זכרון אהרן פח

וגבר ישראל וכאשר יניח משה את ידו וגבר עמלק ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויכן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר. להבין פרשה זו אקדים תחלה הספיקות שהם כאן ואבוא אל הביאור כיד ה' הטובה עלי והם, א' איך יכול עמלק להעיז ולהרהיב בנפשו עוז לבוא ולהלחם עם ישראל אחר שראה מה שנעשה לפרעה ולמצרים שהוכו שלא כדרך הטבע וגם קריעת ים סוף שהפיל אימה ופחד על כל יושבי האדמה ועל כל מלכי הארץ הלא אין שגעון גדול מזה, ב' כמה אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וכו' למה לא המתין עד שיצוה ה' אותו מה לעשות, ג' למה זה הי' צריך לפרוש כפיו ולהתפלל עד בא השמש ואהרן וחור היו צריכין לתמוך ידיו מה שלא מצינו בשום מקום התאמצות בתפלה על אופן זה והפלא כי ברגע שהניח ידו מיד יגבר עמלק, ד' מה שאמר ויחלוש יהושע את עמלק למה הי' יכול רק להחליש אותו ולא הכה אותו עד חרמה וגם מה טעם של לפי חרב שנראה כמיותר, ה' מה כוונת הפסוק ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושם באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים, ו' מה זאת נתינת טעם שאמר משה כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ונראה לבאר דהנה ידוע שברכת הצדיקים הקדושים לא תשוב ריקם ובפרט ברכת האבות אברהם יצחק ויעקב שהיו מרכבה לשכינה והי' ברכתם כאלו יצאה מפי הגבורה עצמה כמו שכתב רש"י ז"ל בפ' לך גבי ויעל מעליו אלקים מלמד שהצדיקים הם מרכבתו של מקום והנה יצחק אבינו ע"ה ברך את יעקב ויתן לך אלקים מטל השמים ומשמני הארץ וכו' יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוי גביר לאחיך וכו' הנה זאת הברכה היא נסיית שלא בדרך הטבע כמו שהיו כל הצלחות ישראל חוץ לדרך הטבע אבל זה הוא דווקא אם אנו עושים רצונו של מקום כמו שכתוב בכמה מקומות בתורה והי' אם שמוע תשמע, אם בחקותי תלכי, הנה היתה הברכה של יעקב רק בתנאי ובזה מיושב מה שקשה לכל המפרשים הויו של ויתן לך שהי' צריך להתחיל רק יתן לך אבל הויו מודיע לנו שצריכין מקודם להיות מוכשר והגון לכך ואז אם תעשה את שלך ויתן לך אלקים דייקא ע"ד נסי' וזה אין לו שיעור וערך, והנה יצחק אבינו בירך גם את עשיו ועל חרבך תחי' וזאת הברכה היא בדרך הטבע שיהי' חזק בחרבו מכל העמים אעפ"י שיש גם להם חרב וזה"ש דהע"ה אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלקינו נזכיר וגו' הנה הי' עשיו סמוך ובטוח על חרבו שברכו אביו וזה שהשיב מלך אדום למשה כששלח מלאכים אליו שיניחהו לעבור בארצו אל תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך וברכת עשיו הי' בלי תנאי לפי שהוא תמיד עומד ברשעתו כי גם בשעה שקבל עשיו הברכה הי' עשו הרשע, והנה עמלק שהוא זרעו של עשיו זכר את ברכת אביו ובטח עלי' ע"כ לא ירא להלחם עם ישראל כי חשב כמו שנתקיימה ברכת יעקב שלא נתנה רק בתנאי אם יהיו שומרים התורה כמ"ש והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ומאחר שלא היו שומרים כ"כ את התנאי שניסו את המקום ואמרו היש ה'