זכרון אהרן צז

נחלה יותר גדולה ממי שאינו גדול כ"כ, ג' צריך לשום לב מה זה שנתן קצבה בש"י עולמות מה יעשה אדם אחד בש"י עולמות וכי לאכול מפרים הוא צריך או לעשות הון ועושר ועוד מה יעשה אדם א' בלי עובדים ובלי חברותא בש"י עולמות שאם החברותא הם צדיקים גם להם יש ש"י עולמות ואם אינן צדיקים אינם יכולין לבוא שמה, ד' מה זה שנתן מספר לעולמות ההן היל"ל שינחיל לכל צדיק וצדיק עולם גדול כ"כ שיהי' ש"י פעמים גדול מהעולם הזה, ה' צריך להבין דברי הפסוק שאמר ואוצרותיהם מה שייך להם אוצרות או בתי מסכנת שימלא להם השי"ת בתבואה או יין וכדומה לזה מה יעשה בהם הצדיק לעתיד לבוא, ונלע"ד לבאר דהנה כל החוקרים הראשונים בקשו למצוא ולתת טעם על מה שלא מצינו בפירוש כתוב בתורה בשום מקום שכר העולם הבא על קיום התורה ומצותי' אבל מצינו שהאריך בכל מקום ביעודי שכר ועונש בעולם הזה מה שהי' ראוי להיות להיפך כיון שהתורה והמצות הם בלתי בעל תכלית והקב"ה הוא ג"כ בלתי בעל תכלית הי' ראוי להיות שכר המצות וענשן ג"כ בלתי בעל תכלית וזה לא יכול להיות רק בעוה"ב שהוא קים לנצח ותירצו שבאמת הוא כן אבל התוה"ק לא כתבה בפירוש מפני שאנו קרוצי חומר כל זמן שאנו בגוף עכור אין אנו יכולים להשיג ולהבין ענין תענוג של עוה"ב כמו העור שלא ראה אור מעולם אינו יכול לצייר לעצמו שום צייר ודמות או גון אף אם אנו אומרים לו שזהו כך או כך וכן אנו בענין עוה"ב כמאמר הכתוב כי לא יראני האדם וחי אבל באמת נרמז בכמה מקומות בתורה ובנביאים עיין בחובת הלבבות בשער עבודת אלקים שדיבר מזה הענין והאריך בו ובבחינה זו מיישב בעל העקדה ז"ל בפ' תולדות ספק גדול שהקשה למה בירך יצחק אע"ה את יעקב בברכה גשמיית של עולם הזה כמו שאמר ויתן לך אלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש הי' לו לברכו בברכה רוחניית של עוה"ב עוד הקשה ששם כתוב ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וגו' מה זה שאמר ויתן בויו לא הי' לו לומר רק יתן כי שם מתחיל הברכה גם מה שהפסיק ואמר ויאמר ראה ריח בני וגו' הי' לו לומר ויברכהו יתן לך אלקים וגו' למה עשה הפסק גדול כ"כ בין הדביקים על זה מבאר בעל העקדה ואמר שבאמת ברכה גשמיית של עוה"ז בפני עצמו אינו נחשב לברכה כלל כי הוא הבל ורעות רוח ועיקר הברכה היא ברכה רוחניית של עוה"ב ובאמת בירך יצחק את יעקב בנו בברכה רוחניית של עוה"ב וזה שאמר הכתוב ויגש וישק לו וירח וגו' ויברכהו זה הי' ברכה רוחניית רק שלא כתבה התורה מה היא לפי שאין אנו יכולים להבין מה היא ולפי שברכה זו לא נוכל להשיג רק ע"י קיום המצוות ולקיום המצוות אנו צריכים ברכת עוה"ז כי מי שאין לו ממון אינו יכול לקנות לעצמו תפילין וציצית ואתרוג וכדומה לכן ברכתו גם בברכות גשמיות אבל ברכה זו לא הוי רק טפל לברכה הרוחניית לזה הפסיק בין ויברכהו לויתן לך וגם כתבה בויו כלומר לברכה הרוחניית יתן לך גם ברכה גשמיית כי אם אין קמח אין תורה אבל אם אין תורה בוודאי אין קמח כלומר אם אין תורה אף אם יהי' לו קמח אינו נחשב לכלום וזה גם הפשט בגמרא שאמרו אין הברכה מצוי' לא בדבר השקול ולא בדבר הספור ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר ישלח ה' לך את הברכה באסמיך היינו לפי שדברים שיכולים להספר