זכרון יהודה פא

העדים תתקיים הוראתכם משום עדים שנמצא א' מהן קרוב או פסול שעדותן בטלה ומשום אונס הפקדון כמ"ש ואם היה נעשה דבר זה במלכות קשטילי' שהיה יהודי מסבב שהגזבר והפקיד ידברו בענין כזה היו עושין בו משפט אם לא הי' לו טענה נכונה להגן בעדו והיא רחוקה בעיני כי הי' יכול להשיג האמת בדייני היהודים בלא האמצעי זאת ועוד אחרת שלא נחלק על המורים עד שנשאת וכמה טוב הי' לו זה המחלוקת קודם שנשאת והיה נעשה בל' תקנה לדבר אם היתה הדוכה נדוכה ורחוק הוא שלא נודע עד שנשאת ושלומכם יגדל וברכתכם לא תחדל כחפצכם וכחפץ נאמן בריתכם הכותב בעט אהבתכם יהודה בן הרא"ש ז"ל:

פ"ב תשובות אחרות שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו שמעו דבר ה' החרדים אל דברו וחגרו מתניכם ותנו כבוד לאלהינו בטרם יחשיך מאורה של תורה ופן ימוטו יושבי הארץ מרוח סערה איש איש למטה להישיר הנבזכים אל הדין והשורה ופן יבנה כל א' במה לעצמו לאמר ידי גברה הטמא אטהר והאסור אתיר ממי אירא הבו לה כבוד בני אלים בכח וגבורה לחזק תורתנו הקדושה דושה אשר מפנינים יקרה שלא לשמוע אל תלמידים אשר לא שמשו כל צרכן להתיר א"א מסברא שלום ילוה עליכם קהל ק"ק שיגוביא עם דייניהם וסופריהם ראינו כתבכם והקונדרס ששלחתם לנו וראינו הדין המעוקל אשר נתן ר' חיים הארוך אשר על משה עטי' ועל עדיו הכביד עולו ועל לוי מולחו מקלו יגיד לו ותמהנו הרבה על מי שקורא עצמו ת"ח איך מלאו לבו לעשות הוראה כזאת להתיר א"א ולהרבות ממזרים בישראל ואם באנו להאריך על כל דברים בטלים שכתב בדינו יתבטל הזמן אך נשיב על עיקרי הדברים באמרו שהעדים פסולין בשביל שהעידו עליהם שעברו על השבועה והאחר העידו עליו שחילל שבת במזיד ועוד עד אחר העידו עליו שהעיד עדות שקר ע"כ ע"ז נאמר כי אפי' אילו העדויות נתקבלו בפני העדים ואפי' שהיו מעידים בפי' מתי עברו על השבועה ר"ל באיזה יום העידו שעברו על שבועתם קודם קדושין של משה עמי' אפי' שהיה כך מה שאינו נראה כן מתוך הקונדרס ששלחתם מ"מ עדיין צריכה גט והיא מקודשת מן התורה אם השבועה שעברו אלו העדים היא שבועת ביטוי כגון שנשבע לפרוע מעות ולא פרע שלא לשחוק ושחק שלא יאכל ואכל וכל שבועה שלא יצאתה לשקר מפיו בשעה שנשבע כדאמרינן בפ' אלו הן הנשבעין א) ושכנגדו חשוד על השבועה א' שבועת העדות ושבועת הפקדון ואפי' שבועת שוא וקאמר בגמרא ואלו שבועות ביטוי לא קתני ומתרץ כי קתני מלתא דכי קא משתבע לשקרא קא משתבע אבל שבועת ביטוי דכי קא משתבע בקושטא קא משתבע לא קתני ופי' ואינו חשוד על השבועה זה וכן משמע מתוך הרב אלפסי ורמב"ן ורמ"ה א"כ לפי אלו אם על שבועת ביטוי [עברו] הם כשרים וכן משמע מתוך הרמב"ם שכתב בד"א שעברו על דבר שהוא פשוט בישראל שהוא עבירה כגון שנשבעו לשקר או לשוא ולא אמר כגון שעבר על שבועתו סתם אלא פרט לשנשבע שבועת שקר או שנשבע לשוא משמע שהוא סובר כן שאינו נק' חשוד על שבועת ביטוי ואפי' לפי' ר"ת שפי' לא קתני פי' לא רצה לשנותו עם האחרים אבל לעולם הוא חשוד מודה הוא שמקודשת וצריכה גט כי מן התורה אינו פסול לעדות אלא מי שעבר עבירה שחייב בה מלקות ואע"פ שלא התרו מ"מ מאחר שבעבירה יש בה מלקות התורה קראתו רשע שנאמר והיה אם בן הכות הרשע ובמקום אחר אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס אבל שבועת ביטוי שנשבע לפרוע ולא פרע אין שייך בה מלקות כלל כי התראת ספק הוא שהרי יכול לומר עדיין יש לי שהות לקיים שבועתי וכשעבר היום כבר עבר שבועתו ואין שייך בה מלקות וכ"כ בפי' הרמב"ם ורבנו משה מקוצי ז"ל איזהו רשע כל שעבר עבירה שחייבין עלי' מלקות זהו פסול לעדות מדאורייתא שהתורה קראתו רשע שנאמר והיה אם בן הכות רשע ומה שכ' במקום אחר כל שנפסל בעבירה שהעידו עדים שעבר עבירה אע"פי שלא התרו בו פסול ובלבד שתהיה העבירה מפורסמת עכ"ל זהו דוקא העבירה ששייך בה מלקות אם היו מתרים בו