זכרון יהודה צה

הרב הגדול הר' יהודה נר"ו בן הרא"ש ז"ל יודע לכבוד מעלתך כי פה החזן עבר על שבועתו שנשבע וקבלנו עדויות בענין וגם סאנין שומעני' ונתברר לנו מתוך השבועה שנשבע שלא לאכול חוץ מביתו וג"כ שלא ישחוק ונתברר לנו שעבר על כל זה והתרינו בו שלא יהא טבח ולא ש"ץ ולא סופר כי כל אלו המינויים היו לו ודעתנו להטיל חרם שלא ינהוג באלו המינויים הודיענו אם יש לנו לסלקו וכמה זמן ראוי לסלקו ואם נטיל חרם על זה ג"כ הוגד לנו כי החזן הנז' קבץ אנשים מטובי הקהל יצ"ו וקבל מלקות בפניהם ובקש מת"ח הקובע תורה בינינו להורות לו דרך תשובה שאמר שהוא תוהה על הראשונות ואמר שקבל עליו תעניות ושקבל עליו שלא ישחוק כל ימיו הודיענו הדרך אשר יראה לך וממנו אין לנטות ושלומך והדרך יציץ ויפרח כחפץ גמול חסדך פלוני

תשובה ראוי לש"ץ להיות ירא השם וחרד על דברו וכשהוא הפך מזה הוא סימן רע לשולחיו כי שלוחו של אדם כמותו וזה כיון דסאנין שומעני' אינו ראוי להיות ש"ץ כ"ש שעבר על השבועה וגם אין לו להיות סופר ולא טבח כי המועלין בשבועות פסולין לעדות כי הוא חשוד שיעיד עדות שקר ויכשיר הטרפה בשביל ממון ומה שקבל עליו מלקות ותוהה על הראשונות אינו מספיק להחזירו למלאכתו כי אולי בשביל הערמה הוא עושה כדי שישיבוהו על כנו ומפני שיש לירא אולי בשביל פיוס שום אדם או שום סיבה אחרת יצטרכו להחזירו ראוי להטיל חרם שלא יחזור למלאכתו עד זמן ידוע ואם בתוך כך או אח"כ יעשה מעצמו תשובה מספקת בלא צד הערמה ויראה לקהל באותו זמן להחזירו יהי' הרשות בידם והנראה בעיני כתבתי וחתמתי יהודה בן הרב ר' אשר זצו"ל: מכתיבת הרב ז"ל הועתקה

פ"ח שאלה להרשב"א ז"ל אשת איש שזנתה והרי היא מעוברת לפנינו והיא אומרת מאיש פ' אני מעוברת אם יש להאמינה אם לאו

תשובה שורת הדין אין להאמינה דאם תהיה נאמנת תתן עיניה במי שתרצה ואפילו בכשרים וזו אינה נאמנת מכמה טעמים דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן כדאמרינן ביבמות א) והחליפו נשותיהן ואקשינן אטו ברשיעי עסקינן ומתרץ תני הוחלפו ועוד דכל אשה אפילו כשרה פסולה לעדות כ"ש זו שהיא רשעה שזנתה שאין להאמינה בשום עדות כדאמרינן פ"ק דסנהדרין ב) א"ר יוסף פ' רבעי לאונסו הוא ואחר מצטרפין להורגו לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד וכ"ש זו שהיא א"א שהיא אומרת מאיש פ' היא מעוברת שאינה נאמנת בשום פנים וכי האמינוה לומר מאיש פ' וכהן הוא דוקא בפניו וליוחסין כי ההיא דראוה מעוברת אבל א"א לא האמינוה כלל לא לענין ממונא ולא לענין איסורא כההיא דארוס וארוסתו דמשמע מינה דדוקא משום דמודה הארוס אמר ר' יוסף למאי ניחוש לה אבל אם היה הארוס מכחישה ודאי הארוס נאמן דבריא דידי' עדיף ותו לא מידי

פ"ט תשובה לרבנו גרשום זצ"ל אשה ששהתה עשר שנים אצל בעלה ולא ילדה נהי שאין כופין אותה שתטול כתובתה וגיטא מתירין לו לישא אחרת דאדעתא דהכי לא גזר רבנו גרשום ז"ל

צ ראובן גירש אשתו ע"מ שלא תנשא לפלוני אינו יכול לבטל תנאו ולא אפי' שיחזור ויטול הגט ויחזור ויתננו לה כי כבר אינה אשתו ואין לה תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט גמור בלי תנאי אשר בן הר' יחיאל ז"ל. ג

) צ"א לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו הפסוק הזה בא להודות ולהאמין כי העונשין שאנו נענשין בכל יום והגלות המתחזק עלינו שהוא בכוונה גדולה ואינו בא דרך מקרה ולא חייבה אותו התולדות כי אם נבטח בש"י בכל מעשינו הוא ישנה לנו התולדות מרע לטוב ובר מינן אם נאמין בכוכבים כמו דרך הע"א אז תשלוט עלינו ויעזוב אותנו למקרים וגם ישנה אותו כמו שראינו בבית ראשון שהיו חכמים גדולים והיו הולכים אחר הוברי שמים ונגרשו מהסתפח