זכרון יהודה לח

ד"ת אלא כדי לעשות סיג לתורה ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא בשביל שחייב מיתה כי מדרבנן הוא שאין רוכבין על הבהמה אלא שהי' הענין בזמן שגזרו יונים שמד על ישראל והיו המצות קלות בעיניהם ומזלזלין בהם וכדי לגדור הפרצה ההיא סקלוהו מכאן אנו לומדים שכל ב"ד שכוונתם לש"ש ולרדוף אחר הצדק בלבד שיש להם רשות להכות ולהעניש בכל זמן וזמן כפי צורך השעה ולגדור פרץ בשביל שהנשארים ישמעו וייראו וגם אם העון שעשה אינו כ"כ גדול שראוי להענישו בשביל העונש ההוא וכן הבא על ע"א הוא עונשו מסור לשמים ולא לבני אדם אחר שיעשה העבירה כי בשעת עבירה קנאים פוגעים בו כמו שעשה פנחס לזמרי אבל כדי שלא יהא הדור פרוץ בכך כדי שלא יבואו ישראל עם הע"א לידי סכנה ע"כ ראוי לכל ב"ד להעניש לבעל העבירה ההיא בענין שיגדור הפרץ ותסור הסכנה ודבר זה תלוי לפי מה שהוא עבריין יש מי שיספיק שיתרו בו שאם יסתר עם שום ע"א אפי' בעד אחד שיהי' גופו מסור למלכות ויקבל עליו התראה זו וישמור עצמו מאז והלאה ואם יראה לו שיוכל לעמוד ע"ע הרי טוב ואם לאו ילך לו מן העיר ואם יראה לב"ד שלא תספיק לו ההתראה ההיא אם לא יגרשוהו מן העיר ומכל ארץ השר יעשו או אם יראה לב"ד דרבים אחרים מלבד אלה יעשו מלבד בענין שיסור העון והסכנה רק את נפשו ישמרו כל זמן שלא יודע אמיתת הענין על בוריו והסכנה שיבא מן הענין ושלא יהא לו תקנה אלא בקרקע ומפני כל אלה הדברים הוא שאמרנו לשואל שלא יכולנו להשיב על הדבר כל זמן שהי' סתום ואתה תבין מכתב זה שהדין עמנו והעונש הראוי לעשות לעבריינין והשם יתקננו בעצה טובה מלפניו וידריכנו בדרך ישרה להרים מכשול מדרך עמנו ושלא תבא תקלה ע"י כמו שנאמר שגיאות מי יבין מנסתרות נקני גם מזדים חשיך עבדך

שאלה ס"ד גאון החכמה והתעודה אשר לא יעדה הר' יהודה ישמרהו ה' ויאריך ימיו כטוב ובנעימים כרצונו וכרצון יראיו החתומים השואלים מפיו משפטים צדיקים ומכל פשע מנוקים עשירים וסמוכים ותורה [היא] וללמוד אנו צריכים כך הי' שנתן אדוננו המלך נר"ו לדון פידרו בנו עיר אחת שמונה ימים קודם המתנה הזאת באו לדור שם בתוך הדרים יהודים ממקומות אחרים לשמע אוזן ששמעו שהי' נותן לו העיר עם כל הדרים שם באותו היום בין ע"א בין יהודים בענין שיהי' לו למס ואותם היהודים הבאים לשם אמרו בפני עדים ע"א וישראלים ובפני סופר ע"א ובשטר כתוב וחתום שהיו רוצים לדור שם מהיום ההוא והלאה כשאר דרי העיר ולקחו להם בתים לדור שם והביאו עמהם כל אנשי ביתם ודרו לשם מהיום ההוא והלאה ג' שנים או יותר ולאחר ח' או עשר ימים שבאו לדור אלו היהודים בא כתב המתנה הנז' מאדוננו המלך י"ע שהיה נותן לבנו העיר עם כל הדרים שם באותו יום בין ע"א בין יהודים ושיהיו לו למס וכשהרגישו בדבר קהלות הבאים נתנו לבם תוך הח' או הי' ימים הנזכרים וגם אח"כ להחרים ולקנוס בשם הבאים שילכו מיד לקהלתיהם כדי לתופשם ולכופם שלא ישתדלו ללכת בזה הענין אלא ישארו פורעי מס עם קהלותיהם כבתחילה ואילו היהודים הבאים כשראו כוונתם לא רצו ללכת אל המקום אשר היה שם פורעים מס בתחילה ולא חששו לחרם ולקנס לפי שאמרו שלא היו יכולין הקהלות להחרימם ולא לקנסם מאחר שלא היו פורעים מס עמהם כפי שאמר אדוננו המלך וגם אפי' תוך הח' ימים הנז' קודם באת המתנה כשהיו עדיין בחזקת פורעי המס שלהם לא היו רשאים להחרימם שהרי לא הי' חייבים עדיין להם שום מס בעולם וגם הקהלות לא הסכימו אלא למי שחייב שום מס וגם מן התורה כדכתיב כל אשר לא יבא לשלשת הימים וכו' זהו על המורדים בדין ושהו כבית דינו של עזרא לאפקועי ממונא כמו שאמרו הו"ל אבל אלו הקהלות המחרימין על הנאת עצמן בלבד בלי שום חיוב ממון בעולם ולא שום מרד ולא אלימא לאפקועי ממונא איך היו רשאים לקלל אדם מישראל על לא חמס בכפן והלא כתוב לא תקלל חרש הזהרה למקלל אדם מישראל כ"ש ת"ח ומגידי הלכה בכל מקום וכ"ש שמסרו ממונם בידי ע"א בקנסות הנז' וכתרום מנוחה הדריכום עד אשר הענישום באחד מאלף זהו' וכ"ש אחר ביאת כתב המתנה שלא עשו אלו הידורים אלא כמאמר המלך ואלו הקהלות אומרים שהרשות בידם להחרימם ולקנסם בכל עת