זכרון יהודה כ

מסורת כיון שמפורש סימניו בתורה הנני שולח דג אחד מהם ואתה בחסדך תצוה לבדקו והודיעני מה יראה לך בו ותצוה ליתן תשובה לזה הרגלי מיד ואין להאריך ושלום כנפש עבדך צעיר תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה דבר פשוט הוא שהרג שימצא בו האדם קשקשת שהוא מותר ואין צריך לזה מסורת כמו הנהו עובדי דפ"ב דע"ז א) והדג שרו אותו במים ובדקו אותו בסכין שלמה בני ואמו וקצת מן התלמידים ואמרו שמצאו לו קשקשת ושלום כנפש דודך הכותב יהודה בן הרא"ש ז"ל

שאלה ל"ג עוד ילמדני מרי ראובן הביא לי שטר על שמעון לגבות ועיינתי בשטר ומצאתי בו כחצי שיטה חלק קודם שיטה אחרונה והי' במעמד לוי ואמרתי תעיד היאך הוא זה השטר שחסר ממנו כחצי שיטה אז לקח ראובן השטר והלך לו ולאחר זמן הביא ראובן השטר ומצאתיו כתוב כולו ובמקום החלק הי' כתוב והכל מקויים ושריר ושאלתי לסופר ואמר כי הוא כתבו כי כן דרכם לכתוב בשטרות ולהניח מקום חלק לראות אם דבר ביני שיטי או על הגרר ואפשר שבעבור זה נשאר זה המקום חלק ועל זה כשהוליך לו ראובן השטר ראה כי לא הי' שום דבר ביני שיטי ועל הגרר וכתב במקום החלק הכל שריר וקיים הודיעני הדין בזה ושלום לך ולתורתך כנפש עבדך צעיר תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה כיון שנראה לפניך השטר לגבותו והיה בו חלק חצי שיטה אין לך לגבות בו אח"כ ע"י שריר וקיים יהודה כן הרא"ש זצו"ל

שאלה ל"ד אדוני ומרי הר' יהודה ישמרך האל יודע לככודך שהגיעוני תשובותיך ולא הבנתי מה שכתבת לי בענין נאדות ע"א כי כתבת לי שצריכין מילוי ועירוי שאתה דן אותם כלי שמכניסו לקיום כיון שהצרכתם מילוי ועירוי וכן קראם זקני ז"ל בתשובת שאלה כלל י"ט סי' י"א ושוב כתבת לי וזה לשונך החביות צריך עירוי כי כל דבר שמכניסו לקיום אפי' לפי שעה גזרו בי' ואפי' שלנו אם נגע בהן ע"א בעוד היין טופח עליהן ואין דומה לנאדות ע"א וישראל שם בהן יין שאינו נאסר בפחות מעת לעת עכ"ל משמע מתוך דבריך שנאדות ע"א אין נקראים מכניסו לקיום כיון שאתה אומר דאין דומה חביות לנאדות גם בפסקי ע"ז של זקני ז"ל על נאדות ע"א וישראל שם בהן יין כתב שאין נאסר היין בפחות מעת לעת ולא הבנתי בו חילוק בין מכניסו לקיום ובין אין מכניסו לקיום כי כתב דין אחד לנאדות ולקנקנים בלי שום חילוק ודודי הר' יעקב ז"ל כתב על שם זקני ז"ל ב) כי אין מכניסו לקיום צריך מעת לעת וכתב במכניסו לקיום מתוך דברי רש"י זז"ל יראה שאוסרו מיד ואנא מרי אל יהי' דברי לטורח עליך כי תורה היא וללמוד אני צריך ואני מתחטא לפניך כבן לפני אביו ואין להאריך אלא בשלום תורתך כנפש צעיר תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל תשובה נאדות של ע"א מי שמצריכו עירוי חשיבי לי' מכניסו לקיום וכן הוא דעת א"א ז"ל אבל אם נתן בהם ישראל יין ס"ל שאינו נאסר בתוך מעת לעת ונאדות של ישראל שנתן בהם ע"א יין אפילו לפי שעה גזרו בהם רבנן ואין חילוק בין נאדות לקנקנים כי שניהם מכניסו לקיום

שאלה ל"ה ילמדני מרי ראובן מתה אשתו והניחה בנים קטנים ובאו קרובי האשה ותבעו ממני ומחברי לעיין על מה שנשאר מבגדי אשת ראובן ולברור אפוטרופוס וליתן הכל ביד האפוט' ולתבוע לראובן חצי הנדוניא כפי תקנת טוליטולה יצ"ו ואומרים כי ראובן אינו הולך בדרך ישר שיאבד חלק היתומים ואנו לא עשינו כלום בענין עד שהיינו שואלים את פיך כי ראינו תשובת שאלה לזקני ע"ה כלל פ"ז סי' א' כי כתב כי מי שיש לו אב אין לב"ד ליזקק לנכסין ולא לדקדק אחר מעשה האב והאריך בראיות אנא גבירי הורנו הדרך אשר נלך בה ואם יש חילוק בין אם יראה לדיין אם האב הולך בדרך ישר אם לאו לי אירע בכאן שני מעשים. תשובה נ"ל שאם האב אינו הולך בדרך ישר שחייבין ב"ד להשתדל לתועלת הקטן: