זכרון יהודה כא

שאלה ל"ו עוד ילמדני מרי כי יש כאן תקנה והוטל עליה חרם וכתוב בה מי שיכה לשום אדם שיפרע סכום ידוע ויהיה נאמן המוכה בשבועתו ומי שאין לו סכום הקנס שישאר תפוס יום לזהוב עד תשלום הקנס כדי שיוסרו מי שאין לו כמי שיש לו וכתוב בה ומתחלק הקנס על זה הדרך שיקח המחרעם שליש אחד ולב"ד שליש ולהקדש שליש ועכשיו י"א כי אין לדיין לתפוס למי שאין לו הסכום אלא בעבור חלק ההקדש וי"א כי התקנה דברה בסתם וע"כ יש לתפסן גם על חלק האחרים וגם התפוס אומר שיעשה שטר על עצמו בסכום הקנס וכאשר יזדמן לו שיפרע י"א הדין עמו וי"א כי אין לדיין לעשות זה שא"כ כל מי שאין לו יעשה שטר ע"ע ומה הועילו בתקנתם עוד כתוב בתקנה כל מי שיעשה דבר שנתחייב עליו קנס בב"הכ הי"ג שיפרע הקנס כפול בין יהיה מתרעם בדבר או לא יהי' מתרעם בדבר י"א כי אין לדיין לבקש על הענין ולקבל עדויות על הענין וי"א כי הדיין מוכרח לקבל עדויות ולגבות הקנס עוד כתוב בתקנה כל מי שיחתוך בשר בקצבות זולת הקצב שיפרע ה' זהובים ובא ראובן וחתך כחל מבהמה ואומר כי אינו בשר ואין לו לפרוע כלום ויש אומרים כי יש לו לפרוע הודיעני מה יראה לך. תשובה כיון שהתקנה כתובה סתם יש לתפסו על כל הקנס אם לא יתרצו האחרים להוציאו ולא יחושו לחלקם דהוה לי' כאלו אמרו התקבלנו ולהקדש אינו יכול לעשות שטר ולאחרים יכול לעשות אם ירצו הם ליפרע מכמו בשטר במקום מעות והעושה דבר בב"הכ הי"ג שנתחייב כפל הקנס נ"ל שעל הדיין לתבעו מפני עלבון בי"הכ הי"ג ותועלת ההקדש ואיני יודע למה לא יהיה הכחל בכלל בשר אם לא יוכיח כן מתוך התקנה

שאלה ל"ז עוד ילמדני מרי על מ"ש זקני ז"ל בענין שהחיינו של ר"ה וטוב ליקח פרי חדש ידעת גבירי כי הורגלנו בזאת הארץ לקדש בבי"הכ הודיעני אם יש למנוע לומר שהחיינו בליל שני של ראש השנה כיון שאין לו לשום פ"ח או אם טוב להניחם ע"פ מנהגם ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ואנא גבירי תצוה להשיבני מהרה באורך. תשובה ושהחיינו בליל ר"ה אל תשנה המנהג

שאלה ל"ח עוד ילמדני מרי ב"ד שהצריכו להגבות למלוה קרקע של לוה ובררו ג' שמאים לשום קרקע ונמצאו ב' מן השמאים קרובים זה לזה התתבטל בעבור זה השומא ואם תאמר שלא תתבטל אם צריך לזהר לכתחילה שלא יהיו קרובים ושלום. תשובה נ"ל שאין צריך לזהר שלא יהי' מן השמאים קרובים זה לזה כי מה שהדיינין קרובים פסולין לדין הוא בגזרת הכתוב ושומא אינו דין וכן מוכח בפ"ק דסנחדרין א) גבי נטע רבעי בג' דקאמר בגמ' דאפי' איש ושני נשיו יספיק נכתב בפרשת וכל הבת תחיון יהודה בן הרא"ש זצ"ל

ט"ל תשובת שאלה הכיר ציר רב אלפס לא הביא דברי ריש לקיש שאומר שצריך הכר ציר וכן נוהגין שאין פריך הכר ציר וא"א ז"ל הביא בפסקיו דברי רמ"ה ז"ל שהיה תמה על רב אלפס שהשמיט מימרא דריש לקיש ושלום כנפש הכותב בפרשת בהעלותך יהודה בן הרא"ש ז"ל

מ לאחר כתבי זאת הגיעה לי שאלתך בענין החרם ונ"ל שהדין עמך כי הוא חמור בעיני המשביע לחבירו חנם מהתובע לו ממון שלא כדין ואף אם יקחנו ממנו שלא כדין אפשר בחזרה משא"כ במשביעו הגם שעובר על לאו דלא תשא וכו' ואי אפשר בחזרה כי אם הוא יודע שהוא חייב לו ומשביעו הוא משביעו לשוא ועונשו גדול וע"כ ראוי להחרים שלא להשביע חנם יותר ממה שראוי לההרים כשתבעו ממון חנם

מ"א ואשר כתבת כשהתחילו להתפלל בעשרה ויצאו מהם אם יכולין להשלים בירושלמי אמר בהדיא שמשלימין ואפשר שהר' יעקב ז"ל הי' מפרש אותו בקדיש אבל בירושלמי אומר בסתם שמשלימין, שאלה מ"ב מה יראה לך אם יוכל אדם לפדות הבן ביום שבת מן הכהן. תשובה כבר כתבתי לר' ידידיה שנ"ל שאין לפדות הבן בשבת כמו שאין מקדישין בשבת כך אין פודין בשבת וכן עשינו מעשה בכאן שדחינו פדיון הבן ליום הראשון: