זכרון יהודה נד

לי כ"וכ שיש לי בידך וא"ל להד"מ והוצרך לעשות עמו פשרה וקודם הפשרה מסר מודעא וס"ל רבה ור' יוסף דמי צייתי דינא לא כתבינן דה"ל כמודעא דזביני היכי דלא ידעי בה סהדי דאניסי אביי ורבא דאמרי תרוייהו אפי' עלי ועליך דאע"ג דציית דינא כיון דיכול למכפרי ולאשתבועי בשקרא אין לך אונס גדול מזה אמרי נהרדעי כל מודעי דלא כתוב בה אנן סהדי ידעי באונסי' לאו מודעא היא [מודעא] דמאי אילימא דגט ומתנתא גילוי מלתא בעלמא היא ופירש"י הרבה בני אדם יוכלו לידע אונסו דכיון דאינו מקבל ממון בגט זה שנותן אם נתנו מדעתו למה מסר מודעא והק' מור"מ מרוטנבורג ז"ל דילמא בגט נמי זוזי אנסוהו שנותנין לו קרובי אשה לגרשה ובמתנה אינו אנוס אונס גמור אלא אדם גדול ביקש ממנו מתנה ואינו רשאי להשיב פניו ופי' הוא ז"ל אי גט ומתנה גילוי מלתא בעלמא הוא אמאי קאמר אי לאו ידעי באונסי' דלאו מודעי היא כלל והגט כשר לינשא בו לכתחילה ובמתנה גובה אותה לכתחילה והא הרבה נותני גט ומתנה אנוסי אונס גמור א"כ אפי' לא הי' מפ' אונסי' הוה לו למיחש דילמא אנוס ולכל הפחות לגבי נט לא נתירה לעלמא בלא נט שני ואם קבלה קדושין מאחר תצטרך גט משניהם ובמתנה לא יגבה בשטר זה וזה הפי' הוא דחוק ולפי ענ"ד אינו קשה לפירש"י כי אפילו אם קבל מעות בגט מקרובי האשה אינו דומה למעות שמקבל במכר כי במכר עיקר מכירתו הוא בשביל המעות כי אין אדם מוכר דבר אלא בשביל חפצו למעות ולא בשביל סבה אחרת והן הן האונסין אותו למכור ולאונס זה אינו מועיל לבטל המקח הילכך אין לפרש במודעא שהכירו אונסו שלא היה בסתם מוכר דזוזי אנסוהו אבל בגט אפילו אם יתנו לו מעות דבר ידוע שאינו, סבת הגט שאם הי' ביניהם אהבה ושלום כמו שראוי להיות בין איש לאשתו אפי' יתנו לו כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו להם אלא מחמת קטטה שביניהם או שנאה ששונאתו גורמות הגרושין והמעות אינן אלא טפלים לדברים אחרים הגורמין לגט הילכך לא דמי למעות המכר דנימא גמר ומקנה משום הכי פריך גילוי מילתא בעלמא הוא שהוא אנוס כיון שמוסר מודעא דכיון דאינו מקבל ממון בגט ר"ל כמו במכר כי אין קבלת ממון של הגט דומה לקבלת ממון של מכר וגם במכר נמי אם אנסוהו למכור חפץ בפחות משוויו אין מכירתו מכירה דהא דאמר ר"ה תלוהו וזבין זביניה זביני דאגב אונסי' גמר ומקנה היינה דוקא דלא איזל גבי' אלא כדי אונאה וכן משמע הלשון וזבין כדין מכר ואם איזל גבי' טפי מאונאה דמיא לתלוהו ויהיב וכן כתב הר' יונה ז"ל דהוי זביני במקרקעי אפילו לא נתן לו כל שוויו לפי שאין אונאה לקרקע ותורת מכר בכך ומכרו קיים אבל במטלטלין כיון שיש שם אונאה כדי ביטול מקח אין כאן מכר ואני אומר כי גם במקרקעי אם יש שם אונאה עד פלג דהוי ביטול מקח בקרקעות לדברי התוספות וכן פסק א"א ז"ל הנה הוכחנו שאין נתינת הממון גורם אלא שוויו של מקח גורם קייומו וא"כ בגט נתינת הממון אינו גורם קיומו אם אינו נותנו לרצונו בלא ממון הילכך פריך שפיר גילוי מלתא בעלמא הוא אילימא מודעא דזביני והא אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני מודה רבא היכא דאניס כההוא מעשה דפרדיסא דההוא גברא דמשכן לי' פרדיסא לחברי' בתר דאכלי' תלת שנין א"ל אי מזבנת לי' ניהלי' מוטב ואי לא כבישנא לשטר משכנתא ואמינא לקוחה היא בידי כגון האי ודאי כיון דמסר מודעה כתבינן אם חבירו אונסו ופירש"י ז"ל כגון דאמר לעדים אתבענו לפניכם והוא יאמר שמכרתי' לו ואינו חייב לי כלום ואח"כ יאמר לי בסתר שאכתוב לו שטר שלא בפניו ושאתננה לו ויתן לי הדמים וכן עשה וקודם כתיבת השטר אמר לעדים אתם שמעתם שאמר שהיא מכורה בידו זה ג' שנים ואני צריך לכתוב לו שטר מכירה והרני מוסר מודעא בפניכם שאיני מוכרו ברצון נפשי אלא משום דכפה במשכונה כה"ג כותבין שידעו אונסו ואפילו אם היה ב"ד יודעים כל מה שידעו העדים לא היו יכולין להוציא ממנו הפרדס כי הי' יכול לטעון אמת הוא שהוא היה קנוי בידי ואבדתי שטרי ובקשתי ממנו שיעשה לי שטר מכירה שנית דאמינא אזבון דידי ואפ"ה כיון שיש הוכחה שראוי לו למוכר לירא על הפסד הפרדס כותבין במודעא שהכיר באונסו וכ"כ ר"ת דטפי משני חזקה משכן לו הפרדס אפ"ה כיון שהיתה בידו לגרום לו הפסד כמו שהוא אנוס עלי' ראוי לזה לירא מדברי' ולחוש ולמכור לו מחמת אונס אימת ההפסד וכמאן דידעי באונסי' דמי ולענין ביטול מודעא של מכר