זכרון אהרן צה

לאהבת שמו יתברך ולכן הקדימו נעשה לנשמע ולא בקשו מקודם לשמוע מה העבודה הזאת. ואשר לא שדה והאלקים אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה. במדרש אמר משה עתה עלי לשמוח שברחתי מפני פרעה ופלא ונלאמ"ו דהנה כבר אמרו בגמרא דאין סומכין על הנס לילך במקום סכנה ולבטוח בה' כלומר שיאמר האדם אם ראוי אני להצלה יצילני ה' אף במקום סכנה ואם אני ח"ו למיתה עומד אזי קפצה עלי בכל מקום אף אם אני אציל את עצמי, אמנם לא כן הדבר לאו בכל יומא מתרחש ניסא ולא עביד הקב"ה ניסא למגנא בחנם וכן כ' בעל חובת הלבבות בשער הבטחון שאל ישב האדם בביתו ויסמוך לומר שיזמין לו השי"ת די פרנסתו אף אם לא יטריח ויכין טרף לביתו ביגיע כפיו רק צריך האדם לעסוק בסיבות ולעשות בדרך ארץ ולהשתדל ולהכין צרכי ביתו מפני שכבר ברא הקב"ה עולמו באופן זה שנאמר בזיעת אפך תאכל לחם וכו' ואם אין קמח אין תורה רק יקבע האדם עת לתורה ואחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך וכבר אמרו בגמרא מה שאמר שמואל אל ה ושמע שאול והרגני אף שהי' בשליחות ה' ושלוחי מצוה אינן ניזוקין אפ"ה אין סומכין על הנס לבוא במקום סכנה והנה דבר זה הודיענו הקב"ה במה שצוה לעשות ערי מקלט לנוס שמה כל רוצח אשר ירצח את רעהו בשגגה רק ה' אנה לידו שנאמר פן ירדוף איתי גואל הדם כי יחם לבבו ובל ישפוך דם נקי אעפ"י שאם הקב"ה רוצה להציל אותו אינו צריך ערי מקלט אפ"ה אמר השי"ת שיעשה לו ערי מקלט משום דלאו בכל יומא מתרחש ניסא ולא עביד וכו' לפי שרוצה הקב"ה שיציל האדם את עצמו על דרך הטבע מכל צרה וצוקה כמו שנאמר ושמרתם את נפשותיכם וזה כוונת המדרש שמתחלה ירא משה שמא הוא חטא ועבירה בידו שברח מפני פרעה ולא שם בה' מבטחו שיציל אותו אף בלי שינוס מפני פרעה אבל עכשיו שאמר לו השי"ת שיעשה ערי מקלט אמר עתה עלי לשמוח שברחתי מפני פרעה ודוק לא תקח שוחר כי השוחד יעור וכו' וגר לא תלחץ כי אתם ידעתם וכו' ויל"ד איך שייכי הני שני פסוקים להדדי ועוד הלא כבר הזהיר על הגר בפ' שלמעלה באומרו וגר לא תלחץ כי גרים הייתם בארץ מצרים ושמעתי בשם הגאון חתם סופר זצ"ל על זה דאיתא בגמרא שאל האי מינא לר"י הלא כתיב בתורה לא תטה משפט דהיינו מדין הראוי להיות ולמה הוא אם באים ישראל ונכרי למשפט אל השר והשופט של נכרי נותן הישראל לו שוחד שיטה דינו של נכרי לטובת הישראל והרי עובר על לא תטה משפט, והשיבו שאין כוונת הנותן כדי להצדיקו שלא כדין כ"א מפני שדעת השופט נוטה אל הנכרי שהוא מבני עמו לכן נותן השוחד כדי להשוות מאזני פלס דעתו של השופט שיהיו הנכרי והישראל שווין אצלו, ולפ"ז הי' אפשר לומר שאם באים הגר וישראל למשפט לפני ב"ד מישראל שיהי' מותר לגר ליתן שוחד כי הב"ד מישראל נוטים יותר אל ישראל מבטן ומלידה ואשר מעשיו יותר טובים ממעשה הגר וכאשר אמרו ז"ל קשים גרים לישראל כספחת וכדי שישוה הגר עם הישראל