זכרון יהודה קיד

שלוחים לספרד ולא מצאוהו והנה חזקה שאינו עובר על כבוד אביו ועוד חזקה שאין עובר על שאר כסות ועונה ועוד שרחמי האב על בניו הקטנים ועוד שתפס קנין אדעתה דשבועה לחזור שעל כל אלה החזקות יש לומר נסמכם ארובה דספינות שנטבעות למיתה ואפי' לר' מאיר דחייש למיעוטא הו"ל מעוטא דמיעוטא וע"כ לא אמר התלמוד משל"ס אשתו אסורה לעולם כי הכל לפי ראות ת"ח ע"כ הי' נראה בעיני שאשתו מותרת לינשא לכתחילה וכל ת"ח יש לו לדקדק להתירה וללכת בתר חזקה כי הגוים שהיו באותה הספינה לא נראה א' מהם לעולם ולא הספנים וכל מה שכתבנו למעלה הוא לסמוך חזקה לרובא והי' בדעתי להאריך לפי מיעוט שכלי בראיות ולדון לפני רבותי כי נ"ל שיזכה לשמים כל חכם שיכול להראות פנים להתיר כי האשה הגונה ויושבת עגונה כ"כ שנים רבות והרבה חשו רבותינו בענין בנות ישראל ועתה יראו רבותי והנראה בעיניהם יכתבו להסכים עמי ועם חבירי ושלומכם ושלום תורתכם ירבה לעד אליעזר ב"ר שמואל זלה"ה: **א"ה מצאתי אלו התשובות בכ"י וראיתי להעתיקם פה ולחברם עם הספר להיות אחד כי איידי דזוטרי מרכסי אשר ע"כ אמרתי להציגם פה

*)** תשובת רש"י ז"ל הנני החתום משיב לשואלני על קדושי העלמה שנתקדשה ושניהם אנוסים היו לעבור על דברי תורה ע"י ע"א וגם העדים היו כיוצא בהם רואה אני שצריכה גט שאף ישראל משומד לדעתו שקדש קדושיו קדושין שנא' חטא ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא וכל האנוסים לבם לשמים והרי אלו הוכיח סופן על תחילתן שיצאו וחזרו כשמצאו הצלה ואף אם העדים נהנו הפקר בעצמם בעודם בין הע"א ליחשד בעבירות בני אל נכר אין עדותן בטלה בכך דקיי"ל החשוד על העריות כשר לעדות ומודה רב נחמן לעדות אשה שהוא פסול וה"מ לאפוקה אבל לעיולא מהימני ושלום שלמה ב"ר יצחק זלה"ה

כתבו בשם הר' יצחק מקורביל ז"ל שאם לא הוסר הקרום שעל דק החזה ונמלח הבשר שא"צ אלא קליפה אחר שהוסר כל חלב הדבוק עליו

אמרו חז"ל כי א"א ע"ה קיים כל התורה וסמכו דבר זה דכתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי ואמרו בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו כמנין עקב ודרשו במלת תורותי תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"כ למה לא קיים מצות מילה עד שנצטוה עלי' ומתרצים כי אברהם נביא הי' דכתיב השב אשת האיש כי נביא הוא וידע שהקב"ה עתיד לצוות על המילה ובעבור זה לא רצה למול א"ע עד שציוהו השם כי גדול המצווה ועושה יותר מן העושה ואינו מצווה כי יצר הרע מקטרג יותר למצווה ממי שאינו מצווה ויש מתרצים כי שאר המצות שלא היו משנים ממעשה השם בבריאת האדם הי' מקיים אבל המילה שהי' כאילו מתקן מעשה ה' כדרך כי כל אשר יעשה האלהים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע לא רצה לעשותה עד שנצטווה עליה

כתב הר' דוד כהן שכל מי שבא על הפנויה אם היא נדה חייב כרת אם אינה נדה ובא עליה עובר על גזירת חכמים שאסרו להתייחד עם הפנויה וכן הוא אומר נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה ואם בא על ע"א או ישמעאלית או אחת משאר אומות ה"ז מטמא עצמו ומחלל בריתו של הקב"ה שנאמר כי חלל יהודה קדש השם אשר אהב ובעל בת אל נכר וענשו גדול מאד ויורד לגיהנם ואינו עולה אם אינו חוזר בתשובה כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה שנא' ושב ורפא לו

עוד ראיתי שכ' על מי שבא על הפנוי' אמר הקב"ה לא"א ע"ה ואתה את בריתי תשמור כלומר הברית הזה שנתתי לך קדוש הוא והוא שתקנו חז"ל בברית המילה וצאצאיו חתם באות ברית קודש א"כ תשמור אותו ולא תחללהו ולא תשתמש בו אלא במקום קדוש והוא באשה כשרה שנשאת בקדושין ובחופה ובז' ברכות ובכתובה נלמוד מזה שאין אדם מותר באשה אחרת אלא באשתו בלבד כשהיא טהורה הנה למדנו שהאשה אסורה לאיש אם לא נשאת כדת וכהלכה: