זכרון יהודה סט

שאלה פ"א מעשה שהיח כך היה כי משה גוראש הדר בארו גינדש הפקיד ביד דוד ז': אלפארנגי הדר בכפר אל באיו פקדון גדול וברוב הימים עלה משה כד' בעבור פקדונו לנפקד שלו והשיבו שלא היה חפץ לתת את אשר לו ער אשר התקדש בתו ליוסף בנו וכראות משה הנז' כי טוב מותו מחייו אם לח יחזיר לו פקדונו אך ב קט למצוא דברי חפץ איך התקדש בתו לבן הנפקד הנז' ולא יחול הקדושין נתיעץ שיקדש בתו עם אחיו כדי שלא יהולו הקדושין מאותו בחור דיל באיו בשום א"א ספשטה ידה ה והכלה הקדושין מאחר שלא בפני בעלה וגם שתמסור מודעא על הקדושין שיקדשנה אותו בחור דיל באיו וכן עשתה פעמים כמ"ש בשטר מעשה ב"ד הכתוב הלאה אמנם העדים שנתקדשה בפניהם לאברהם דודה היו קרובים חתן עם חמיו וגם מסירת המודעא היתה בפניהם וגם קדושין שקדשה הבחור דיל באו היו מזמנים לעדים והיו קרובים האחד בעל אחותו של חבירו ומסרה מודעא ג"כ בפניהם פעם שנית קודם הקדושין שקדשת הבחור דיל באיו והכל כמ"ש בשטר מעשה ב"ד ואחר כל זה בא משה גוראש אבי הבת להתיעץ עם מוקדמי העיר וחכמיה אם תוכל להנשא בתו עם הבחור שהיתה משודכת לו קידם כל ל המעשה אחר שכל הקדושין ראשונים ושנייב היו בפני עדים קרובים מזומנים וגם שמסרה מודעא פעמים על הקדושין שניים ויצאה הוראה כפי מ"ש בזה הקונדרס ואחר ההיראה ואחר כמה זמן כמו ב' חדשים שנשאת הבת לבן גילה הראשון יצא החולק לחלוק ולהוציא דבה על אותן נישואין שנעשו על פי הוראה הכל כמ"ש להלן וכתבנו מעשה הד מועתק תיבה בתיבה ואחריו דברי החולק עליו ואחריהם דברי המשיבים המורים שהורו הבת להנשא זהו תופסן יום טוב ב"ר יונה זלה"ה בן עבאם יהודה אורא בונה זהו תופס מעשה ב"ד אנו ב"ד קהל טונילא א) יצ"ו ההתומין למטה כן ך הוא שבא לפנינו משה ב"ר חיים וראש הדר בארגינדש ואמר לנו דעו רבותי כי בילימה בתי נתקדשה לאברהם אחי יצ"ו כמ"ש בשטר חתום ומקויים שזמן הקדושין היח כ"ב א לחודש שבט שנה ק"ח ועדי הקדושין הם יוסף ב"ר שם טיב נ"ע בן חסאן חיים כ"ר שלמה נ"ע אלפא רנא ואחר זה הי ה' לי דברים עם דוד אלפארנגי הדר באל באיו לפי שהפקדתי כבר פקדון ידוע ביד דוד אלפארנני הנז' שאלתי ממנו פקדוני ואמר אלי שלא היה בדעתו להחזיר לי פקדוני לולי אם אתן לביליטה בתי הנז' אשה ליוסף בנו ואני כראותי שאם לא היה מחזיר לי פקדוני טוב מותי מחיי, שהיה לי לחזור על הפתחים הוצרכתי לומר לבתי הנז' שתעש בענין שאפי' שיקדשנה שלא יהיה מדעתה ורצונה אלא בע"כ ולהוציא מת"י דוד הנז' הפק דון הנז' ובתי שמעה לקולי ומסרה מודעא בפני עדים ואמרה שאם ח"ו תקבל הקדושין מיוסף אלפארנני הנז' של' יהא מדעתה ורצונה אלא בע"כ ולהוציא הפקדון שהפקיד אבי' ביד דוד הנז' וזהו לשון המודעא בפנינו עדים ח"מ אמרה לנו ביליטא בת ה נגר"י דיגוראש היו עדים באמת שקבלת: קדושין מאברהם דודי יצ"ו ב"ר חיים הנז' ואני מקודשת לו עתה ואני מרוצה באותן הקדושין ואם יבא שום אדם ויקדשני ובפרט יוסף ב"ר דוד אלפארני דיל באיו שאיני מרוצה א ותן קדושין שיו תן בא וא ני מוסרת מודעא בהם ואם אקבל קדושין לא מדעתי ומרפוני ושאיני פנויה אלא אני מקודשת כמו שאני אמרתי בפניכם אבל אם אני אקבל קדושין ממנו הוא לעשות רצון אב י שלא היה חפץ דוד הנזכר להחזיר לאבי הפקדון שהפקיד בידו עד שאתקדש ליוסף בנו של דוד הנז' וזה מכריח אותי לקבל הקדושין מיוסף הנז' אבל לא מדעתי לפי שאני מקודשת לר' אברהם דודי יצ"ו הנז' ואתם עדי בול כי מעולם לא קבלתי נט ממנו וכדי להעיד בכל הכתוב למעלה והי' בי"ד לחודש שבט שנת ח' אלפים וק"ח למניננו בארגינדש ועוד אמר לנו בפנינו אברהם המקדש הנז' דעו שלא נתתי נט לביליטא הנז' זה היה במעמד הנז' וקיים יוסף ב"ר ש"ט נ"ע בן חסאן חיים ב"ר שלמה נ"ע אלפארגא ע"כ לשון המודעא ועוד מסרה מודעא ביליטא בתי הגו' בפני עדים אחרים אותם עדים שנתקדשה בפן ניהם ליוסן: אלפארנני הנזכר וז"ל בפנינו עדים החתומים למטה כך היה שאמרה לנו ביליטא בת משה ב"ר חיים נ"ע נג"רי די דגוראש היו עלי עדים שאיני רוצה שאותם הקדושין שאהיה מקבלת עתה מיוסף ב"ר