בדברי שאלתו ואשיבהו בעניי כפי יד ה' הטובה עלי ואולי תבוא קודם התקדש החג עכ"פ. ותוכן השאלה הוא, שהאופה דשם שהוא ישראל יש לו כמה וכמה נכרים שאופים רק אצלו את לחמם וכמעט כל עיקר פרנסתו מהם, ועתה כי קרבו ימי הפסח אמרו אליו האופים הנכרים דשם שאם אינם אופים אצלו בימי הפסח גם בשאר הימים לא יאפו אצלו ומורא עלה על ראש האופה ישראל, שלא יקופח פרנסתו כל השנה באם לא יתן להנכרים שיאפו על ידו בימי הפסח ג"כ, וע"כ רוצה ליתן התנור שלו עם כל כלי בית האפי' שלו לנכרי א' בלי שום שכר כלל, רק שהנכרי יאפה לכל הפחות לכל הבאים לאפות ויהי' שכרו מה שיתנו לו להנכרי האופה בלבד. וכנראה מדברי מכתבו גם בשבת ויו"ט יאפה האופה הנכרי בתנור של ישראל, הנה אם הי' הנידון רק אם רשאי להשכיר לו לנכרי הי' אפשר להתיר לו בשמשכיר לו החדרים הצריכים לעשות בו צרכיו, ומשכירם לו איזה ימים קודם הפסח, [ולדעת הפר"ח שבמנחצהש"ק סק"ו דוקא ל' יום קודם הפסח] וכמבואר כן בשו"ע ומג"א סי' ת"נ ובפרט לפי החילוקים שעשה בזה בתשו' מהרי"א חאו"ח סי' קכ"ד שהביא מע"כ במכתבו. אמנם מצד איסור רוצה בקיומו צריך לעיין לפי מש"כ בתשו' מהרמ"ש חאו"ח סי' רט"ז דגם בחניות שקורין ווירטסהייזער כשמשכירים על תנאי זה להחזיק בם משקאות של חמץ כדי למוכרם יש בו משום איסור רוצה בקיומו, וגם המכירה עד"ז לא הי' מכירה גמורה. א"כ כ"ש הכא דשייך בי' משום רוצה בקיומו ולא על השוכר אנו דנין השתא רק שהישראל רוצה בקיומו של חמץ ואי' רוצה בקיומו הוא מוסכם לפי תשו. מהרמ"ש ז"ל חאו"ח סי' רכ"ה מירושלמי פ"ג מערלה, דגם בשאר אי' חוץ מע"ז שייך בו איסור רב"ק, וע"ש שכתב דאפילו מ"ד דמתיר רב"ק בשאר איסורים אבל בדבר שנראה בהדיא האיסור כגון בגד שצבעו בקליפי ערלה כו"ע מודו דאסור רב"ק. ואנכי ראיתי זה כמה שנים בחי' מהר"מ חלבואה ז"ל על מס' פסחי' [מתלמידי הרשב"א ז"ל] שפי' שם בהדיא בגמ' פסחים מדאו' בביטול בעלמא סגיא לי' דר"ל מצד תשביתו, ור"ל שאינו רוצה בקיומו וכעפרא בעלמא יחשב לו, ע"כ הרי דאי' רב"ק בחמץ דאורייתא הוא וק' לומר בו חילוקים מצד הסברא. אמנם בכ"ז יש להקל בפשיטות עפ"י מה שהשריש לנו בתשו' חת"ס ומהם בתשו' חאו"ח סי' קי"ט דלא מצינו רוצה בקיומו אלא ברוצה להשתכר להרויח עי"ז. אבל להציל את שלו מבלי להפסיד לא שמענו וביותר ביאור בתשו' סי' קט"ז. [ולפ"ד מהרמ"ח ז"ל הנ"ל ק"ק] וכ"ז כשאנו באים לדון רק משום איסור חמץ אפשר להקל בתנאי שלא יהי' לישראל שום ריוח ושכר בזה וגם שידביק בכותלי הבית החיצוני שבבית האופה שייך להנכרי על הימים האלה דהיינו שיכתוב שם הפירמא של הנכרי האופה. אבל