זכרון יהודה קט

ואמרי להד"מ משמע דוקא קטטה שמזכרת גירושין וגלתה בדעתה שאינה חפיפה בו אבל שאר מיני קטטות מסתבר דנאמנת דהרבה נשים בקטטות עם בעליהן ואעפ"כ לא היו חפצת בגירושין כדאמר פ' הבע"י א) ר' חנינא הוי מצערא לי' דביתהו רב הוי מצערא לי' דביתהו אע"ג דא"ל לר' חנינא א"ל אם קביל כך אביך קדושין דאומרת שהיתה חפיצה לעקור הקדושין מפ' התם פ"ק דקדושין משום צער דידי' דאמ' הכי הא לא"ה אע"ג דהיא מצערא לי' בירו' גרסינן רבא בשם ר"ח בר אשי לא קדשתני ולא גרשתני ולא הייתי אשתך מימי אין זו קטטה קדשתני אלא לא נתת לי כתובתי הרי זו קטטה א"ר אבא קומי דר"ח בר בא א"ל לאו הכי אלא אפילו היא תובעת כתובתה להתגרש ומסתבר דגרע קטטה ממלחמה בעולם מדקא בעי עד א' בקטטה מהו ולא בעי עד א' בקטטה בינו לבינה מהו כגון שהלכו למדינת הים והי' שלום בינו לבינה ובאת ואמרה קטטה בינו לבינה ומת בעלה משמע דס"ל דטעמא דקטטה משום דמשקרא בכוונה כיון דהות מצערא לי' ומכוונא למיסר נפשה עלי' פשיטא דלא אמרה מה לי לשקר ודאי משקרא דהא אמרה גרשני בעלי ואשתכח שקרא ולא שנא ארגיל הוא קטטה או ארגלא היא קטטה משקרא כר' חנינא אבל לרב שימי דטעמא דקטטה משום דאמרה בדדמי הוי מצי למיבעי החזיקה היא קטטה וכגון דארגיל הוא צער אחר בקטטה מסקינן נמי בתיקו ועבדינן לחומרי עכ"ל רבנו שמחה ועוד הוסיף אלא שלא הוצרכנו להאריך וששאלת אם עדותן עדות שמא מחמת שהיו אנוסים באותה שעה שאלה זו אני משיב עלי' הכל לפי מה שהם עדים אם הוחזקו העדים בב"ד שהיו נוהגים כדת משה בהצנע ולא נחשדו על עבירות שאנסום ע"א לעבור עליהם מדעתם ובינם לבין עצמם היו יראי השם ובוכים ומצטערים על אונסם ומבקשים מחילה כגון אלו האנשים יש לקבל עדותן ועדותן כשר ואם הוחזקו מופקרים בעבירות שלא אנסום אע"פ שחזרו בהן לאחר זמן תשובה הוגנת בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם אינן נאמנים להעיד עכשיו מה שראו באותן הימים דתניא ב) היו יודע בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר תחילתו או סופו בפסלות פסול והעדים הללו הרי תחילתן בפסלות ע"כ תשובת רבנו שלמה בר יצחק ועתה רבותי שיחי' התבוננו בתשובת רש"י שזעלקמן ויהונתן נפסלו בהעדת עדים ובהודאת עצמם לקבל תשובה ומה שכ' להכשיר אותו העד אע"פ שאין להם מכירין יש להם לרבותי להתבונן בדברי רבנו שמחה דבעי שיאמר אני פ' מעיד שאיש פ' בן פ' מת ואומר אף הכא אני שלא ילך לו ויסית עצמו ויסית אחרים פי' שלא ירגיש בדבר ויברח שמעינן מינה שאין משיאין ע"פ ב"ק [אם לא שיאמר] אני פ' מעיד שמת פ' הרי עיניכם רואות שהוא דבעי שיכירוהו פן יסית א"ע ואחרים עמו ומה שכ' דשריא לאינסובי ונביא כתובתה דמספר כתובתה נלמוד היינה דוקא היכא דלא תבעה כתובתה רק התרה ואפוטרופוס של בתו טען הכתובה בב"ד יותר מזה אז"ל האשה שבאת לב"ד ואמרה התירוני לינשא והדר תנו לי כתובה מתירין אותה לינשא ומגבין כתובתה ע"פ עצמה עכ"ל מעשה ב"ד לא כך אמר רב נחמן פ' האשה שלום ג) באת לב"ד ואמרה מת בעלי התירוני לינשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין מ"ט אדעתא דכתובה אתיא ופי' רש"י דאפוקי ממונא סהדי בעי וזהו לשון אביאסף אבעיא להו התירוני לינשא ותנו מהו תנו לי כתובתי והתירוני לאחריני מהו וסלקא בתיקו ואסורה לינשא ואם נשאת לא תצא ולגבי' כתובה לא נביא מספק ועתה אל תזחיחוני ותזניחוני ותזיחוני עם הארץ הדן בקרקע לפני גדולים מרי ורבי הר' עזריאל והר' ידידי' אשר שמי בקרבו והר' שלמה הלוי והתבוננו בכל כתבי הכתובים פנים ואחור על דין יתום בן טובים שלא מצא אביו צדיק וישר קורת רוח כאשתו שלא תשיב נחלתו לזרים נכרים ולא טובים והרבה דברים מה שיש בתשובתי מה שלא נכתב בטענות כי שניתם לנו ב"ז שמביא ראי' סותר את הדין כמתניתין דזה בורר ומתחילה לא ידענו דיהונתן פסול אך עתה שבא לפנינו וראינוהו באמת שהוא בן אחות מה"ר עקיבא מרישבורג הלא אח עשו ליעקב ועבור עד א' במלחמה ועד א' בקטטה נכתוב לכם כל האורך לשון רבנו שמחה לא כן לא הצרכתם אחרי