זכרון אהרן פז

מוכרח לשלחם אעפ"י שלא ישובו עוד אבל כאשר הוגד לו כי ברח העם ואינם יודעים להכין ילכו כמו בורח אז חשב שזה אמת מה שאמר לי משה רבינו ע"ה שילכו רק דרך ג' ימים לעבוד את ה' וישובו למצרים רק העם מעצמם אינם רוצים לשוב כי עבדיו בהפקירא ניחא לי' אבל אין זה רצין ה' ולכן הם נבוכים במדבר וה' עזב אותם וז"ש ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם דייקא וזה הי' החיזוק לב וגם מזה הטעם אמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדינו כלומר לא הי' לנו לשלוח אותם רק לזבוח ולעבוד את ה' אלקיהם ולא מעבדינו ודו"ק. ויבא מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וילונו העם על משה לאמר מה נשתה ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. וכתב רש"י ז"ל שם שם לו חוק ומשפט במרה ניתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין ע"כ הנה צריך להבין א"כ למה סמכם וכתבם בפסוק אחד עם וימתקו המים כי היה כדאי לכל הפחות להתחיל פרשה אחרת או פסוק אחר עמהם כי הלא המצות האלה המרומזים פה הם הם גופי התירה ונ"ל לבאר עפ"י מה שאמרו חכז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו יש לו מנה רוצה מאתים וכוי ועי"ז יגע להעשיר כדי שיוכל למלאות תאותו ואין לו פנאי ללמוד תורה ולעסוק במצוות כי הוא מבקש תמיד להגיע את מה שאין לו ואינו שמח עם מה שהשיג כבר ורק אם יפגעהו פגע במה שיש לו אז יאנח ודוה לו על מה שאבד ממנו ואז יכיר את הטוב שהי' לו מלפנים וזה לפי דעתי טעם הפסוק כי אמרו בגמרא על וירהו ה' עץ שהוא הרדופני שהוא מר מאד וכתבו המפורשים שהי' נס בתוך נס שע"י עץ מר נמתקו המים ולדברי אין צריך לזה רק לפי שהיו המים מרים מאד ע"י הרדופני אז נמתקו להם המים הראשונים שלא היו כ"כ מרים כמו המים שהשליך בהם את הרדופני לפי שהקב"ה רצה שיהיו לישראל מדת ההסתפקות כי רק אז ילמדו התורה ויעסקו במצוות לכן לא ספקם אלא לחם צר ומים לחץ במדבר כמו שאמרו חכז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכלו מים בעשירה תשתה ועל הארץ תישן ואז בתירה אתה עמל לכן המשיך הפסוק ואמר שם שם לו חוק ומשפט כלומר בזה שהראה להם הקב"ה שיש עוד יותר מר ממה שהם חשבו קודם בזה למדם חוק ומשפט מדת ההסתפקות ושם נסהו כי זה הוא באמת נסיון גדול וזה שכתב נמי הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו כלומר דלי טירחא למען אנסנו הילך בתורתי אם לא והבן וגם זה שאמרו לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן שהיו מסתפקים בכל יום במה שנפל להם מן השמים בלי דאגה וטירחא והיו יכולין ללמוד תורה בעיון רב הלכות שבת שהן כהררים התליון בשערה ופרה אדומה שהוא האב לכל החוקים ודינין שהם כל המצוות בין אדם לחבירו והבן. ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה והי' כאשר ירים משה את ידו