זכרון יהודה עט

ומ"ש וז"ל דלא תקבל ולא תעגן ע"כ יראה אותה ויראה אם דומה למה שהוא אומר או לא ודי בזה הנה כתבתי מעט מהרבה אמנם לסתום פי החולק ולחזור לאחור כל מה שטוען וכבר היה מספיק במקצתו וכ"ש בכולו ואם הוא בעל נפש יודה על האמת ואפי' שלא יודה המכתב יוכיח בינינו ר"ל סוגית התלמוד והמפרשים ז"ל ובעלי החידושין שלא יוכל להכחישן ולבי אומר לי שאפי' היה יודע אפי' מקצת הדברים שכתבתי הי' בולם פיו ושפתיו מלומר דברי קנטורין הרבה שהוציא והסוף יוכיח. עוד כ' בלשון לעז בחסרון הלשון וז"ל טודו לו דיטו אשושו וכו' וע"ז אשיבנו בדרך קצרה לקיים מה שנאמר ללועזות בלעז חסר לשון הלעז. א

) עד כאן דברי המורים שהם המשיבין יום טוב בן עבאס יהודה אורא בונה עוד אלו דברי המשיבין ועוד אני משיב בההיא ד דכתב החולק דקדושי דודה צריכין גט לפי שנתקדשה בפסולי עדות דרבנן וע"ז היה מקום לחול קדושי דיל באיו תשובה ניצחת לדבריו דמה נפשך אם קדושי דודה הם קדושין מן התורה קדושי דיל באיו אינם קדושין כלל משום ההיא דא"ר הונא בשילהי פ' המגרש ב) דא"ר הונא א"א שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר וכדר' המנונא דאמר ר' המנונא א"א שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת וכו' ופסק רבנו ז"ל דלא כר' הונא וכן פסק הרשב"א ז"ל וכתב הוא ז"ל דזהו דעת ר' אלפאסי ז"ל שהשמיטה א"כ קדושי דיל באיו אינם קדושין ואפי' קדשה בפני דודה כ"ש שלא היה בפניו ואפי' לפי דברי החולק שכ' שהי' עומד תחת המטה מה שאינו אמת מ"מ דינה [כשלא] בפני בעלה ממש ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין זה דזיל בתר טעמא דהיינו טעמא דר' הונא דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה וכדר' המנונא וכו' א"כ כשאין בעלה הראשון בפניה מעיזה ומעיזה ולא חלו קדושי שני כלל ואם יאמר שקדושי דודה לא הוו קדושין כלל והניחו מקום לקדושי דיל באיו שיחולו א"כ מההוא טעמא דלא הוו קדושין אותם של דודה לא הוו קדושין אותם של האיש דיל באיו וזיל קרי בי רב א"כ ממ"נ קדושי של האיש דיל באיו אינם קדושין כלל וזה מי שיש לו עינים לראות ולב להבין ואין להשיב על זה מלבד שאר הטענות שכתבתי והיה בדעתי שלא לטעון זה עד עת בא דברו אלה הם דברינו שכתבנו נגד החולק והארכנו בו יותר מדאי במקומות וגם כפי הדברים ומהותן ואם ידענו כי לפני כבודך אין צורך כ"א רמיזת דברים בעלמא אמנם לסתום פה דובר נבלה הארכנו וכתבנום כמו שהם כדי שלא לתת פתחון פה לבע"ד לחלוק ועל כל פשעים תכסה אהבתך הנה הדברים לפניך הגביר הנעלה כמו שהן למען יגדל נא מוסרך הטוב והישר להשיבנו על הכל למען תזכה ותירש טובה וברכה כיש את נפשך ונפש נאמני בריתך אסירי תשוקתך דורשי שלומך וטובתך כל הימים יום טוב ב"ר יונה ז"ל בן אביש עבאס יהודה בר ר' שמואל אורא בונא

החכמים המשכילים רבי פעלים יודעי דעת ומזימה מוציאים לאור תעלומה ה"ר יום טוב בן עבאס וה"ר יהודה אורא בונה ישמרכם אל עליון וישלח עזרכם מציון כחפצכם וחפץ הבא על החתום דורש שלומכם וטובתכם הגיע לידי הקונטרס וכתבכם אשר שלחתם בענין המעשה ב"ד אשר התרתם לביליטא בת ר' משה ב"ר חיים להנשא ונשאת למי שהיתה משודכת קודם שקבלה הקדושין מר' אברהם דודה ומיוסף דיל באיו ובקשתם לידע דעתי אני איני כדאי שתשלחו לי, ברם כדי שלא לסרב ממצותכם אני כותב לכם אשר עם לבי דבר פשוט הוא בעיני כי על מעשה ב"ד אין להשיב כיון שעדי הקדושין הראשונים והשניים הם קרובים ששניהם לא חלו ואינה צריכה גט משום אחד מהם כי קורבת אישות היא מן התורה כיון שאנו למדים אותה מיתורא דדודתך היא כמו קדושי כסף שאנו למדין אותו מגזרה שוה גם כי הרמב"ם ז"ל כתב בשניהם שהם מדברי סופרים רבים נחלקו עליו כ"ש אחר שכתבתם שכ' רב אלפס ז"ל שהמקדש בפסולי דרבנן אין חוששין לקדושיו שהוא כדאי לסמוך עליו גם כי אין אנו צריכין לכך בנדון זה כי קורבת אישות היא מן התורה נמצא שאין אנו צריכין למודעא ולא לטעם אחר לבטל הקדושין אמנם אבי הנערה הטעה