זכרון יהודה יח

נתן ואני והיו מרננים על הדבר קצת מהקהל יצ"ו ואח"כ עשו במקום המשקל צורת שושנה והחזירוה לב"הכ הי"נ הודיעני אם יישר בעיניך שתשאר בב"הכ הי"ג כיון שאין בה צורת משקל. תשובה אשר שאלת בענין המחצלת קטנה לא ראיתי תשובת א"א ז"ל ואיני יודע מאיזה טעם אסרה אם הוא מטעם איסור ע"ז שאולי יש בני אדם שעובדין לה א"כ בשהגיע ליד ישראל אין לה היתר עולמית

שאלה כ"ב גם הודיעני גבירי מרי מה שכתוב בתקנת טוליטולה שאם תמות האשה בחיי בעלה בלי זרע שיטול חצי עזבונה הבעל וחצי הנשאר הקודם ליורשה זולת בעלה מה תפרש בו כי אמרו לי על שמך שיש לפרשו בענין שיקחו יורשיה ג' חלקים ולא הבנתי דבריהם ע"כ הודיעני תוכן הדברים בענין שאבינם. תשובה ומה שכתבת מענין תקנת טוליטולה לא הי' דברים מעולם כי מפורשת היא שהראוי ליורשה אחר בעלה שיטול החצי

שאלה כ"ג ילמדני מרי על מעשה שאירע בכאן על כי עמדתי לקרוא בס"ת וברכתי והתחלתי לקרוא ומצאתי בו דבק בג' מקומות והיה הדבק מרגל הך' לתג של שיטה שלמטה הימנה וכן היו בג' או בד' מקומות רגל, של שיטה עליונה לתג של שיטה שלמטה הימנו אז אמרתי דבק יש בכאן לא אברך על זה הספר אז עמד מערער ואמר אני אברך בקול רם כי בעל התרומות נתן חילוק בין יהיה הדבק מלמטה או למעלה ועמד וברך בקול רם וצוה לאחרים גם לעמוד ולברך וכן עשו ואמרתי כי זקני ע"ה (כלל ג' סי' י"א) כתב כי הדבק פוסל בס"ת ולא נתן חילוק בין מלמטה ובין מלמעלה ואמר כי הי' עושה כבעל התרומות ואמרתי הלכה כבתרא וארכו דברים בינינו ואמר דלא אמרינן הלכה כבתרא אלא על האמוראים ואמרתי כי זקני ז"ל כתב דאמרינן הלכה כבתרא גם על האחרונים והאריכו בינינו הדברים עד שלקחתי הספר של בעל התרומות שהביא ראיה ממנו וכתוב בו ירושלמי חד תני דבק פסול וחד תני דבק כשר ומפרש רבינו מלמעלה כשר מלמטה פסול ותלמוד דידן פליג ופוסל בכל ענין ובמסכת סופרים כ' לא יקרא בו ע"כ לשון בע"הת. תשובה כאשר אמרת בענין הדבק כן הוא וממקום שרצה להסתייע מספר התרומות נכשל ואם פיו הכשילו לדבר על אדוני תועה הוא ימצא את עצמו ברעה כאשר לא תעמיד לו השעה ועל פי כתבך לא אכתוב לו דבר אבל יהיה שמור אצלי עד אמצא מקום ובפסקי סנהדרין כתב א"א ז"ל שגם בחכמי דורו הלכה כבתרא: שאלה כ"ד ילמדני גבירי ומרי ראובן הי' לו שטר על שמעון ויהודה וגוי ערבים והשטר עשוי בעש"ג ונפטרו המלוה והלוה ומפני שיש גוי ערב הוצרך יורש ראובן לתבוע השטר בעש"ג והשופט גוי הנבהו בית שמוחזק בו לוי מפני שאומר יורש ראובן שהבית היה של שמעון ואחר שהגבהו השופט בא לתבוע אותו בדיננו והראה לוי שטר משכונה שמשכנו לו שמעון הלוה ועיין הדיין ומצא שטר המשכונה מאוחר מהשטר שנעשה בעש"ג ובקש זמן להביא ראיות ולא נפסק הדין ועתה לסוף שנה וחצי או יותר חזר יורש ראובן לתבוע הבית כבתחלה מלוי ולוי מראה עדים שהבית הי' של אבותיו והיורש שתבע אומר כי אמת הוא כי היה של אבותיו של לוי אבל נותן לשמעון בנישואין שהיה נשוי עם אחות לוי ואין לו עדים בכל זה רק שאומר שאם היה הבית של לוי כמו שטוען שירשו מאביו למה עשה שטר משכונה בשם שמעון גיסו והוא השיב כי עשאו לפנסייא בעלמא כדי להכריחו מן המס עוד אומר התובע לנתבע תשבע שהוא כדברך שלא פרעת סכום המעות שכתובים בשטר המשכונה והפטר והנתבע אומר לא כי אלא תשבע אתה והיורשים האחרים שהם אחיך ובן אחיך שאין אתם יודעים כי זה השטר פרוע ותקח הבית ושטר המשכונה אינו נראה עתה אלא עדים שראוהו והודיעני מה יראה לך והורני הדרך אשר אלך בה ואת המעשה אשר אעשה. תשובה נ"ל שהדין עם היורש כיון שעשה בבית שטר משכונה לשמעון הרי הודה שהבית הוא של שמעון והעדים והדיין שראו השטר שהיה מאוחר מן השטר שנעשה בעש"ג יספיק למו כמו השטר.