זכרון יהודה טו

תשובה נ"ל שהדין עם שמעון כי לאו כל כמיניה דראובן להפסיד לשמעון זכותו במה שיתן אותו לקטן: שאלה י"א עוד ילמדני מרי על מה שאמרו חז"ל אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד אם יש חילוק בין אם היה בע"ד בעיר או אם יהי' חוץ לעיר כי לפי מה שנראה לי מן הפסקנים אין חילוק כי בכל ענין אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד הודיעני מה יראה לך בזה הדין ושלום נאום הקטן אשר בן אחיך ר' שלמה ז"ל. תשובה אין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד בין יהי' בע"ד בעיר בין לא יהי' כי לעולם אין מקבלין שלא בפני בע"ד אלא היכא דשלחו ליה ולא בא דפשע במה שלא רצה לבוא והנראה בעיני כתבתי יהודה בן הרב ר' אשר זצ"ל: שאלה י"ב גבירי ומרי דודי הר"ר יהודה נר"ו ילמדני מרי חבית של יין של ישראל שנאסרה בשתיה ע"י ניצק או ע"י מגע עובד אלילים *) ומיד הריקו ממנה היין אם צריכה מילוי ועירוי ג' ימים או אם אפשר בהכשר קל מזה כי אני סבור ששמעתיך אומר על יין של ישראל שנתנוהו בכלי של ע"א בלא מילוי ועירוי והיה יבש שאינו נאסר עד שישאר בו מעת לעת וא"כ הוא נאמר ג"כ בזה החביות שלא נאסרה הואיל ולא שהה בה יין לאחר שנאסר מעת לעת או נאמר כיון שהי' בה היין מתחילה מיד כשנאסר נאסר גם הבלוע בחביות וצריכה מילוי ועירוי. תשובה החביות צריכה מילוי ועירוי כי כל דבר שמכניסין לקיום אפילו לפי שעה גזרו בו רבנן ואפי' שלנו אם ננע בהם ע"א בעוד היין טופח עליהם ואינו דומה לנאדות ע"א וישראל שם בהם יין שאינו נאסר בפחות מעת לעת: שאלה י"ג עוד ילמדני מרי אם ישראל לקח יין מחביות שלו בכד וחוזר ונותן מן הכד בנאדות של ע"א והם יבשים וחזור ולוקח מן הנאדות ונותן בחביות כיון שלא נאסר היין שבגאדות הואיל ולא שהה בהן מעת לעת א"כ לא יאסר היין שבחביות. תשובה לא נאסר היין שבחביות ואפי' שבכד כל זמן שלא שהה מעת לעת: שאלה י"ד עוד ילמדני מרי ראובן הביא שטרותיו לב"ד אותם שהיו לו על שמעון וב"ד עשו שומא והכרזה בבית א' של שמעון ושמו הבית בת"ש זהובים ואחד משטרי החובות היה מת' זהו' ואמר ראובן כי עשה הוצאה על זה השטר ש' זהובים וב"ד כתבו בהורדה שעשו הורדה בת"ש זהו' ת' מהם מסכום השטר וש' כהופאה וכתבו בשטר ביני שיטי שנגבה ממנו ת' זהו' וכתבו בהורדה וכאשר ישבע ראובן שעשה בהוצאה ש' זהובים יורידו אותו בבית ובסוף השטר כתוב ומפני שנשבע ראובן שעשה בהוצאה ש' זהו' שטען הורדנוהו לבית הנזכר וחתמו הדיינין ונשארה ההורדה ביד סופר הב"ד עתה תבע ראובן לסופר שיתן לו ההורדה וסופר אומר כי נתונה בידו נאמנות עד שישבע ראובן בהוצאה כי עדיין לא נשבע ומפני זה נשארה בידו וראובן טוען כבר נשבעתי כי הם כתבו בהורדה שנשבע וחתמו ע"ז ועוד כי המחוייב שבועה אינו צריך לישבע א) ואפילו לא הייתי נשבע בפניהם הייתי יכול לישבע ביני לבינו גם טעו בזמן ההורדה וכתבוה מוקדמת ובזה מודים ראובן ושמעון והדיינים לא ידענא מה אדון בזה. תשובה הסופר לא יתן ההורדה עד שישבע על ההוצאה והדיינים לא חששו לכתוב בהורדה שנשבע כיון שהניחוה בנאמנות ביד הסופר והדיינים יכתבו בהורדה שטעו בזמן הכתוב בו ויכתבו זמן אמיתי ויחתמו פעם אחרת. שאלה ט"ו למדתנו רבינו מקיימין השטר שלא בפני בע"ד ואפי' עומד וצווח וראיתי דודי הר"ר יעקב ז"ל שכתב בח"מ סי' ק"ח תשובת שאלה לזקני ע"ה יורש שנתן נכסי מוריש לקטן ויצא שטר חוב על מוריש מי נחתינן לנכסי קטן או לא אם השטר מקויים מורידין הבעל חוב לנכסים ואם אינו מקויים אין מורידין שאין מקיימין את השטר אלא בפני בעל דין ולא הבנתי למה גם ילמדני מרי כי ראיתי בתשובות כ"י זקני ע"ה כלל כ"ז סימן א' עשה מעשה שהיה אונן במוצאי שבת ולא הבדיל ולא התפלל וביום א' אחר שקברו המת התפלל תפלת שחרית והבדיל שעדיין