זכרון יהודה כד

תשובה נ"ל שיש לו לסלק המים שלא יעברו על חצר חברו כי האחין שחלקו אין להם אמת המים זה על זה ואע"פ שהחזיק אין עמה טענה וגם כל זמן שלא עשו כותל ביניהם לא חשש לערער יהודה בן הרא"ש זצו"ל. (הובאה תשובה זו בב"י י"ד סי' ל"ט) שאלה מ"ט ילמדני מרי אירע כאן מעשה בראובן שהוא טבח הקהל יצ"ו שחט בהמה ובדקה ואמר שהיתה ספק והלך לו בנתים שהיו מפשיטין אותה ובכנתים בא שמעון שהוא ג"כ טבח ומצא בה בועה בשפולי ריאה ואמר להניחה עד שיבא ראובן חבירו והלך לו ובנתים עברו דרך הקצבים לוי ויהודה שהם מהלומדים בעיר והראו להם הריאה ונפחו אותה לפניהם והסכימו ביניהם שלא הי' בשר מקיף את הבועה והלכו להם אח"כ באו ראובן ושמעון הטבחים נפחו אותה לפניהם והסכימו ביניהם והכשירו הבהמה וקרעו הבועה וכאשר נודע ללוי ויהודה שהכשירו הטבחים הבהמה שלחו אחריהם ואמרו מאיזה טעם הכשירו הבהמה אמרו כי היה כשר מקיף את הבועה אמרו להם אנו בדקנוה בתחילה וראינו שלא היה בשר מקיף הבועה אמרו אפשר כי מי שנפח אותה לפניכם לא היה לו כח להעלות בנפיחתן הבשר ומי שנפח אותה לפנינו היה חזק ונראה הבשר מקיף את הבועה והעיד יששכר שראה אותה כשנפחו הריאה לפני הלומדים וכשנפחו אותה לפני הטבחים שלא היתה הבועה מקפת בשר וכי לא עלתה בנפיחה שני' כלל יותר מבראשונה ונתקבצו הלומדים והזקנים יצ"ו על הענין וכת מן הלומדים התירוה כיון שהעידו הטבחים שהיה הבשר מקיף אותה כי אומרים שיש לסמוך על הטבחים כי הם בקיאים יותר מכל אדם והאוסרים אומרים כי אין לסמוך על הטבחים יותר מעל הלומדים בדבר שהוא נראה לעין ועוד כי הלומדים בחורים והזקנים בטלים ואין לסמוך על ראית הזקנים אצל הבחורים ולא רצו לקבל אלו מאלו ויצאו בלי הסכמה אלו אוסרין ואלו מתירין ומי שהי' לו מן הבשר רצה לקבל מן המתירין ולא מן האוסרין כי מקלו יגיד לו הודיעני מרי איזה יכשר הזה או זה ואם תאסר הבשר הצריך לשבר הכלים שנתבשל בו גם אומרים המתירין כי כיון שלא אמרו לוי ויהודה כשבדקוה שהיתה טריפה נר' שסמכו על הטבחים והאוסרין אומרים כיון שאמרו שלא הי' בשר מקיף את הבועה אין לך טריפות גדולה מזו הרי הוא כאילו אמרו שהיתה טריפה ולוי אומר שאמר לקצב שהיתה טריפה והקפב מכחיש ואין עד בדבר ושלום כנפש עבדך צעיר תלמידך אשר הקטן כן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה אם הייתי שם לא הייתי אוכל מן הבשר כיון ששנים מן הלומדים העידו שלא היה הבשר מקיף אותה וגם הטבחים עשו שלא כדין מה שקרעו הבועה אם קרעוה במתכוין אבל לא הייתי משבר הכלים שנתבשל בהם הבשר כיון שאין האיסור בעין וגם בועה בשפולי ריאה אין טריפותה מוזכר בתלמוד אלא שהגאונים אסרוה ועוד דאוקי תרי בהדי תרי ואוקי בהמה בחזקתה כשנשחטה בחזקת היתר עומדת ולא נודע במה נטרפה כיון שב' אומרים שהבשר היה מקיף אותה הייתי סומך עליהם שלא לשבר הכלים נאום יהודה, בן הרא"ש וצו"ל

שאלה נ ילמדני מרי ורבי הר' יהודה נ"י ראובן שהיה עבדן ואשתו מתעסקת עמו והיא נושאת ונותנת בבית ויש עליהם שט"ח ליהודים ולע"א ונפטר ראובן ולסוף ז' ימים נפטרה אשתו וצויתי לכתוב מה שנמצא בבית והשבעתי לקצת בני אדם והקרובים לאמר מה שבא לידם מממון הנזכר מפני שהניחו יתום קטן וגם השבעתי לשמעון שיאמר מה שבא לידו מממון הנזכר מפני' ששמעון היה ערב לע"א בשט"ה שהיה לע"א על ראובן ובשביל זה לקח חפצים מבית ראובן ועוד צויתי להכריז ע"פ חרם כל מי שיש לו שום דבר מאותו הממון הנזכר שיודיע הענין לפני סופר ב"ד וקצת מהקרובים הודו שבידם חפצים משל ראובן ובכלל החפצים מעות של ראובן אבל אומרים כי אשת ראובן נתנה להם החפצים לאחר מיתת ראובן בסכום מעות שהיו חייבין להם וגם שמעון הודה שקבל מאשת ראובן לאחר פטירת בעלה עורות אבל אומר שקבלם מחובות שהיו חייבין לו ונסתפקתי בענין אם מועיל מה שבידם שהם מוחזקים בו מפני שהיא היתה נושאת ונותנת בבית או אם נאמר כיון שהיא לא נשבעה שבועת אלמנה אינו מועיל מה שנתנה להם כיון שהם מודים שקבלו אותו מיד האשה לאחר פטירת ראובן עוד ילמדני מרי תובעים