זכרון יהודה כג

שכירות למלוה על עצמו יפרע הוא שטרו אבל אין כופין לראובן לפרוע שכירות למלוה כי לאו ב"ד דידיה הוא בענין השכירות ואם יהיה לשמעון שום תביעה על ראובן כאשר יתבענו ישלימו לו דין ודע כי כל משכונה שאינה ברשות המלוה אין דנין אותה בכאן אלא כדין מלוה בלא משכון ואין נזקקין בה לנכסי קטן ואין חילוק בין קטן היורש למקבל מתנה אמנם בנידון זה כתבת שהאחת היא גדולה ומורידין לנכסיה ואם לוי קבל אחריות השכירות על עצמו ישלם מה שקבל עליו

שאלה מ"ו עוד ילמדני מרי הר' יהודה ישצ"ו, ראובן תבע לשמעון לפני הדיין ואמר אתה משכנת ביתך ובקשת ממני להשכיר הבית מלוי שמשכנתו לו ואני שכרתי הבית ואתה נשארת דר בביתך ופרעתי השכירות בעבורך ועתה נשאר שטר השכירות עלי בעבור שנשאר קצת מן השכירות לפרוע ועתה תובע ראובן לשמעון ליתן לו מה שנשאר מהשכי' כדי לפדות שטר השכירות ושמעון משיב כי יפרענו לזמנו וכאשר טענו לפני נ"ל הדבר מכוער הרבה כי שניהם מודים כי שמעון נותן השכירות לראובן שיתנו ללוי כי נראית ריבית קצוצה אלא שהיה ע"י שליח ונתיעצתי בענין עם הדיינין בכאן ומקצת אנשים מהקהל וקצתם הודו לדברי וקצת נחלקו עלי ונשאר הדבר עד שתודיעני הדרך אשר נלך בה והמעשה אשר נעשה הן במה שנגבה כבר הן במה שנשאר לגבות והרכה שטרות נאמר לי שיש בעיר כגון זה גם כי אומר א) כי הם של הקדש לתלמוד תורה, ושל יתומים גם הודיעני אם תאמר בכאן מה שעשוי עשוי אם תתיר לעשות כן מכאן ואילך ואם יש להכריח לשמעון ליתן מעות השכירות לראובן לפדות שטר השכירות עוד ילמדני מרי ראובן תבע ליורשי שמעון ואמר אני נצרכתי למשכן ביתי ללוי ואביכם הוצרך גם למעות ובקש ממני למשכן ביתי גם בעבורו וכן עשיתי משכנתי ביתי במאתים זהובים ולקח הוא ק' ואני ק' ושמעון אביכם עשה שטר על השכירות גם הודה בפני הסופר ועד אחד כי הוא חייב הק' זהובים מהמשכונה ונשארה ההודאה ביד הסופר בנאמנות שיתבע לו מעותיו שיראה הסופר ההודאה כדי שיפרע אביכם הק' זהובים גם זה נ"ל מכוער הדבר הרבה כי נ"ל ריבית קצוצה ומה שלא כתבתי לך טענת היורשין מפני שעדיין לא השיבו רק מפני שיקשה לי הדבר הרבה שיהא פורע שכירות מקבל המעות לא יכלתי להתאפק מלכתוב לך הענין מיד אם יראה לך מן הדין לגבות מהק' זהו' שנתן שמעון השכירות שנתן ותבאר לי הכל באר הטב. תשובה דע כי בכל אשר כתבת לי אינו ריבית קצוצה כיון שהמשכנות הם בנכיתא אבל מכוער הדבר ובכאן בטוליטלה היו נוהגין לעשות כן ולאחר פטירת א"א ז"ל עשינו תקנה שלא ימשכן אדם ביתו וישאר דר בו וכן נוהגין עתה וטוב הוא שתעשו כן גם אתם ואם לבך נוקפך לדון בשטרות האלו תמשוך ידך מלדון כי יש שם דיינים אחרים

שאלה מ"ז עוד ילמדני מרי אם אני חייב להעניש למי שידעתי שעבר עבירה קודם שבררוני לדיין ואם הוא אומר שעשה תשובה בינו לבין עצמו כיון שהעבירה היתה בינו למקום ב"ה ואנא גבירי תצוה במהרה להשיבני ושלום כחפצך וחפץ עבדך ותלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל

תשובה אדם שעבר עבירה קודם הדיינות שלך אם יש עדים בדבר והיא עבירה שראוי להעניש עליה לא תמנע בשביל שלא היה בזמן הדיינות שלך ואם יתברר לך שעשה תשובה נכונה תניחנו ושלום דודך יהודה בן הרא"ש זצו"ל

שאלה מח ילמדני דודי מרי שי' יורשים שחלקו חצר ולא עשו כותל ביניהם לאחר זמן רצו לעשות הכותל והמרזב שיוצאין בו המים של החצר בא לחלק אחד מהם ואומר מי שבא בחלקו המרזב שאינו רוצה להניח המים של חלק חבירו לעבור דרך חלקו וחבירו אומר כבר החזקתי בו כי זה כמה שנים ולא מחיצ הדין עם טי וראיתי תשובה לגאון דב' חצרות אם יש לדמותו לזה ודודי הר' יעקב כתב בחושן המשפט ב) גם כתב ע"ש זקני ע"ה בדבר ששניהם ניזוקין אין יכולין להחזיק אחד על חבירו ובדבר שהא' מזיק והא' ניזק כאילו המים אנא גבירי הודיעני מה יראה לך בענין זה ושלום כנפש עבדך ותלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל.