זכרון יהודה צג

א"ל אית לך סהדי דתבעינהו לך מחיים ולא יהבתינהו ניהלה וכו' ושמעינן מינה דתפיסת שטרות מחיים מהני מפני שלא יעשה החוב מטלטלין אצל בניו ודכותה הכא מהני תפיסת האלמנה בשטרות כאלו גבתה החוב ואין הבנות מוציאות ממנה בכח החוב ויש לבעל הדין לחלוק דנהי דמהני תפיסת שטרות שלא יעשה החוב מטלטלין אצל בנים הכא לא מהני תפיסת האלמנה בשטרות כאלו גבתה החוב דלא מהני תפיסה זו טפי ממי שנמסר לו שט"ח במכירה או במתנה במסירה לבד שלא קנה גוף החוב טעמא דלא מהני תפיסת השטר לענין שלא יעשה החוב מטלטלין אצל בניו משום דההוא חוב כבר היה משועבד לההיא איתתא דתפסא מלוגא דשטרי מחיי האב מדר' נתן אלא דאמור רבנן כי מיית האב נעשה החוב מטלטלין ומטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי כדינא דגמרא וכיון שכבר היה אותו החוב משועבד בחיי האב ותפסה השטר בחייו אהניא שלא יעשה החוב מטלטלין אצל היתומין אבל בנדון שלפנינו אין תפיסת השטר כתפיסת החוב ויחלוקו החוב האלמנה והבנות מכח חובן לפי שאין בחוב דין קדימה ושטרי משכונה שתפסה האלמנה ומשכנה בנות באות ומוציאות המשכונה מיד המחזיק בה מכח האלמנה בין שהי' זמן המשכונה קודם המתנה בין שהי' לאחד זמן המתנה משום דמשכונה מוחזקת היא אצל מלוה וכדאמרינן בפ' איזהו נשך א) ר"פ ורב הונא ברי' דר' יהושע דאמרי תרוייהו האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה ממנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה באתרא דלא מסלקי בע"ה גובה ממנה ובכור נוטל בה פי שנים ואין שביעית משמטתה וש"מ דמשכנתא מוחזקת היא והלכך אפי' זמנו אחר המתנה הבנות באות ומוציאות אותה בכח החוב כאילו היא קרקע של אביהם וכל הני משכנתא דידן אתרא דלא מסלקי נינהו שהרי יש בהן זמן שאינו יכול לסלקו והיה אומר מורי הרשב"א ז"ל דאפילו עבר זמן המשכונה לעולם היא בחזקת המלוה כאילו היא מכורה אצלו עד שתפדה ומייתי לה מהא דאמרינן שאין השביעית משמטת דה"ד אי בתוך הזמן תיפוק לי' דהלוהו לעשר שנים אינו משמט כדאיתא בפ"ק דמכות)( ) אלא הכא במאי עסקינן כגון שעבר זמן המשכונה ואפ"ה כיון שעבר עלי' זמן שלא היה יכול לסלקה אינה נאמנת משום דחשיבא מוחזקת ושטר מעשה ב"ד שתפסה נראה שדינו כשטר המשכונה הכותב מזומן למצותכם נאמן למעלתכם נרצע לעבודתכם אברהם ב"ר משה ז"ל בן אסמעאל:

' פ"ה ילמדנו ראובן מת וצוה לתת מנכסיו לנדונית אשתו ת"ק זהו' ולשמעון בנו ת"ק זהו' וחשב שאשתו היתה מעוברת וצוה לתת לנולד אם בן הוא ש' זהו' ואם בת היא ת' זהובים ולדינה קרובתו ק' זהו' והנותר מנכסיו יחלקו יורשיו ואשתו שוה בשוה ואם יחסר מכדי הנז' שיחסרו ליורשיו ולדינה וללאה כל א' כפי מה שנוטל ולאשתו לא יחסרו כלום ופ' יהיה אפוטרופוס וכשעשה צואה זו קבלה אשתו בקנין להשלים מה שכתוב בצואה ופטרה משבועה ומחרם וכשבאו לחשוב נכסיו לא מצאו תשלום והוצרכו היורשים ודינה ולאה לגבות השליש מכל מה שכתב להם וכשבא האפוטרופוס לקחת ממון היורשים עשה חשבון מהנולד כאילו היא בת ולקח אשר צוה אביו אלא שגבה השליש ועתה רואים שהולד לא יבא לעולם הן שהפילה הן שהיה טעות שחשב שהיתה מעוברת ולא היתה ורוצים לאה ודינה ושמעון בנו למלאות חלקם בחלק הנולד והאשה ושמעון אומרים שלא הסכים לתת לדינה וללאה ר' זהו' אלא בחשבו שהיה לו ממון כדי להותיר לנו ועכשיו שחסר הממון יחסר כמו שצוה הוא בצוואתו וחלק הנולד לנו הוא יורנו רבנו איך יתחלק ממון זה.

' עוד ילמדנו מעי היוצא במעיים כגוף היוצא מאילן ואינו מריק כלל למעים אפי' לאחר שנפרד כי אם הוא מריק למעים כבר כתב בתשובה מורי אביך ז"ל שהוא מותר אבל זה נראה ממש שהוא יתד יורינו רבנו מה נעשה בו ושלום אדוננו יגדל כנפשו ונפש הנרצע לעבדו יוסף בן אביאלמש

תשובה הוא צוה ליתן לנולד ש' זהובים אם יהי' כן ואם יהיה בת ת' זהו' וכיון שלא