זכרון יהודה כח

כך וכך בקנס ואע"פ שתפרע הקנס הנזכר שתשלים ותקיים השבועה הנזכרת אח"כ התחילו בני אדם לדבר בנישואיה והלכו שני חתניה ונשותיהון ודברו עמה שתקבל הקדושין מאת חתנה א) כדי למנוע בני אדם לדבר בה וכן עשתה אח"כ נתגלגלו הדברים ונהנרשה ממנו ונשאת לאחר ועשו לה התרה על הדרך הזה שגרה ב' בני אדם לא' מבנותיה ואמרו לה אמך היא רוצה לינשא רצונך שיעשה לה התרה אמרה כן היא רוצה הלכו לשניה ואמרו לה כדברים האלה והשיבה תעשה בשעה טובה כשאמרו לשלישית כדברים האלה והשיבה העשה בשעה טוברח כשאטרו לשלישית כדבריס האלה שתקה ועתה יש לשאול התועיל התרה זו אם לאו תשובה יראה לי שהנדר שהודר ע"ד רבים וחל הנדר שעה אחת שוב אין לו היתר כלל ואפי' מדעתם אם לא לדבר מצוה וכן יראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב נדר או נשבע ע"ר רבים אין מתירין לו לעולם אלא לדבר מצוה משמע שאין לו התרה כלל ואפי' מדעתם מדלא פי' דבריו כי לא בא לסתום אלא לפרש והראב"ד לא השיג עליו בזה וכן פסק רבינו יעקב בתשובה דע"ד רבים אין לו התרה דלאיסור שוינהו שלוחים ולא להתיר וכן יראה מן הלשון שנדר ע"ד רבים משמע שתלה הנדר בדעתם ולא ההתרה ולא עיקר המעשה שאם היה דעתו לתלות ד"א בדעתם היה יכול לעשות בענין שלא היה צריך לשום התרה שיתנה שאימתי שלא יתנו לו רשות שלא יקיים עוד הדבר ההוא שיועיל רשותם אלא ודאי לא תלה בדעתם רק עיקר הנדר ולא ד"א ועוד נ"ל להביא ראי' מפלוגתא דר' יהודה ורבנן בגיטין בפ' השולח ב) דסבר ר' יהודה נדר שהודר ברבים אין לו התרה ויליף לה מולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ונדר שהודר ברבים לר' יהודה כנדר ע"ד רבים לרבנו ואם איתא דאית לי' התרה מדעתם למה לא יסכימו הרבים להתיר שבועתם

שאלה נ"ו צדיק יסוד עולם גבר אשר מעולם משיב מלחמה שערה לתעודה ולתורה נר אלהים מגמה כל ישראל ואשר אחריו כמהים ימלא האל רצונך וכל משאלותיך כאשר בלבבך וכנפשך תחלת הפלתי ותחנתי לבל תאשימני בקוצר תהלותיך כי לך דומיה תחלה ואם אוסיף אגרע אף כי כבד פה וכבד לשון עבדך ועתה בעונותינו נשתכחה תורה מישראל ואין מבין הגמרא כהלכתה וגם האחרים במקומות האריכו ובמקומות לא כתבו כל הצורך תלמדנו רבינו השוחט בחלדה חצי קנה או פחות אם דינו כמוצא חצי קנה פגום או אם נאמר כיון שהתחיל לעשות הכשר שחיטה ועשאה בפיסול פסולה ג) רבינו בדרסה לא נאמר אלא התיז את הראש בבת אחת ורבותינו ז"ל חילקו בהגרמה ובחלדה וכשהי' אכל בדרסה לא הזכירו שיעורה ולא חילוקה גם לא הזכירו אם יש חילוק בין קנה לושט תלמדינו אם דינה במשהו כחלדה או אם כיון שסיים ושחט ומשך אפי' עשה הרוב בדרסה אין חושש או אם תחלוק בזה בין קנה לושט גם ההוא בר אווזא דהוה ממסמס קועה דמא ד) האיך יהישכ עם מצא חצי קנה פגום והשלימו כשרה ולפי שיטת ריב"א ניחא אבל לפי שיטת רבינו שלמה ז"ל למה לא ניחש בבהמה לנקיבת הוושט ותנן וושט אין לו בדיקה מבחוץ לפי שיטתו האיך נכשיר מוצא חצי קנה פגום ניחש לוושט כי ההוא בר אווזא וכו' ואולי כי תנוקות של בית רבן יודעין זה [מ"מ] תורה היא וללמוד אני צריך אנא אדוני לכתוב מיד התשובה בבירור בראיות מן הגמרא ומדברי המחברים ז"ל חתומה בכתב ידך להיות לי לעדה אשרי הדור אשר אתה שרוי בתוכו ואשרי אנשיך ואשרי עבדיך העומדים לפניך לשמוע חכמתך הגדל ותאדר תורתך ורחבה ונסבה למעלה למעלה ושלומך ושלום נטעי נעמנים כשתילי זיתים אחי ורעי בניך ושלום אלופי כל אנשי משמעהך יפרה וישגא בעוד ציץ פורח וסוס פורח ורב שלום עד בלי ירח נאום המשתחוה ממקומו הכותב בעט התשוקה משה כו פיג"ה תשובה ששאלת אם השוחט כחלדה פחות מחצי קנה אם הוא כשר דבר פשוט שכשר מידי דהוה השוחט חצי קנה בעוף ושהה בו שהוא כשר וששאלת בענין דרסה באיזה שיעור נפסל בה בשחיטה אם שחט בהולכה בלא הובאה או בהפך ויש בסכין חוץ לצואר כמלא צואר אפילו שחט הרוב קודם שהוליך כל אורך הצואר כשרה ובלבד שלא יתפוס הסכין במזיד במקום א' וישחוט בדרסה קודם ששחט הרוב ואם חתך בלא הולכה ובלא הובאה