זכרון י-הודה גרינוולד חלק א קז

שיכול לקנות במקום אחר. (ואולי יש לדחוק בכוו' התוס' כיון דתרתי אית בי' ואכמ"ל), העולה מכל הנ"ל דבנ"ד אסור למכור למומר אעפ"י שיוכל לקנות במק"א בנקל מכ"ש כשאינו יכול לקנות כ"כ בנקל ומכש"כ כשא"א לו לקנות במק"א כלל לפי תנאי השטר שביניהם. אמנם לכאו' לפי שיטת הש"כ שהביא מע"כ שחידש בסי' קנ"א סק"ו דבנכרי ומומר שרי לכו"ע היכי דיכול לקנות במק"א והסביר דבריו בדגמ"ר שם דכוו' הש"ך דישראל שעובר עבירה במזיד והה"ד סתם מומר מזיד הוא אין ב"ד מצווין להפרישו. ובאמת לפי פירושו של הדגמ"ר מתורץ בפשיטות קו' הג"ה מרב"ף ז"ל הנ"ל מגיטין כ"ג הנ"ל דאדרבא בשוגג במומר מצווין להפרישו. ומה שהקשה מע"כ על קו' הגה"מ הנ"ל כוונתי בסברה זו לדעתי והוא דבר הראוי לו' ולדעתי יש לכוון זה בדברי תירוצו של מהרב"ף ז"ל גופי' וכן הוא כוונתו, כיון דבמזיד ג"כ היזק שוגג לא שמי' היזק ורק משום שלא יהי' כאו"א הולך ומטמא כו' וממילא במנסך שהוא מומר לא שייך זה לקנסו לפי דברי הש"כ וע"כ צריך אתה לומר שלא משום להרחיק את המומר אנו קיימי' רק משום שלא יבוא ישראל לידי פסידא. וכיון דמשום כך הוא ממילא גם בשוגג לקנסי' אטו מזיד, והיי' כדברי מ"ע, כנלע"ד באופן שדברי הש"ך חיים וקיימים. ולפי"ז הי' מקום לדון הכא להקל אם הי' שום אופן לעשות שיתיר לו מר זקינו שיוכל המומר לקנות בערך חצי חודש גם ממק"א, ואז הי' יכול לקנות אצל א"ז ג"כ. ובפשיטות אין מקום לזה דזה גופי' שהוא יתן לו רשות הו"ל ספי לי' בידים ואסור ג"כ מצד לפני עור, אם לא שבאיזה אופן אחר מצד השטר יוכל לקנות במק"א, אז אולי יש לצרף מ"ש בתשו' אמונת שמואל סי' י"ג לחדש כיון דבשעה שנותן לו למומר כו' אין איסור רק באיזה ימים דהיי' בימי הפסח יבוא האיסור, ואינו דומה להמושיט אבר מה"ח לב"נ או כוס יין לנזיר עוד שם קצת היתר בדומה לו לסניף בעלמא, אבל חלילה לעשות דבר כזה ליסוד במה שלא נזכר מזה החילוק בדברי הראשונים ז"ל, בפרט שבתשו' הנ"ל לא סמוך לבי להתיר רק בכגוונא שיוכל לקנות ג"כ במק"א וכדומ', וזה לא שייך כאן לפ"ד מ"ע, ע"כ חלילה להתיר להמומר המשקאות של חמץ קוד"פ, אלא ימכור לו משקאות של פסח במחיר משקאות של חמץ, ובזכות זה יצליח כבוד הדר א"ז המפו'. ככתוב בהגמ"ה אחרי שכתב שם במה שאין למכור להם מצד לפ"ע סיים "והמונע יצליח". והנני חותם בברכת שמחת חג הפסח הבעל"ט בהכשר ויתרון לכמ"ע וכמ"ע אבי זקנו שליט"א. הק' יודא גר"וו. סימן ק"יה ב"ה עש"ק פ' מצורע ד' ניסן תער"נ לפ"ק. שלום לך אהובי התלמיד החשוב הרב החריף ובקי מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקרה בק"ק קראסנא יע"א. אחרי דשה"ט וש"ת, ואחרי הקדמת פניך בברכת מז"ט, ראיתי שאלתך, והנה אני שולח בזה העתקה מתשו' א' שכתבתי בענין זה כמה שנים, אשר בו הבאתי שמשו"ע ג"כ יש להכריח כסברת השו"מ ומהרמשי"ק ז"ל בתשו'. ובשאלתך עתה שנמצא בהם חטים מחומצים בזה וודאי י"ל שהר"ן ז"ל בתשו' ג"כ מודה עפ"י סברתי בתשו' הנ"ל דשם בעובדא דתשו' הר"ן ז"ל הוא רק מצומחים בעליונו ובתחתונו של הגדיש, ובעובדא דקונך הלא הי' בוודאי החטים מונחים בשק בפ"ע והאיך בא לידי כך שיהי' בהם מצומחים אלא בוודאי הי' בהם עוד משעת קצירה או מלחלוחית החומה וכדומ'. ובזה הר"ן ז"ל מודה לתשו' שו"מ הנ"ל. ובאמת גוף דברי השו"מ יש לעיין בהם, שם במעשר קראו הכתוב עשירי ואמרינן עשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק, ואם הכא הי' ג"כ כתיב ואכלתם מצות שמירה, הי' ג"כ מקום לפרש כך אבל התורה אמרה ושמרתם שאנו מצווים לעשות שמירה ואם אנו עשינו את שעלינו, ואח"כ אין לפנינו חשש חימוץ עפ"י התורה מנא לו לומר שאין יוצאים בכזה, ועיין ב"ח מה שמפרש בסי' תנ"ג ג"כ ושמרתם וכו' מה שעליכם ושיש בידכם יע"ש, ופלא ראיתי בתרגום יונתן בקרא דושמרתם את המצות שתירגם ותטרון ית לישתא דפטירי. וכפסק השו"ע בסי' תנ"ג. ומה שאתה כתבת לענין מה שאתה נוהג לאכול בכל ימי הפסח רק משומרים משעת קצירה, וכמנהג כל המדקדקים, ועתה שקשה עליך למצוא משומרים כראוי, אם יותר טוב לאכול ממשומרים משעת טחינה ושאין בהם חשש. והבאת מפר"ח שאי"צ אפי' התרה בזה. עיין בשערי תשובה שהביא מפוסקים דצריך (וכדומ' אי' בס' מע"ש בסי' הנ"ל שיש פוסקים דלא מהני בזה התרה. ומה גם דשכיח במדינה לקנות קמח שמירה, ואי"צ לבזבז הרבה ע"ז, כי במועט ממון יכול להשיג אותו רק ע"י בי"ד נכנסים מחדש לחשש מהרמ"ש ז"ל דלא מהני חותם בתוך חותם לענין שמורה וגם פה משיגים קמח שמורה בלי חשש. כתבתי כל זה בנחיצה רבה, או"נ החותם בברכת אהבה ושמחת יו"ט הבעל"ט. הק' יודא גר"וו. סימן קי"ט בעזהי"ת יום ג' ז' לנשיאים העת"ר לפ"ק. עוד להנ"ל. מכתבך היקרים הגיעני וראוי הי' שלא להשיב בדבר שצריך לשאול את פה מארי דאתרי' הגאון אב"ד דשם נ"י, אמנם יען שכותב כמ"ע במכתבך השני דכבוד הג' אב"ד נ"י תולה הדבר בי' הנני בזה להשיב במעט דברים כי כמובן הטרדות כעת הרבה ביותר, והית"ב ברחוחסה"ג יצילני בכ"י מכל מכשול ותקלה. והנה שאלתך בענין חטים המשומרים שקבלו איזה ריח (דומפפגערוך) אם יש בזה איזה חשש וראית בתשו' ערוגת הבושם שנשאלה שאלה כזו לפניו. וה"ר עמ"ש הב"ח הובא בטו"ז