זכרון יהודה עה

א"א יוצאה בלא גט הוא בהפך לפי דלגבי גט כבר היא א"א ואפ"ה פוטרין ומתירין אותה בגט דרבנן מטעמא דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וכ"ש היכא שהיא פנויה וקדשוה בקדושי ספק דאמרינן כל דמקדש ויש כיוצא בזה בפ' האשה שנתארמלה ולא עוד אלא שהוא מפורש בגמרא דאפי' לגבי קדושין וכדאיתא בפ' חזקת א) אמר אמימר תלויה וקדש קדושיו קדושין ר' אשי אמר קדושיו לאו קדושין הוא עשה שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקדושיה מיני' א"ל רבינא תינח דקדש בכספא קדש בביאה מא"ל א"ל שויוהו הו רבנן לבעילתו בעילת זנות ע"כ הנה מפורש בגמרא כדברי והוא כ' שלא הוזכר בשום מקום עוד כתב עדי הקדושין מאחר שהם אינם קרובים אלא מחמת שהם א' בעל אחותו של חברו הו"ל פסולי דרבנן וצריכה גט וכ"כ הר"מ ז"ל ובעל ה"ג ז"ל כ"ש כי בנדון זה שלפנינו היו כשרים ע"כ תשובה הנה קרא לקרובים פסולין מדרבנן הנה נתעלמה ממנו משנה שלימה שנינו בסנהדרין ב) אלו הם הפסולין המשחק בקוביא וכו' אלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו וכו' וכן בדין כי לשון פסול לא שייך אלא בפסול הגוף שנפסל בשבילו לכל אדם שבעולם ואילו משום קורבה אין בו משום פסול אדרבה אפילו למשה ולאהרן, ע"ה קראם התנא אלו הן קרובין וכו' ודוקא במקום הקורבא אין עדותן עדות אבל לגבי אינש דעלמא כשרים הן ואחזור לענין הנה החולק הניח המשנה והגמרא ופירושיה וחידושיה ותפש לשון המחברים ז"ל הנה מפורש במשנה אלו הן הקרובין וכו' עד ובעל אחותו וכו' ואמרינן בגמרא מה"מ דת"ר לא יומתו אבות על בנים וכו' עד אשכחן קרובי מאב קרובי האם מנין א"ק אבות אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם א"ר הונא אר"נ מנין שהאשה כבעלה שנא' ערות אחי אביך לא תגלה דודתך היא והלא אשת דודו היא קמ"ל דאשה כבעלה ע"כ הנה מבואר בגמ' דקרובי האם וגם קרובי אישות שהן מן התורה דנפקא לן מדודתך היכא דאיכא צד א' קורבא בחד קדושין והיינו בעל אחותו וכ"כ בעלי החידושין וכ"כ הרמב"ן ז"ל וז"ל שכ' גבי מתניתין ר' יהודה וברייתא ר' יוסי והנכון דמדאורייתא אין לנו אשה כבעלה ולא בעל כאשתו אלא בקרובי עצמו ובחד קדושין כגון א"א ושאר קרוביו וכדילפינן מדודתך היא אבל כל שיש בו תרי קדושי משני צדדים שהן קרובי אישות אינו אלא מדרבנן ע"כ פ' הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות וכ"כ הרמב"ן ז"ל בחידושיו בכמה מקומות ואין צורך להאריך וא"כ הוא מבואר בגמ' דאפי' קרובי האם הם מן התורה וגם קרובי אישות וכמש"כ ואפשר לומר לדעת הרמב"ם ז"ל כי מה שקראם לקרובי האם או לקרובי אישות פסולין דרבנן לפי שבאו על יד יתור ודוחק דרשא ועל זה לא קראם קרובים מדאורייתא אלא למפורשין בכתוב ופרטן וכמו שסובר קדושי כסף הם מדברי סופרים ואע"פ דאתו מג"ש דקיחה קיחה משדה עפרון וכבר השיגוהו בזה מכמה ראיות מובחרות מהגמרא הבאים אחריו כגון הראב"ד ז"ל ורמב"ן ז"ל וכל האחרונים ולא עוד אלא שקרוב בעיני לומר שלא הצריך אלא לפסולי עדות דרבנן לפי שאינן אלא מדרבנן בלי שום דרשא מן הכתוב אבל לא יאמר כן בקרובים הנפסלין מדרבנן לדעתו וזה לא הזכיר במקומו אלא בפסולין דרבנן ולא הזכיר קרובים ואפי' שפסולין מדבריהן בהלכות עדות לקרובים מדרבנן וגם ספר המצות לא כתב אלא כהרמב"ם ז"ל שהוא פסולי עדות דרבנן ועוד כי רבנו אלפס שהוא גאון ישראל ואביהם האחרון ורבו של רבו של הרמב"ם ז"ל כתב בתשובה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן דקיי"ל דאין חוששין וכדאיתא בפ"ק דפסחים ג) המקדש בחיטי קורדיניאתא מו' שעות ולמעלה אין חוששין לקדושיו ואני ראיתי מי שחולק בהם ובקשתי לי רב ומצאתי לרבנו מאיר האשכנזי בתשובה שכ' אפי' למאן דמצריך גט בפסולי עדות זהו משום דאיכא למימר כי אחר שהאחד כשר והשני פסול מחמת שהוא גזלן או מלוה ברבית יחשוב שעשה כבר תשובה ועל זה מצטרף עמו הכשר אבל כשהאחד קרוב כי הא לית דין ולית דיין דליכא טעם דאין כאן בית מיחוש הנה אמת הנה דברי הטוב ועוד דקבלה בידינו מתלמודנו דמעשה רב והנה בידי מב' מקומות תשובות מרבנו יואל ז"ל ומן התוספות וגם שהשיב ג"כ ר' מאיר ז"ל האשכנזי שהיה גדול בדורו באחד שקדש בעדים שהיו א' קרוב