זכרון יהודה עד

חדא דפסולין מדרבנן ואין כאן עדות לענין האונס ואע"ג דלגבי קדושין צריכה גט ועוד דבשעת הקדושין שאלו ממנה בפני עדים כשרים אם היתה רוצה בקדושי דיל באיו ושתקה ושתיקה כהודאה דמיא ועוד שאמר אביה בפניה הקדושין דיל באיו מרצוני הם ומה שטוב בעיני טוב בעיני בתי ופשטה ידה וקבלה הקדושין ע"כ תשובה אף שאומר שהעדים הם פסולין מדרבנן כדבריו ואם הוא שבוש מכמה טעמים כמו שאני עתיד לכתוב מ"מ אם העדים הם פסולין לגבי עדות הקדושין הם פסולין למודעא וא"כ אין כאן צורך למודע ואם הם כשרים לגבי הקדושין הם כשרים לגבי המודעות דקדושין וכולהו בחדא מחתא מחתינהו דבשלמא אילו הויא מסירת המודעא לגבי ד"א שלא מחמת הקדושין החרשתי אבל כל לגבי קדושין חד דינא אית להו ומי שאומר זיל הכא לחומרא וזיל הכא לחומרא עליו הכתוב אומר הכסיל בחושך כההיא דשדרה וגלגולת דמס' חולין א) וזה מבואר ועוד דאפי' שיהיו העדים פסולין המודעא היא בקיומה דלגבי מסירת המודעא ב) צריך עדים ולא מסירת מודעה אלא גילוי מלתא בעלמא הוא וכמו שאני עתיד לכתוב גם השתיקה ששתקה אח"כ אינו כלום חדא דשתיקה מחמת האונס לאו שתיקה ואפילו למ"ד שתיקה כהודאה דמיא וכדמוכח בפ"ק דבב"מ ג) וכ"כ רבנו הריטב"א ז"ל תדע דאילו לא שתקה מה מועילה מסירת המודעא שמסרה הרי לא יחזרו שטרי הקנס לאבי' וזה מבואר למי שיש מוח בקדקדו ומה שאמר בפני עדים כשרים זהו שאם כולם הם פסולין מחמת שהיו שם לגבי הקדושין ג"כ נפסלין לגבי השתיקה זאת ועוד דשתיקה דלאחר מתן מעות אפילו שאין שם אונס איכא מ"ד בנדון זה שבאה השתיקה מחמת אונס ומה שאח"כ פשטה ידה וקבלה הקדושין אינו אמת כי כל זה אחר הקדושין היה ואם אין מוקדם ומאוחר ועוד דאפי' לא שתקה אלא אמרה דבר הדומה להודאה לאו כלום הוא כשמקדשה כיוצא בזה ע"פ השאלה עד שתאמר אין וכדמוכח מההוא עובדא דפ"ק דקדושין ד) דגרסינן התם ההוא גברא דהוה זבין חומרי אתאי ההיא איתתא אמרה ליה הב לי חד שוכא א"ל אי יהיבנא לך מקודשת לי א"ל הבא מיהבא אמר רב נחמן הבא מיהבא לאו כלום הוא וכן עובדא ה) דההוא גברא דהוא שתי חמרי בחניתא אתאי ההיא איתתא א"ל אשקויי אשקיי' וכו' עד הבה מיהבי וכן עובדא דההוא גברא דהי' קא שדי תמרי מדיקלא וכו' עד אמר ר' זביד שדי משדי לאו כלום הוא ואיפסיקא הלכתא דהב אשקי ושדי לאו כלום הוא ואינה מקודשת הנה מבואר כדברי ואילו האמירה שאמר אביה כי מה שהוא טוב בעיני הוא טוב בעיני בתי מועיל הוא בעצמו כתב בתחלת דבריו שאין לאבי' רשות בה אחר שהיא בוגרת ועתה כותב בכאן [בהפך] ואילו מחמת שתיקתה כבר כתבתי שאינו כלום עוד כתב ואין לומר דפסולי עדות דרבנן נמצא מהן א' קרוב או פסול עדותן בטלה כההיא דמס' מכות חדא דהא קרא קאמר על פי שנים עדים בדאורייתא וליכא למימר כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון דדוקא לגבי גט אמרו משום דאיכא גט אבל לא לגבי קדושין וכו' והיינה טעמא דלא אשתמיט בשום דוכתא בגמרא דילן מי איכא מידי דמדאורייתא הוי קדושין ואתי רבנן וכו' עד אדעתא וכו' תשובה ובה בלשון פסולי עדות אם הוא מתוקן אם לא לא אדבר עתה עד מקומו אבא בשלום אמנם על החולק איך מלאו לבו לחלוק עלינו ומתוך דבריו נכר שלא שנה משנה ולא שמש בגמ' וכ"ש שלא הבינם וחוץ מכבודו הנה משנה שלימה שנינו בפ"ק דמכות ו) על פי שנים עדים או שלשה עדים אם מתקיים העדות בשנים למה פרט הכתוב שלשה וכו' עד מה שנים נמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אר"י בד"א בדיני נפשות אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר ר' אחד ד"מ ואחד וד"נ ובגמרא אפסיקא הלכתא כר' והנה כי אפילו ר"י לא אמר בדיני נפשות דוקא אלא משום והצילו העדה ואזיל לקולא מ"מ בדיני ממונות עדות כולן בטלה ואפי' בפסולי עדות דרבנן וזה לכל באי עולם ידוע והוא עצמו כ"כ למעלה, והנה דבריו סותרין זה את זה איך יסתור דברנו הנה מבואר כי אפי' לסמך הכתוב פוסלין קרוב או פסול מדרבנן ומה שכתב דלא תיקון רבנן כעין דאורייתא אלא להחמיר אלא דוקא לגבי גט אבל לא לגבי קדושין כדי שלא יאמרו