זכרון יהודה צז

רע לדבר פ' וכל העושה מפי איצטגנינים וכוון מלאכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה וכן הוא אומר לא תעוננו גם בלעם הרשע העיד בישראל כי לא נחש ביעקב להרע או להיטיב להם ולא קסם בישראל מזיק או מועיל כי מפי עליון תצא להם הרעות והטוב לומר כי חלק עמו אינם בממשלת שרי וכוכבי שמים וכסיליהם שיזיק להם בקסם וניחוש כגוים וכשראה שלא יכול להזיק אותם בנחשים וקסמים לפי שאין מסירים בידם אמר ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים אלא וישם אל המדבר פניו בתרגום ושוי למדברא דעבדו בי' עגלא אנפוהי כלומר לא אוכל להם אלא בהזכרת עונותיהם והעדות העצה שיעץ להם להפקיר בנותיהם לזנות עם ישראל כדי להחטיאם ולחרות אף ה' בהם לכלותם ורבנו הגדול רבנו שלמה בפירוש התורה ורבנו יונה ז"ל כלם פירשו לא תעוננו המחשב עתים ושעות שעה פ' יפה לעשות ולא תנחשו העושה צרכיו ומעשיו לפי מהלך הכוכבים והמזלות ולא חלק אדם בזה ובהדיא אמרינן בתלמוד שעובר בעשה השואל בכלדיים כ"ש הכלדיים עצמן שעושה מעשה ועובר על לאו ועשה וכתב הר' יונה ז"ל בשערי תשובה לא תעוננו לשון עונות ושעות שאומר יום פ' יפה להתחיל מלאכה שעה פ' קשה לצאת ואין לשמוע אל דברי הוברי שמים אבל יבטח לבך על ה' אלהי השמים ואלהי הארץ ע"כ כתיב על הענין הזה תמים תהיה עם ה' אלהיך למדנו מזה כי המעוננים והקוסמין מעבירין בטחון והעלילות הנשחתות הם מעשה ארץ כנען שנאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך א"כ מאחר שזה הוא עון פלילי וגדול שהתורה כולה תלויה בו העובר עליו מבטל התורה כולה אפי' שלא הי' העון גדול אלא שהתורה אסרה אותן וארז"ל א) האומר כל התורה אני מקבל חוץ מדבר אחד זהו כי דבר ה' בזה לכך צריך לחשוב הפסד מצוה כנגד שכרה כי בזכות שנחזור לבטח בהקב"ה ולא נעיין ולא נביט לא בכוכב ולא במזל הקב"ה בעצמו יגן בעדנו ויצילנו מכח אויבינו וינקום נקמתנו ותהי' השגחתו בנו גדולה כי הגלות הזה אינו תלוי אלא בתשובה כי ע"כ חרה אף ה' בעמו ויתעב את נחלתו ויתנם ביד גוים וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם וכשיחזרו בתשובה פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם וירא בצר להם בשמעו את רנתם ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדיו ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם וכתיב ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך ואימתי כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך בענין השבת כבר ידעתם שהיא מורה על חידוש העולם וגם על עה"ב וציונו, השם יתב' לנוח בו ושאסור לחשוב ולעסוק בחפצינו ולא לומר לע"א ועושה לא כתיבה לא הדלקת הנר ולא הדלקת אש בחורף כי אסור ליהנות ממלאכת שבת כלל ואם נשוב ונשמור ונזהר בשמירתו כבר ידעתם מה אמר הפסוק אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג וכו' וכשתעשה זה אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך בענין השבועות יש לעשות תקנה גדולה להמנע מן הקללות שבני אדם מקללים אבותיהם בשם לקיים דבריהם וזה עון גדול הוא גם ראוי למנות בני אדם על השוקים ועל המקומות שכל מי שישבע או יקלל שיפרע בקנס מה שיראה לב"ד פעם א' וב' ואם לא ירצה להמנע שיענישו בגופם כפי מה שיראה להם גם ענין השפחות אשר הם תקלה לישראל אשר הם לזכשו רקמה ויזנו אחריהם שתגזרו שלא ילבשו להן רק בגד שחור מאפרילתון או כיוצא בו והיריעות שיהיו מיריעות עבות ולא דקות ושיחרימו חרם גדול בשופרות על כל מי שיבעול בת אל נכר והנמצא שיענש עונש גדול כי כבר ידעתם שקנאין פוגעין בו ודמו מסור בידכם להסיר מכשול גדול כזה כי בעונותינו הרבים כמה בנים ילדו שפחות מישראל גם שימנעו שלא תלוה ברבית שפחה של ישראל לישראל כי, מה שקנתה שפחה קנה בעלה והרי הוא כאילו הישראל עצמו מלוה ברבית גם למנוע ליהודים שלא יקנו שום ירקות ביו"ט ולא דבר אחר כי כבר ידעתם חומר מחלל