זכרון יהודה סז

כאן בטוליטולה והיו הת"ח והזקנים יצ"ו מסכימים לחתוך שתי ידיו בשביל ב' הכאות שהכה לדיין אשר שפטו משפט צדק וגרם להרגו וארב לו וקם עליו באפילה בכניסתו לב"הכ והכהו מכת מות בכתפו וחזר והכהו והשחית הדרת פניו הייתי מסכים עמהם והעם ישמעו וייראו וגם לא ישאר לו במה שיוסיף לעשות כדבר הרע הזה עוד ונשאתי ונתתי בענין עם הת"ח והזקנים ואנשים נכבדים ורובם הסכימו שאם ח"ו יארע כזה במקומנו לחתוך לו השתי ידים ואני מסכים עמהם וה' ברחמיו יצילנו מעונש הדין

שאלה פ ילמדני מרי דוד ושלמה אחים חרפו וגדפו את יוסף והוציאו עליו דבות רעות וסכנה יהי' זה בב"הכ ביום השבת במעמד הקהל וס"ת בתיבה ויוסף הנז' עמד ולקח ס"ת בזרועו והחרים בשמו אם מעולם באו לידו ושלא עשה שום דבר מכל הדבות שאמרו עליו ענו האחים הנז' לא תחרים כי יבררו אותו לך אמר יוסף עתה אחרים שאם תבררו אותו שלא יהא לי פנים לדבר בפני אדם בעולם והחרים חרם חמור אם מעולם עשה וזה יוסף הי' תופסין אותו בחזקת ת"ח והי' מגיד הלכה בב"הכ ולתלמידים ודורש וכראות יוסף הדבות הרעות אשר הוציאו עליו ושיהיה חלול השם אם לא יכחישם הלך למקומות שאמרו עליו שעשה הרעות והבריח לקהלות אשר באותם המקומות מכח הדין שיחרימו על כל מי שיודע או ששמע שום דופי על יוסף הנז' שיגיד לפני הסופר ועד ולא יצא עליו שום דופי בעולם לא בידיעה ולא בשמיעה אלא אדרבה היו אומרין עליו שלא ראו אדם ממדות טובות כמותו ושהיה מנהיגם בדרך טובה וכל עניניו כת"ח ואחר שהיה לו ליוסף עדיות אלו הלך לפני החכמים והרבנים באשביליא וקביל לפניהם והוקשה הדבר מאד בעיניהם ונתנו פ"ד להזמינם לפניהם וחייבום לפרוע ליוסף אלף זהובים בקנס ממון ונדוי גמור ולא חשו על נדוי החכמים וקנס הרבנים ולא עוד אלא שבקשו להרוג את יוסף והכה אותו נער א' משלהם שתי הכאות בסכין במרמה וגם נודע שהשכירו ע"א להרגו והיו אומרים כי לא יעמוד להם הריגתו כמו התשלום שהי' דנין עליהם והיו מחרימין החכמים אשר באשביליא ע"ז ואלה האחים היו עשירים והיו מוחזקים עם השופטים ועם בעל המבצר והיו עושים מה שהיו רוצים ובשביל ששאל יוסף הנז' מהם שיגורניסיא על מה שהכוהו והעלילו עליו עלילות של שקר אמרו לשופטים שיתפסו אותו ולבנו ולחתנו והיו אומרים שעשו דברים שהיו חייבים מיתה ונתנו אותם בבית הסוהר צואריהם בקולר ורגליהם בסדן והיו כמו י' ימים בזאת התפיסה או י"ב עד שבאו בני אדם ואמרו ליוסף דע כי רוצים להעליל עליכם עלילות לילות של סכנה יותר שוה שתעשה שום פשרה ויתנו לך עבור הוצאה שעשית ולא תבא לסכנה לך ולבנך ולחתנך כי הם רשעים והם אומרים כי יוציאו כל אשר להם על זה הענין והשופטים הם תחת ידם מה עשו אלה האחים הלכו לפייס כל פרשי העיר והחשובים והשופטים שישאלו מן יוסף שימחול להם וכך עשו ואמר יוסף בלבו אם איני עשה בשבילם יבקשו לי המות ומחל בהיותם אסורים ולמחרתו בקשו מחילה בפני היהודים ואמר יוסף בלבו אם איני מוחל ילכו מיד לשופטים ולפרשים ויבקשו לי רעה גדולה שיאמרו אינו רוצה לקיים מה שהבטיחנו ומחל ונתן להם הפ"ד מן החוב אשר היה לו עליהם ולא עשה שום מודעא אם נאמר שמאחר שדבר ידוע הוא שבשביל אונס עשה אין צריך מודעא אחרת והם בחיובם ובנדוים כבתחילה או נאמר שמאחר שיוסף נתן הפסק דין גלה דעתו שמרצונו עשה ולפענ"ד היה נראה שמאחר שכל אלה הדברים אירעו בדבר אונס הוא נקרא אע"פ שעשה מעשה כאילו הוא מרצונו כדאמרינן בנערה שנתפתתה א) הני נשי דגנבו גנבי שרו לגברייהו והא קא ממטיין להו גירי מחמת יראה אלמא אע"פ שנראה שמדעתן עושות בעבור שיש בו סכנה אנו מחשיבין אותו אונס והכא נמי יראה כי להא דמיה

עוד ב) ילמדנו מורנו ראובן היה לו בית אחד בטוליטולה שיש ליהודים מקום מיוחד ולפעמים שכותל הבית במקום חומה וכך הי' זה הבית וראובן הלך מן העיר לדור בעיר אחרת ברחוק ונפל הבית ונעשה פרצה בין מגרש היהודים והגוים ואמרו הקהל לסופר כדי לעשות לו נחת רוח בנה בית זה וקחנו לעצמך ואם יבואו בעליו יתן לך הוצאות הבנין