זכרון יהודה מז

כאשר אמרתי לפניכם גם אין רצוני לפסול איזה עד או עדים שיעידו עליו ועל מה שיעזור לבטל זה אמנם אני מקיים אותם ומעיד על כשרותם וגם כי יתנו לי מלבד השבת המטלטלין ממון רב על הפרידה דעו שאיני רוצה ומתפייס בנתינת הגט בשום פנים אבל אני נותנו אנוס מאונס כבישת המטלטלין הנז' וגם כי אשאל ושאלתי פיטור מהם מהכתובה ומכל דבר וגם כי פיטרתי אותם מן המטלטלין ושאלתי שיושבו לי הכתובות וגם אל יחשוב אדם שאני גומר בלבי לגרש אשתי נאסתר הנזכרת כי אין זאת חלילה רק אני אומר כן למען יחשבו שגמרתי בלבי לגרש אשתי נאסתר הנז' שאם יכנס זה הספק בלבם לא ישיבו לי המטלטלין הנז' ואנחנו ח"מ שמענו אנדיו בננדין הנז' אנוס בכתיבת הגט ובנתינתו ובכל ביטול מודעי שיעשה בו ובכל מה שיאמר לקיים הגט ולבטל זו המודעא ושיורע בו כחה ובכל מה שאמר לפסול עד או עדים שיעידו על מה שאמר לבטל זה ולגרוע כחו מהכל ידענו שהוא אנוס מהאונס הנזכר מכבישת המטלטלין הנז' כי ידענו באמת ונתברר לנו כי גם שהרשו בשטר לנעלה אן נתן להשיבם לאנדיו בנגדין ופטרום אנדיו בנגדין מהמטלטלין לא ישיבם לו הנעלה אן נתן אם לא יגרש אשתו בנגדין הנז' בכל אשר ישאלו המקבלים הגט אך הוברר לנו שכל הפטורין השלישו ביד הנעלה אן נתן כדי שאם ימאן אנדיו בנגדין שישיב להם הנעלה אן נתן המטלטלין הנז' וישבר הפטורין ולבקשת אנדיו בנגדין הנזכר כתבנו דבריו כאשר אמר לפנינו ודברים אלו שדבר אנדיו בנגדין הנז' ומודעא זו שמסר לפנינו וגילוי דעתו שגילה לנו הי' בשני בשבת קודם כתיבת הגט ונתינתו בא' לחודש אב שנת ה' אלפים ותשעים ושבע לפרט האלף הששי למנין שאנו מונין בפה במגרש פורפינין כתבנו וחתמנו ונתנו ביד אנדיו בנגדין הנז' להיות לו לעדות ולראי' ולזכות והכל שריר וקיים יעקב ב"ר שלמה ז"ל ב"ר אלעזר המכונה יעקב די נימשי יהוסף הכהן ב"ר יהושע הכהן הנק' בן ארסיר ע"כ אח"כ העיד אחד מעידי מסירת מודעא שלא ידע האונס הנז' אם אמת הוא אם לא כי הוא לא ראה המטלטלין מה הם או אם מכרן אנדיו הנז' או אם משכנם או הי' זכות לכובשים אותם עליהם וכל מה שהעיד בשטר המודעא שנתברר שאנדיו בנגדין היה אנוס בכתיבת הגט ונתינתו וכל מה שהעיד במסירת המודעא הכל לא נתברר אצלו אלא מפי אנדיו הנזכר והוא הי' מאמין לו ולכן העיד שנתברר לו שהי' אנוס אך לא היה יודע האונס הנז' ידיעה אחרת רק מפיו ע"כ תורף עדותו ועיקר דבריו ילמדנו רבנו אשה זו מה תהא עליה

תשובה לפי שבגיטין מסירת מודעא מהניא ואע"ג דלא ידעי' באונסי' כמו שמבואר בפ' חזקת הבתים א) אדון על מסירת מודעא ועל ביטולה כאילו היתה מודעא גרידא ואח"כ אדון על דברי העדים על בירור האונס דבר ברור הוא היכא דמסירת מודעא מבטל לי' לגיטה כי מבטל לה למודעי' מודעתו נמי בטילה והגט קיים כדאמר התם בהדיא בפ' האומר משקלי עלי ב) מאי עד שיאמר עד דמבטל לה למודעא ולא תימא דהיינו דווקא במסירת מודעא לחודה בהאי סגי כיון דמבטל לה אבל כל מה שמסר מודעי על ביטול מודעתו ועל כל מה שיאמר בשעת מסירת הגט שיהא קיים הגט וביטל דבריו הראשונים כגון זה בנידון זה תו לית לי' תקנתא לפי שאי אפשר לומר דבר בשעת נתינת הגט שלא קדמה לה מודעא דלא היא אלא כל מה שאמר בשעת נתינת הגט שהוא מבטל כל מודעא שמסר כנגד הגט או כדי לבטל הגט מהני דלעולם דבורו האחרון מבטל דבורו הראשון דאתי דבור ומבטל דיבור וראי' ברורה לזה מההיא דערכין ג) דגבי מתניתין דקתני וכן אתה אזמר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני גרסינן אמר ר' ששת האי מאן דמסר מודעי אגיטא מודעי' מודעא ואמרינן פשיטא לא צריכא דעשיזה ואירצי מהו דתימא ביטולי בטלי' קמ"ל דא"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל לי' למודעי' מדקאמר תלמודא האי לשנא א"כ לתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל למודעי' משמע דאמתניתין קיימא דקתני וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני דבההיא נמי שכופין אותו לגרש בעי נמי דמבטיל לי' למודעי' אע"פ שלא ידענו שמסר מודעא לעולם וטעמא דמלתא משום דכל מגרש מתוך האונס איכא למיחש למודע שאין לך אדם שאונסין אותו בדבר