זכרון יהודה כב

שאלה מ"ג גם הודיעני מה יראה לך ראובן נטה למות והיו לו בנים גדולים ובן קטן ואמר לשמעון הנה אני מניח לך חפצים וטמון שתתנם לבני קטן כשיהי' בן י"ח שנה או לכשינשא ועתה הגדיל הבן ותובע לשמעון ואומר כי הי' לשם כשצוה אביו לשמעון וכי אמר אביו שיתנו לו הטמון והחפצים כשיהי' בן י"ג שנה וכן אומרות אמו וקרוביו ושמעון אומר כי רוצה לקיים דברי המת כאשר הבין אותם והקרובים והבן אומרים לשמעון או תן לנו הממון כמו שציוה ראובן ליתנו לבנו כשיהיה בן י"ג שנה כי כך אנו יודעין בברור שציוה ראובן או יטילו חרם מי שיש בידו מנכסי בן ראובן שיודה שלא תורה א) על מנת כן נמסר לך הממון ונתנו לך ראובן במתנה עד שיגיע הזמן ליתנו לבנו כדי שתוכל לישבע שבע שהוא שלך ועתה אם אתה אומר שלא הגיע הזמן עדיין ליתנו לבנו הרי הוא שלך כפי המתנה והתנאי שאנו אומרים עוד טוען שמעון ואומר כי היה רוצה ליתנם ליד הנער אע"פ שלא הגיע הזמן לולי שמתירא שיבואו החפצים והממון ליד קרובי הנער. ויאבדום ולא תתקיים דעת ראובן ועתה גבירי הודיעני אם חייב שמעון להחזיר הנכסים לבן קודם בן י"ח שנה ואם אינו מחוייב להחזירם אם יוכל לישבע על הממון ועל החפצים שהם שלו כיון שניתן לו במתנה. תשובה שמעון מצווה לקיים דברי המת כמו שיודע באמת שאמר לו אמנם אם יראה לב"ד רודפי צדק שהוא תועלת הבן שיתן לו הממון אחר שהגדיל יתן על פיהם ידוע הוא שלא היתה המתנה רק להבריחנו מן המס ואינה מתנה ואם פשרו הקהל לממון שמעון ממון הפקדון אינו בכלל ושלומך יגדל כחפצך וחפץ דודך הכותב יהודה בן הרא"ש ז"ל

מ"ד תשובת שאלה וההיא ב) בהאחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהם מיירי שהם גדולים ומה שנוטל חלק אחד מיירי שעשה אביהם אותו השדה אפותיקי או מטעם שאין לו לב"ח ליקח שליש שדה או חצי מכל א' אלא יגבה חובו משדה אחד והוא יחזור ויגבה מאחיו חלק מכל אחד ושלום כנפש דודך הכותב תיכף הגיע לי כתבך יהודה בן הרא"ש זצ"ל

שאלה מ"ה גבירי ומרי הר' יהודה יודע לכבודך שהגיעני כתבך היקר ולא השבתני על מה שכתבתי ששאלתי לך אם יראה לך אם יש להכריח לראובן הממשכן ביתו ודר בו לפרוע השכירות עבור שמעון שהשכיר הבית כדי לעשות חסר עם ראובן עוד כתבתי לך שאלה אחרת ולא השבתני עלי' והנה אכתבנה פעם אחרת ראובן משכן ביתו בסך ידוע לשמעון ונטה למות והיו לו בנים ובנות וחלק נכסיו ע"פ ונתן לבנותיו הבית הממושכן וגם קרקעות אחרים והניח ללוי אפוטרופוס על בנותיו והאחת היא גדולה ומת ומכרו הבית הבת הגדולה והאפוט' ונכנס לבית יהודה הקונה וכאשר ידע שמעון בא לדיין והראה לו שטר המשכונה ובקש ממנו להוציא ליהודה מן הבית כיון שהיה ממושכן ביד שמעון וכן עשה ושמעון אומר ליהודה כדי לעשות חסד עמו שישאר בבית מחמתו עד ח' ימים ונשאר בבית ובתוך כך הגיע זמן לברור דיינים אחרים ונסתלקו הדיינים הראשונים ותבע שמעון ליהודה לפני הדיינים לצאת מביתו כיון שהיה מוחזק בו ע"י דיין הראשון וע"י שטר המשכונה וכיחש יהודה ובירר שמעון דבריו בעדים וצוו הדיינים ליהודה לצאת מן הבית ע"פ הדברים האלה וחזר יהודה ותבע ללוי האפוט' לסלק לשמעון מן הבית כיון שקבל עליו אחריות והאפוט' טוען כי לא בדין הורידו לשמעון כיון שהיתומים קטנים ואין ניזקקין לנכסי קטן וע"כ אין לו לסלק ליהודה כיון שהורידוהו לבית שלא כדין כי י"א כי בדין הוריד הדיין לשמעון לבית חדא כי אין זה חוב אלא שהיה ממושכן ביד שמעון ואין לומר בזה אין גיזקקין לנכסי קטן עוד אומרים כי אלו הבנות אינם יורשות אלא שניתן להם במתנה וע"כ ניזקקין לנכסיהם וי"א שהורידוהו שלא כדין מפני שהיו קטנות הודיעני מה יראה לך בדין ואם שמעון אינו רוצה לקבל מעותיו עד תשלום שנה כי כן כתוב בשטרו מה יהי' הדין בין לוי האפוטר' ובין יהודה הודיעני הכל באר הטב ושלום כנפש עבדך צעיר תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה דע שהשבתי לך על כל שאלותיך ואולי לא נתת ליבך ואם שמעון עשה שטר **( א) טעות המעתיק כאן. ב) בתרא ק"ז א')**.