זכרון יהודה קח

המלחמה מצאתיו חלל נופל בשדה נאמנת להעיד עליו אי מעידה על פרצוף פנים עם החוטם דומיא דההוא מעשה דב' ת"ח שהיו באים עם אבא יוסי וטבעו הב' והשיאו נשותיהם ע"פ נשים אע"פ דמים שאין להם סוף אשתו אסורה כגון דקאמר אסקונוהו וחזנוהו לאלתר וקאמרי סימנין ירושלמא עד א' מהו שיהא נאמן נשמעינה מן הדא חד בר נש אתא ביומוי דר' אמרין הן ההוא פלן אמר לון מית אמרי לי' הן ההוא פלן אמר לון מית א"ל וכולן מתים אמר לון אילו הוו בחיין לא היו מתיין ר' חנינא א) בשום ר' חנינא מעשה בא לפני רב (ואמר מאן דנשאת נשאת ומאן דלא נשאת לא תנשא אמר ר' איבו בר נגרא בשעת מלחמה היתה הדא אמרה שעד א' נאמן במלחמה סבורני דגרסינן שעד א' אין נאמן במלחמה א"נ נאמר דברישא היתה מלחמה בצפון ובאת מן הדרום והיא אמרה מן הצפון סבורה להתיר עצמה פי' אומרת מן הצפון באתי שנאמין לה ודאי רגלים לדבר שנהרג היא אומרת על מיטתו מת ואינו אלא במלחמה סבורה להתיר עצמה פי' משנה בדבורה כדי שלא יאריכו אמרה בדדמי וכמדומה דבעי למימר בכל ענין שנודע לנו שבאת ממקום שלום ואילו היתה אומרת הדברים כהוייתן היתה נאמנת עכשיו שאומרת שממקום שלום באת אינה נאמנת דאמרינן מדהא ליתא הא נמי ליתא כך עונשו של בדאי וכ"ש כשאומרת על מטתו מת ונודע לנו שבמלחמה הלך ולא חזר דאינה נאמנת אע"פ דאקילו בי' רבנן בעדות אשה להשיאה ע"פ אשה ועד מפי עד ה"מ כשמעידין עליו עדות ברורה שמת אבל אין מעידין עדות ברורה כיון דהוא בחזקת חי תלינן לחיים בכל מאי דמצינן למיתלי דגרסינן בירושלמי ראוהו מגויד וכו' עד תרומה אעדות קרמית משום דבעינן עדות ברורה להוציא מחזקתי שהי' קודם שיעיד מתי והאי דמקילין בבת קול הב"ק מעיד עדות ברורה ובעדים המעידין מקילין לגבי מלחמה בעולם נמי תלינן לחומרא באלפסי פסק מלחמה בעולם אפי' ב' עדים אמרי בדדמי ומדמי מים שאל"ס למלחמה בעולם ובפ' האשה שלום ב) מוכח דמשל"ס אפי' ראוהו מאה טובע במים אין משיאין את אשתו אך אין הלשון משמע כדבריו דקאמר והא מים דכי מלחמה דמו ומאה נשים כעד א' דמין וקאמר השיא ר' נשותיהן ע"פ נשים ובעי למפשט מהתם עד א' במלחמה נאמן ואי אית לך למימר דלאו דוקא קא בעי עד א' אי אמר בדדמי אלא ה"ה שנים מה לי למידק ומאה נשים כעד א' דמיא אפי' יהיו חשובין כק' עדים אפ"ה פשיט לי' שפיר וקא דחי לי' מסברא משל"ס נינהו ומשל"ס אשתו אסורה אפי' בב' עדים כשרים כלומר ולא דמי מלחמה למים של"ס דמשל"ס אין מעידין על מיתתו אלא על טביעתו אבל מלחמה מעידין על מיתתו איכא למימר דלא אמר בדדמי אבל אמרו ראינוהו חוזר למלחמה ולא חזר הי' דמי למים של"ס ומסתברא דב' עדים נאמנין במלחמה דתרי דבאי להעיד דייקו ומסהדו דאי חד מינהו אמר בדדמי חברי' מחזירו דאפי' אשה קמיבעיא לי' אי מהימנא במקום מה לי לשקר ואין לך מה לי לשקר במקום עדים דעדים מהימני טפי הילכך כל היכא דאיכא תרי סהדי מחזקינן להו בעדות במקום שמעידין שראוהו שמת או הרוג אבל העידו עליו משוקע בים או יוצא להרג אין חילוק בין עד א' לב' עדים וכל היכא דאיכא עדות ברורה דמעידין על מיתתו סמכינן אפי' אעדות ע"א כגמרא דידן יבמות ג) מוקמינן הא דמשיאין ע"פ בת קול שראו לו דמות אדם דחזו לי' בבואה דבבואה וירושלמי א"ר אחא בר חנינא בשם ר' חיננא הדא דתימר בשדה אבל בעיר אפי' לא ראו בבואה של אדם ומפרש א' ד אבין המזיקין מצויין בבורות כדרך שמצוין בשדה ותו פריך התם המסית זה הדיוט כיצד עושין להעיד עליו מכמינין לו ב' עדים בבית הפנימי ומושיבין אותו בבית החיצון ומדליקין נר על גביו כדי שיהיו רואין אותו ושומעין קולו ובה איתמר אע"פ שאין רואין אותו ומכירין אותו רק שיראו לו דמות אדם ובבואה דבבואה סגי בהכי והכא בעינן שיראו אותו ומכירין אותו ומפרק שנייא היא דאמר אני פ' בן פ' מעיד שאיש פ' בן פ' מת אומר אף הכי אני שלא ילך לו לו ויסית א"ע ויסית אחרים פי' שלא ירגיש בדבר ויברח שמעינן מינה שאין משיאין ע"פ ב"ק אם לא שיאמר אני פ' מעיד שמת פ' קטטה בינו לבינה ושלום בעולם באה ואמרה מת בעלי אינה נאמנת ומפ' בגמרא ה"ד קטטה ומסיק באומרת גירשתני בפני פ' ופ' ושיילינה