זכרון יהודה צא

לשון יתר של שטר ליפות כח נותן המתנה יש לנו לדרוש לא ליפות כח האלמנה שלא נכתב השטר בשבילה ולא הוזכר בזה השטר לא חלקה ולא חלק הבן רק כדי לברר מה היה נותן לבנות לכן כתב תחילה חלק הבן ואח"כ חלק האלמנה וכל הנשאר נתן לבנותיו ואדרבה מתוך הלשון משמע שסלק זכותה מן הקרקעות שהי' לו בבורגוש ונתן אותם לבנו. אצילי בני ישראל ראשי גולת אריאל גדולי המעלה אשר להם תאות הגדולה זקני הקהלה הקדושה האבן הראשה כותרת וגולה לכל הגולה יגדיל השם ויאדיר מעלתכם ויפרוס סוכת שלומו עליכם רבותי ומורי אלופי רוזני את הוד קולכם שמעתי ועמדתי מרעיד ונבהלו רעיוני כי מה אנכי לעמוד במקום גדולים אשר ראו עיני ידעתי שאיני כדאי שאתם שואלים אותי ויש ביניכם גדולים וחכמים אשר קטנם עבה ממתני לא לביש מדא אנא ואיך לפני ולפנים אכנס וכדי לקיים מצותכם שמתי כחלמיש פני ואני דן לפניכם בקרקע על הדברים אשר כתבתם כתלמיד היושב לפני רבו ומפני שדברי הספר הזה עוקרים הרים וסיני כתבתי בו מה שנלע"ד ובכלל דבריו דברי תחלת כל דבר אני בא לדון בעיקר הדין אשר נשאו ונתנו החכמים הגדולים יצ"ו במתנת בריא מעכשיו ולאחר מיתה והתנה שיוכל לחזור בו כל זמן שירצה ובלבד שתהי' החזרה בשטר מקויים ולא חזר בו אם אלמנה נזונת מאותם הנכסים דעתי נוטה לדעת החכמים יצ"ו שאמרו שאין אלמנה נזונית מן הנכסים הללו מן הטעמים והראיות שאמרו הם וכל מה שאני מוסיף לכתוב בזה הוא בכלל דבריהם וזה הוא מה שנראה לי במתנה זו כיון שלא חזר הנותן ובטלה עמדה לה בחזקתה והו"ל מתנה מחיים ולכי מאית לכך קני גופא משעת כתיבת השטר ופירא לאחר מיתא וכי הא דתנן א) הכותב נכסיו לבנו צריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה וכו' מכר הבן אין ללוקח בהם כלום עד שימות האב ואיתא בגמרא בתרא ב) מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח וריש לקיש אמר קנה לוקח ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דמי ריש לקיש אמר קנה לוקח קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והלכתא כריש לקיש וכיון שמכירת הבן בחיי האב הויא [מכירה] מפני שמתנה דמחיים היא וכיון שכן אין לאלמנה מזונות מהן כמו שהסכימו הגאונים ז"ל שאין אלמנה נזונית מנכסים שנתנה במתנת בריא ואף מפני שהתנה שיכול לחזור בו כיון שלא חזר בו עמדה המתנה בחזקתה ואם יטעון הטוען כל מתנה שיכול לבטלה כל זמן שירצה אינה קונה לא גוף ולא פירות אלא לאחר מיתה כמתנת ש"מ א"כ בטלה המתנה לגמרי שאין מתנת בריא קונה לאחר מיתה כמ"ש שמואל במתנת ש"מ שכתוב בה קנין ארכבי אתרי ריכשי שמא לא גמר להקנותה אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ומתנת ש"מ תקנתא דרבנן היא שיהי' דבריו ככתובין וכמסורין ואע"פ שלא גמר להקנות אלא לאחר מיתה כדי שלא תטרף דעתו עליו ואם יטעון הטוען אין ה"נ דמתנת בריא כזו אינו קונה כלל הא לא אפשר מההיא דפ"ק דמציעא ג) דאמר אביי איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת ש"מ דלא קניא אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה ופי' כגון שכתב שיכול לחזור בו כל ימי חייו מההיא שמעינן בהדיא שהמתנה היא קיימת ועוד ראיה דמתנה זו קניא מיום שנכתבה אם לא חזר ובטלה מדתניא בפ' האשה ד) הרוצה להבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחר דברי רשב"ג וחכ"א רצה לשחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה ופי' רש"י ז"ל ויש כאן הברחה מבעלה שאם יבא לזכות בנכסים תאמר אני רוצה במתנה ונמצאת קיימת למפרע מיום שנכתב השטר ואיכא מרבוואתא דמפרשי כגון שכותבת תהא המתנה קיימת מהיום ועד שארצה לחזור בי א"נ מהיום וכל זמן שארצה להעמידה בידך וכל שלא תזכה בה קנה הלוקח מנכסים משעת כתיבת השטר וכן פ' הרמ"ה ז"ל והא דאקשינן בהך שמעתתא ואי לא קנינהי לוקח ליקנינהו לבעל אדרשב"ג מקשינן דא' כותבת שטר פסים לאחר דכיון דשטר מברחת סתם חשיב שטר פסים ולא קנינהו לוקח למקנינהו בעל אבל לרבנן דאמרו כותבת מהיום ולכשארצה לא קשה דבכי האי גוונא ודאי לית לי' לבעל זכותא בגוייהו דהא קנינהו לוקח כל זמן שלא תחזור בה ואם מתה האשה ולא חזרה בה קנה הלוקח משעת כתיבת