זכרון אהרן צח

ולהשקל ולהענות הם דברים גשמיים ובהם לא שייך ברכה על דרך האמת אבל הברכה מצוי' דווקא ורק בעוה"ב שהוא סמוי מן העין כמאה"כ עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו לפי שבעוה"ז אין דבר של קימא ואין בו דבר ששייך לומר עליו שהוא יש לפי שהוא כלה ואבד אבל לעוה"ב הכל קיים לנצח נצחים ובזה אנו מבינים דברי ר' מאיר שאמר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא אמר מה הן הדברים לפי שהן עניני עוה"ב ולא הי' יכול לומר מה הן:

אמנם כן אעפ"י שאין אנו יכולים להשיג מהות ועצמיית של העוה"ב ותענוגיו הוא רק מפני קוצר שכלנו והשגחינו להבין דברים יקרים גדולים רוחנים אלקיים כל זמן שאנו בעולם הגופני אבל בכל זאת הצדיקים ותלמידי חכמים המיגעים א"ע בתורה בחכמות ובמדעים וישיגו חלק גדול מהם כבר הרגישו מהם תענוגי של עוה"ב רק שאינן יכולים לירד עד תכלית מפני קוצר השגתם בעוה"ז ולעתיד לבא יראו בעין רוחניית ושכלית את כל מה שלא השיגו עד בואם שמה יום שהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה יום שכולו ארוך ואין סוף וערך להתענוג ההוא כי שם ידעו ויבינו טעמי התורה הקדושה וסידותי' וטעם ותכלית של העולם העליון והתחתון וטעמי חיקות הטבע וכל הברואים אשר אין להם תכלית ומספר לאלפים ולרבבות וזו שאמרו בגמרא כל הנביאים לא נתנבאו אלא למי שמשיא בתו ולעושה פרגמטיא לת"ח אבל ת"ח עצמן עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו דהיינו למי שמחכה שהקב"ה ימלא לע"ל שם חסרונו מה שאינו יכול להשיג בעוה"ז כמו שמצינו בגמרא בבא בתרא דף קל"ד וסוכה דף כ"ח תנו רבנן שמנים תלמידים הי' לו להלל הזקן שלשים מהם ראוין שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו שלשים מהן ראוין שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון עשרי' בינונים גדול שבכלן יונתן בן עוזיאל קטן שבכלם ר' יוחנן בן זכאי אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי שלא תניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלין וחמורין וגזרות שוות ותקופות וגמטריאות ומשלות כובסין ומשלות שועלים שיחת שדים ושיחת דקלים ושיחתן של מלאכי השרת ודבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכו' הנה אמרו בפירוש שהקב"ה ינחיל לאוהביו יש כלומר דבר שיש בו ממש וקיום לנצח והוא במה שטרחו בערב שבת דהיינו בעוה"ז בתורה ועבודה וחכמה ודעת רק שלא יכלו להגיע בעוה"ז עד עמקו ותכלית החכמה אותן האוצרות ימלא לע"ל ביום השבת כי אז יהי' שבת ממעשה גופניות וינפש שיהי' רק נפש דיכול להשיג את כל הנעלם ממנו עד עתה והנה מלת ש"י מצינו בתהילים וגם בספר ישעי' טעמו הוא מתנה גדולה וקימת במו יובילו שי למורא וכן בעת ההיא יביאו שי לה' אלקי צבאות עם ממושך וממורט ולפ"ז יובנו דברי התנא ריב"ל שהביאו חכז"ל לכאן לסיום הש"ס ואמרו שכל צדיק וצדיק שטרח ועמל בלימוד הש"ס וזכה לסיימו שעתיד הקב"ה להנחילו בשי כלומר במתנה גדולה ומעולה ואותו הש"י יהי' עולמית וקימת שנאמר להנחיל אוהבי יש כלומר דבר שיש בו ממש ומהו הדבר והמתנה הזאת ואוצרותיהם אמלא כלומר מה שלא יכלו להשיג בעוה"ז ימלא להם הקב"ה לע"ל אמן.