זכרון יהודה ל

בין הגאונים או פוסקים אחרונים אינו נוהג דין, זה גם זה אינו כמו שמוכח מתוך שכתב א"א ז"ל בפסקי סנהדרין פ' א' דיני ממונות וז"ל והיכא שנחלקו ב' גדולים בפסק ההלכה לא יאמר הדיין אפסוק הלכה כמו שארצה ואם עשה כן זהו דין שקר אלא אם חכם גדול גמיר וסביר ויודע להכריע כדברי האחד בראיות ברורות ונכוחות הרשות בידו דאפי' אם פוסק גדול אחד יכול האדם לסתור דבריו א) ולחלוק עליו כ"ש אם יש לו סיוע מאחר מן החולקים ואי לאו בר הכי הוא לא יוציא ממון מספק כדאמרינן בפ' חזקת הלכתא כרבה בארעא הלכתא כר' יוסי בזוזי היכא דקיימא ארעא תיקר היכא דקיימא זוזי למקמי אלמא כל ספיקא דדינא אין מוציאין מיד המוחזק ואם לא ידע הפוסק במחלוקת הגאונים ואח"כ נודע לו והוא לאו בר הכי הוא שיוכל להכריע או שאינו יודע להכריע אם נראין דברי הא' לרוב החכמים ואיהו עביד כאידך היינו טועה בשיקול הדעת ואם אי אפשר לעמוד על הדבר אין כאן טעות ומה שפסק פסק עכ"ל ונידון שלפנינו יש מחלוקת בין הפוסקים ויש מן הגאונים שפסקו שאין הולכין אחר אומדין דעת האב רק לפחות מעישור נכסי ויש מהם שפסקו שהולכין אחר אומדין דעת האב אף להוסיף והר' משה הכהן נר"ו לא ימנע מא' מכ' דברים אם ידע זה המחלוקת או לא ידע בשעה שפסק הדין אם לא ידע הרי אי אפשר לו לעמוד על הדבר כמי הלכה ומה שפסק פסק ואם ידע המחלוקת והוא הקרוב לודאי לא היה דן ליתן יותר מעישור נכסי אם לא היה לו ראיה ברורה לפי דעתו ושכח לאל הוא גמיר וסביר ויש לו דעת נכונה וישרה לסמוך על דעתו וה' למען רחמיו וחסדיו יצילנו מעונש הדין ויזכנו להוציא כל דין לאימתו ולאסיק שמעתתא אליבא דהלכתא

נ"ח תשובת שאלה המשכילים רבי פעלים הזקנים הנכבדים אשר בקורטובה יצ"ו ישמרכם השומר אמת לעולם כחפצכם וחפץ הבא על החתום דורש שלומכם וטובתכם הגיעני כתבכם בענין ההכאות שהכה שאול ליצחק והעדיות שיצאו עליו בענין ההכאה והטענות שטען שאול כנגד העדים והעדיות שיצאו עליו והטענות של זכותו בענין שאר עבירות שנחשד בהם אבל העדיות שיצאו עליו בשאר עבירות לא הגיעו לידי אולי משנה הוא ונראה לכם להתיעץ עמי בענין ובקשתם ממני שאכתוב לכם מה יראה לי שיהי' עונשו ואם יש לכם לחפש אם יתאמהו דברי שאול אשר בכתבו על העדים שהעידו עליו ואם יתאמתו הדברים אם יתבטל עדותם בשביל כך ואני איני כדאי שאתם שולחים לי אבל למלאות מצותכם לא אוכל להשיב פניכם דבר ידוע הוא כי מן היום אשר גלתה סנהדרין מלשכת הגזית בטלו דיני נפשות מישראל וכל מה שהדין עתה הוא לגדור פרצת הדור וברוך ה' אשר נתן כזאת בלב מלכי הארץ הזאת לתת כח לישראל לדון ולבער עושי רשעה לולי זה לא הי' קיום לישראל בארץ הזאת וגם כמה אנשים מישראל ימלטו דייני ישראל שהיו נהרגין ע"י שופטי ע"א והדינין שאנו דנין בדיני נפשות אינם כולם ע"פ התורה לכן אכתוב לכם מה שיראה לי מקו היושר לפי מה שראיתי דנין בעיר הזאת תחילת הענין יש לנו לחפש אם יתאמתו דברי שאול בענין העדים ואין לכם להטיל חרם כל מי שיודע על אחד מן העדים שנחשד בשום עבירה שיבוא ויעיד כי זאת היא פשקיז"א ואין לעשותה על שום אדם אבל אם יבא לפניכם אנשים ידועים שיעידו על שום א' מהם תטילו חרם בפניהם שיעידו האמת ותקבלו עדותם ואם יצא על שום א' מהם שעבר על לאו מלאוי התורה הידועים הוא פסול לעדות ואל תבימו אל עדותו ואם עבר על דבר שהוא נפסל בו מדרבנן הוא פסול לעדות אבל העדות שהעיד הוא עדות כי צריך שיכריזו עליו בב"ד קודם העדות וכל מה שהעיר קודם ההכרזה אין לפסול אותו ועתה נוהגין לקבל עדות כל אדם כל זמן שלא נפסל באחד מן הדרכים הפוסלים אותו וסמכינן על הא דגרסינן בחגיגה בפ' חומר בקודש ב) אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מע"ה כר' יוסי ועל זה הדרך יתברר לכם איזה עדות יש לכם להכשיר ואשר שאלתם מה יראה לי שהרבה מאוד לפשוע להכות ליהודי מכת אכזרי ובשביל שמהפשוטים שדבר מפורסם הוא שהכהו ההכאה שמת ממנה ההרוג והוא הודה בדבר וגם בריחתו הוא עדות עליו וגם הוציא הוצאות על רפואתו ודקדקתי בעדות