זכרון יהודה מ

מטלטלי אגב מקרקעי ויכול לגבות מעותיו לכשירצה אמנם בכאן בטוליטולה נהגו שאין המלוה יכול לתבוע ללוה שיפדה המשכונה בתוך כל שנה ושנה מן המשכונה אם לא כתב תביעה בשטר בסוף כל שנה ושנה שלפני התביעה ואם אתם נוהגין כן נמצא ששמעון אינו יכול לתבוע מעותיו ולא למכור הכרם עד תחילת דיזימרי ולוי כבר עבר שטרו ויכול לגבות מיד ולפי זה יקח אלו המעות המזומנים כי עדיין לא הגיע זמנו של שמעון לגבות שטרו וכשיגיע הזמן אם ירצה לגבות שטרו ימכור הכרם ויפרע ממעותיו

ס"ז תשובת שאלה שראובן אינו יכול לתבוע לשמעון אם לא יראה שטר שיש לו על לוי כי הוא אמר שנתחייב לו בקנין בנאמנות א"כ מסתמא הי' לו שטר עליו וכל זמן שלא יראה השטר עליו אינו יכול לתבוע לשמעון כי אולי פרוע הוא כי פרעו לו א) ולקח שטרו ואפי' אם יראה ראובן השטר אין לו אצל שמעון כלום כי לא הי' יכול למשכנו ללוי כלי אומנתו ומה שאמר שלוי נתנם לו אין זו טענה כי בצווי הדיין נתנם לו והבדין הלך למשכנו והאיש (אשר) היה נושה בו כי הוציא העבוט החוצה ואם לא שאומר הדיין למשכנו לא היה נותן המשכון מעצמו ולכן בשביל מה שהבטיחו ליתן לו החפצים או השמן אינו חייב ליתן לו כלום כיון שמן הדין הי' לו להחזיר החפצים ואין שייך להזכיר מעמד שלשתן אלא היכא שראובן אומר לשמעון מה שיש לי בידך תניהו ללוי ותקנו חז"ל שאם הוא במעמד שלשתן שהוא קונה וזה אין ענינו לדין זה וכל זה הדין הוא אם מי שהבטיחו לא היה דיין אבל בנידון שהדיין הבטיחו להחזיר לו החפצים או השמן נ"ל שלא היתה ההבטחה אלא בעודו דיין שיכולת בידו למשכנו ולא עלתה על דעתו שיניח הדבר עד שיצא מן הדיינות ולא יהיה לו כח עליו כי מה לו ולצרה להתעבר על ריב לא לו ולצאת ליתן לו דבר שלא נתחייב לו אלא ודאי על דעת שיוכל למשכנו מכח הדיינות הבטיחו זה נראה בעיני

סח תשובת שאלה אחר שנשאתי בענין נ"ל שהדין עם הקהל המונעים אותו מלהרחיב החלון ממה שהי' תחלה אם הי' רוצה לעשות המקום עזרת נשים ולהקדישו והיה נעשה לו כניסה חוץ לביתו היה רצון הקהל ותועלת הנשים אבל שיבנה לו מקום ויפתחנו לב"הכ ויעברו הנשים הבאות להתפלל דרך ביתו ומתי שיראה לו או למי שיראה לו ימנע אותם מלעבור עליו אין זה כבוד צבור ונשים ב) עוברות עליו כשירצה וכשיחפץ למנעם ימנעם ואם היו יכולין למונעו מלפתחו כמו שהי' מתחלה היו עושין כדין למנעו אבל אחרי שאי אפשר להם למנעו מלפתחו כמו שהיה בתחלה ימנעו מלהרחיבו כי אי אפשר שלא ע"י הרחבתו (לא) יסתכלו במקומות שלא הי' מסתכלין קודם ושנינו בבבא בתרא ג) לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון הי' קטן לא יעשנו גדול וקאמר עליה בגמרא סבר רמי בר חמי למימר בר ארבע לא לעביד בר תמניא דקא שקיל תמני' בחצר אבל בר תרתי שרי למעבד בר ארבע א"ל רבה יכול למימר לי' בפתחא זוטא מצינא לאיצטנועי מנך בפתחא רבה לא מצינא לאיצטנועי מינך וכן בנידן זה יש מקומות שיהיו נראין כשיהי' החלון רחב ולא הי' נראין כשיהי' צר וגם בלשון התקנה יר' כן וז"ל ולא יהא רשות לר' יוסף הנז' ולא לבאי כחו לבנות עד כותל ב"הכ בנינו עכ"ל וכל זמן שלא הקדיש המקום בנינו הוא כי ברשותו הוא למכור ולהשכיר בכל אשר יחפוץ והרי הוא בונה עד הכותל של הב"הכ ומוסיף בו אסרגיבו"ש שלא הי' מתחילה וכ"ש אם ישים קורה גדולה על הסרגיבו"ש כמו שיאות לו לעשות לצורך חיזוק הבנין שהוא מכביד על הכותל ומחזיק הבנין

שאלה ס"ט ראובן היה חייב ממון והיה נשוי אשה ומת ראובן ובאו בע"ח לגבות חובותם והוציאה האשה גט וכתובה ואומרת שיש לה לגבות כל כתובתה כיון שנתגרשה קודם מיתתו הרבה והבעלי חובות אומרים שלא תגבה אלא מחצי הנכסים עד כדי כתובתה כיון שהיתה בחזקת נשואה כשמת ונתאבלה עליו אין לה דין גרושה אלא תגבה חצי הנכסים כדין כל האלמנות והשאר יגבו הם בחובם. ד)