זכרון יהודה קג

שמחה ולפני ר' ליבוש מרוטנברג שאלתי אותם ואמרו שלא הכירוהו וידעתי שהוא מאותם שכפרו בעיקר לאכול נבלות לתאבון דאל"ה האיך ניצל ודן בן נפתלי נהרג וא"כ מאחר שחזר ראובן אפוטרופוס בתו אחר עד א' מזעלקמן ויהונתן לפי שיודע שעדותו פסולה כאשר בארתי למעלה וא"כ זה העד שלא אמר האיך ניצול ולא הביא ראי' שהוא בחזקת כשרות וכל מי שהחזיק דת יהודית שמת נהרג וא"כ גם הוא בחזקת משומד, ואחר דנתכוון להתיר אף הוא פסול לדברי רי"ף דפסל שלא הכשיר פסול דאורייתא אלא מסל' אבל נתכוון להעיד פסול וכ"ש לפי דברי אביאסף דפסל אפי' מסל"ת משום דאערומי מערים ים וגם לדברי רי"ף דפסל אפי' ב' עדים במלחמה אם לא אמר מת וקברתיו דפסול ודברי אשת דוגלין אין ממש בדברי' כי היא מוכחשת במה שאומרת כי עשנו עליו את הבית וכל העדים שהעידו על שאר בני הבית שהיה דן בן נפתלי בתוכו שנהרגו העידו ולא על שום שריפה ויבין המורה שלא להפסיד לימוד בן טובים כי בטחתי שלא יתירנה בפסולי עדות מן התורה ויורה שאין לה היתר עוד דחיישינן שמא תשכור עדים כי אם היתה מניחתו לשלוט בנכסיו רק נגד ז' לטרין הי' פורעם ולא הי' צריך לילך בורצבורג אך קודם לכן גרשתו והי' אצלינו זמן מרובה אך שקרובים השלימום ולא היו ימים מועטים עד שהוצרך לילך לורציברג מפני שלא הניחתו לשלוט בשלו ולמה יתגרש הילד מנחלתו בעדים פסולים וראובן אפוטרופוס בתו משיב ירא המורה להתיר ע"י בחור שהעיד לפי תומו לפני חצר בה"כ וורמיזא וכתבתי עדותו וכן כלם חתימות שקבלו עדותן ולשונם יש לי ואני הבאתי כתב חתום מרבני מגנציא גרמיזא שפירא שהתירו יבמה לשוק ע"פ בחור א' ולא שנא א"א בפ' הערל א) ועוד ההרשאה שעשאוהו אפוטרופוס כתבו שם היתום זבולן בן דן הקדוש אלמא שהאפוטרופוס בודה מלבו והיתום עשיר יותר מת' לטרין שנפלו לו מכח אחי אביו מה שיחדה זקנתו אבל היתומה אין לה כלום גם מהכתובה כמו שמוכיח כשתשבע וספר מימוני פסק מסל"ת משיאין ע"פ ומוציאין כתובה אף ע"פ ע"א ושמעון האפוטרופוס של היתום זבולן בן דן משיב העד העיד בוורמיזא העדים אומרים שבא להתיר ואפי' בא להעיד לפי תומו כבר כתבתי שפסלו אביאסף ואותה יבמה שהותרה במגענצא ע"פ בחור כשר לכל התורה כלה בן בנו של ר' זעלקמן מרוטנברג וראיותיו ממה שהזכירו נשמתו וכתבו בהרשאה דברי תוהו כי סמך הסופר על העדים שפסלתי וגם מחיים הוא קדוש כי לא המיר כמו שעשו עדיו ומה שהוא אומר שיש ליתום ת' לטרין להד"מ ואפי' הו"ל עד כשר אחר שידוע לכל שאר עמנו שקבל לכל קרוביו שמרדה אפי' מתשמיש ולא הי' שליט בנכסיו כלל א"כ הוא עד א' בקטטה ובעיא היא ולא אפשיטא פ' האשה שלום ב) ולחומרא אזלינן לכן אין להתירה כלל ויש לאוסרה להבא וכן ראוי למורה נחנו ח"מ הובררנו להיות מקבלי טענות מאלו ב' אריות הנואמים בסערה וסופה את והב בסופה ואנו שולחין הדבר הרמתה לידע תשובתה על אמיתתה למורנו הר' עזריאל ומסעדו הר' ידידי' בן הר' שלמה ואם ישוו דעתם יחזרו לנו השליח עם הפסק ואם לא יקחו להכריע את הר' שלמה או אחר רק יפסק הדין על ב' או ג' כדי שנתלה הדבר בחוט המשולש ותדריכנו מנוחה באורח מפולש חזקי' בשכח ש"י עלוב עלובים יהוסף בר אלקים הלוי ז"ל מאיר בן חעפ"ץ הר' יהודה מעין נובע ונא רבותי אל תפנו אל שום כתב אם נשתלח לכם מזה הענין ואם נודע לכם שום דבר כבר אל תפנו אליו כלו הטענות. וזאת התשובה אל החוח הלכו הארזים ואל הסכל חכמי הרזים מאירי נתיב במים עזים הם הרואים הם החוזים רשתי מקור החכמה לאור יוציאו כל תעלומה אשר שלחו ללא מזימה ואני אחור לא נסוגותי פן יאמרו רוחי רמה אסור למשמעתכם ואתם תעבירו קולמוס על שגיונות כחפצכם והנני דן לפני רבותי בקרקע כתלמיד לפני רבו על דבר ראובן שהביא ראי' לדבריו ממה שהזכירו נפש הקדוש עם שאר ההרוגים אין זה דומה ראי' שהרי קורא החזן מה שכתוב לפניו ואיהו לא ידע במלתא וא"ת נסמוך על הסופר שכתב זה ספר הזכרונות הא נמי לא היא דאמר בתוספתא דכתובות יפה כח העד מכח השטר שהעדים