זכרון יהודה קיג

כי נשבה למקום רחוק ויש אומרים שנהרג ולאח"כ באין אנשים ואומרים לקרוביו אני ידעתי המקום שנהרג ראובן ברו לכם איש וירד אלי ותנו לי שכר ואני אראהו הרוג ויש אומרים כל מה שזה אומר הוא משקר ואינו אלא להוציא מכם ממון וכמה שלוחים שלחו ע"ז ולא נראה ממנו סימן ועוד ב' אנשים מקרוביו הלכו ובקשוהו ובאו בשמועות האלו כשעור שנה תמימה עד שבא שמעון וקפץ על אשתו וארסה ושם זמן מועט לנשואין ועתה אין ידוע במי נשען מכל שמועות הללו ויש מי שמסופק אם היא מותרת לינשא בענין הזה הואיל ולא נשמע הדבר ברור ולא נראה סימן ממנו בעדים אפי' ע"א מסל"ת ולא נשמע אפי' לראי' בעולם וכך דעתי נוטה ממה שלמדוני רבותי שבדבר הזה הקלו חכמים משום תקנות ושלא תצאנה לתרבות רעה משום דמיתה שכיחא והוחזקו להיות משיאין ע"פ עד א' ועד מפי עד ומפי אשה ואשה מפי אשה ואפי' עבד ואפי' שפחה ואפי' מפי ע"א מסל"ת ולענין מעשה זה אילו ע"א א' מסל"ת אמר איש פ' נהרג תנשא אשתו דתנן א) עד א' אומר מת ונשאת ובא עד א' אומר לא מת לא תצא והוינן בה טעמא דנשאת הא לא נישאת לא תנשא והא אמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד א' הרי כאן שנים ואין דברים של א' במקום ב' ומשנינן עד א' אומר מת והתירוה להנשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהתירה הראשון ואם ע"א אמר מסל"ת איש פ' נהרג וב' ע"א אמרו לא נהרג אע"פ שנישאת תצא דתנן ב) עד א' אומר מת וב' אומרים לא מת לא תנשא ואמרינן פשיטא ואמר לא צריכא אלא בפסולי עדות וכדר' נחמי' דתניא ג) ר' נחמי' אומר כל מקום שהאמינה [תורה] עד א' הלך אחר רוב דעות ועשו ב' נשים באשה אחת כב' אנשים באיש א' ואין דבריו של אחד במקום ב' [אבל ב' נשים באיש א' כי פלגא ופלגא דמו ואם ב' עדים אומרים נהרג איש פ' וא' אומר לא נהרג תנשא לכתחילה ואמרינן מאי קמ"ל בפסולי עדות דאזלינן בתר רוב דעות לחומרא אבל לקולא לא היינה הך דתנן ד) ב' אומרים מת וב' אומרים לא מת ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה לא תנשא ואם נשאת לא תצא ר' מנחם ב"ר יוסי אומר אם נשאת תצא ואמרינן מכדי תרי ותרי נינהו הבא עלי' באשם תלוי קאי ומשני ר"ש בנשאת לא' מעידיה היא גופא באשם תלוי קאי באומרת ברי לי והכא כיון שהנושא אינו עד והיא אין הדבר בריא לה תרוייהו באשם תלוי קיימא הילכך לא אפשר להנשא עד שיתברר הדבר אבל תוכלו לברור דברי הע"א המסל"ת שאין מכחישין זה את זה כגון שזה אומר שנשבה או נחבש בא בשבת וזה אומר שנהרג בשני בשבת שיש לומר מאחר שנשבה או נחבש התירוה לינשא ובלבד שלא יתכוונו להתיר האשה להנשא ולא להעיד אלא במסל"ת וכן הדין גרשום ב"ר יהודה

ועוד מצאתי תשובה אחרת וז"ל שלמה יתן שלום ליראיו ולחשבי שמו אשר בנינם ברא רב טובו הצפון לעד עמו והם ראוים לעמוד בהיכל מלך מפני קדושתם וחכמתם שחלק בהם להראות פנים לכל דבר לאסור או להתיר אנשי השם רבותי קהלות הקודש שברינוס ושבקולוניא אני הצעיר עבדכם באתי להראות דברי רבותי לפניכם וזה העתיק הר' אליעזר מוורונא שהוא מרא דעובדא רואה אני מדקאמרינן א) משל"ס אשתו אסורה ולא קאמר לעולם ש"מ דלאו לעולם קאמר והדבר תלוי בעיון יראי השם כי על כל עובדא אתינא הכי הוי עתה ז' שנים בין פסח לעצרת שטבעה ספינה בים סמוך לעיר פיזרו ודיאנני שתי קהלות בפחות ממהלך יום ובערב שבת נסעה הספינה שהי' בה ר' שלמה ויהודי א' מקהל פאנו ובליל שבת בא רוח וכל הספינות שבאותו ים באו ליבשה כי הדיחם הרוח לצד ישוב הקהלות ושמענו כי יותר מס' ספינות נשברו באותו לילה וגם ספינה אחרת שהיו בה יהודים אחרים מאותן מקומות נשברה בשבת וחזרו לביתם, למ"ש הנה חזקה שאם היו בחיים איך הי' עומדים ז' שנים חוץ לביתם בני אותה ספינה שם זמן גדול כזה ואותו ר' שלמה מוורונא ומצאו משברי הספינה והכלים של שמן שהי' בה על הים והכירתם אשתו של אותו ר' שלמה והחזירום לה ע"א שמצאום ואותו ר' שלמה שאנו מסתפקין להתיר אשתו היה בחור ואשתו בחורה והיה לו בן ובת ממנה ואביו בחיים ועשיר ושלח אביו