זכרון יהודה יז

בא ועתה נתחרטה לאה על שבועתה כי אומרה שאמר לה שהוא אדם טוב ועל דעת כן נשבעה ועתה יודעת שאין אדם טוב וגם היא לא היה בדעתה שיהיה הולך ונשאר שם לעולם ולאה שלחה אמה לב"ד להתיר שבועתה הודיעני אם יכולין להתיר ללאה שלא בפני ראובן ואם יכולה לעשות שליח לבא לפני ב"ד להתיר שבועתה ואם השבועה היא כתובה אם יכולין להתיר השבועה קודם שיראו ב"ד נוסח השבועה השיבני על הכל באר הטב ואין להאריך ושלום כנפש עבדך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה אין מתירין ללאה שלא בפני ראובן ואם התירו לה שלא בפניו הויא התרה כדחזינן בצדקיהו שאע"פ שאסור לעשות הסנהדרין הצריכו לעשות מפני אימת מלכות ואם יש בכאן משום עגונא יראה שמותר לעשות ורבינו שמשון הורה דאם שלח אדם חרטת נדרו בכתב לאדם דמתיר לו שלא בפניו נמצא דיכולה לעשות שליח לבא לב"ד להתיר השבועה ואין לחוש אם כתובה השבועה כי ב"ד יתירו לה השבועה ע"פ דבורה והיא תחוש לעצמה אם תתעה את עצמה לא יועיל לה התרה ושלום דודך יהודה בן הרא"ש זצו"ל

שאלה י"ט ילמדני מרי ראובן הי' חייב מנה בשטר בנאמנות ועוד נשבע לו לפרוע לו מנה וכתוב בשטר השבועה ולא יקדר ידעי פלני אן אנדפה אלא בתקריע הדא אל מכתוב בקרע ב"ד ועוד כתוב בו והממון הנ"ל נתחייב ראובן לשמעון בשטר שסכומו מנה ועדיו פ' ופ' וערבים פ' ופ' וזמנו כך וכך ועתה בא שמעון לתבוע לראובן המנה בכח השטר שמראה וראובן אומר כבר פרעתי והנה שטר השבועה קרועה בידי ושמעון אומר לא פרעת אלא בקשת ממני למחול לך השבועה ונשאר השטר האחר בחזקתו הודיעני הדין עם מי נם תשלח לי תשובה על השאלות ששלחתי לך אחר המועדים ושלומך יגדל ולעד לא ידל כחפצך וחפץ עבדך צעיר תלמידך אשר בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה דבר פשוט הוא שאע"פ שנקרע שטר השבועה השט"ח לא נתבטל בכך והוא כמו שטר חוב דעלמא בלא שבועה הגע עצמך שהיתה השבועה כתובה בתוך השטר ולא היה כתוב בה שנשבע שלא יוכל לטעון שפרע וכו' והי' אומר שקיים שבועתו ופרע אע"פ שלא היינו יכולין לפסלו משום שעבר על השבועה דשמא אמת הוא שפרע מ"מ היה צריך לפרוע השטר ולא היה נאמן לומר שפרעו וה"ה בנדון זה ושלומך יגדל לעד כחפצפך וחפץ דודך הכותב יום ד' פ' והתברכו בזרעך כל גויי הארץ יהודה בן הרא"ש זצו"ל

שאלה כ מה שכתבת שלא מצאת השאלות אשר שלחתי לכבודך אכתבם לך פעם אחרת הודיעני מה דעתך בנט"י לדבר שטיבולו במשקה וברכה על נטילתם כי ראיתי מחלוקת בן הפוסקים גם הודיעני מה דעתך בקבר שפינו ממנו מת אם אסור לקבור בו מת אחר ואם יש חילוק בזה בין מת מצוה ובין מת אחר ואיזה קבר הוא אסור אם של קרקע עולם או דוקא של בנין ואם יש שעור לאיסורו עד כמה תופסת הכל באר הטב ומה שכתבת באות של ס"ת שצריכה כתיבה לשמה ושלא יעשה מאות אחת שתים הודיעני אם צריך לגרור האות ולחזור ולכותבה לכתחילה או אם מועיל להעביר עליה הקולמוס והודיעני אם צריך אדם להזהר בשעת לימוד שלא לישב בגילוי הראש ושלום כנפש עבדך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה ודבר שטיבולו במשקה א"א ז"ל (כלל מ"ח סי' נ') היה מצריך נטילה אמנם מפני המחלוקת טוב שלא לברך כי בכל מקום שיש ספק ברכות יש למעט בהם וקבר של בנין שפינו ממנו מת אסור לקבור בו מת אחר ואם אינו של בנין מותר כי קרקע עולם אינו נאסר דמת איתקש לע"ז וע"ז במחובר לא מיירא ופריך לגרור האות ולכותבה ואיני יודע מה יועיל העברת הקולמוס עליה ויצטרך לגוררה אחר כך וטוב הוא שלא לישב בגילוי הראש בשעת הלימוד למי שיוכל לסבול לפי שילמוד יותר באימה ולפעמים מפני כובד החום אינו יכול לסבול ושלום דודך יהודה בן הרא"ש זצו"ל

שאלה כ"א גבירי ומרי דודי רבי והודי הר"ר יהודה הודיעני בענין מחצלת קטנה קרויה סניד"ה ויש בה צורות משקול שהיתה בכאן תלויה בב"הכ הי"ג ולפי שראיתי תשובת זקני ע"ה כלל ה' סי' ב' שהיה אוסרה הודעתי הדבר לקצת הקהל ואסרנוה הר'