זכרון אהרן פד

וצריך הוא לחשוב בשעת קריבתו שהוא בעצמו הי' ראוי לעשות לו הדבר הזה שעושין עם הקרבן רק השי"ת בחמלתו ורחמיו מקבל קרבן זה לכפרה נפש תחת נפש ועיקר התועלת הוא הווידוי והחרטה והתשובה וגם יש מין קרבן שחשוב ומקובל לפני הקב"ה כקרבן והוא התשובה והתרנוה שמבקש מה' סליחה ומחילה על חטא זה בלב נשבר ונדכה וזה שנאמר ונבחר לה' מזבח עשה משפט וצדקה והנה אמרו בגמרא יכול גם משה נצטוה על הקרבנות לכך כתיב דבר אל בני ישראל ומסיים שם בא וראה כמה גדילים נמיכי רוח לפני הקב"ה שאדם מביא מנחה שכר מנחה בידו אבל כל מי שרוחו שפלה אין צריך לקרבן כמו שאמר דהמע"ה זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכא וכו' והנה כבר אמרו ז"ל ופרעה הקריב שהקריב את לב ישראל לה' ע"י תשובה ותפלה כיון שראו הצרה הגדולה אשר לפניהם המצריים השיגום מאחריהם והים לפניהם התחילו בצעקה ותפלה לפני הקב"ה ונתחרטו על העבירות שעשו ואת כל זה גרם להם פרעה וזה שהשיב לו משה על שאמר רק צאנכם ובקרכם יוצג גם אתה תתן בידינו עולה וזבחים כלומר שאתה תגרום לנו תשובה וחרטה אשר מקובלת ומרוצה לפני הקב"ה יותר מעולה וזבחים. חסלת פרשת בא. פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. אם אמנם הפסוק הנ"ל פשוטו שלא נחם אלקים בדרך היותר קרוב מ"מ הלא תורתינו הקדושה מכתב אלקים היא יובן בה ענינים יותר פנימיים דלפי פשוטו קשה הלא גם עתה שהוליכם דרך המדבר ים סוף אמרו ג"כ נתנה ראש ונשובה מצרימה רק שהקב"ה עיכב על ידם וא"כ יכול הי' להוליכם דרך ישר ולעכב בידם משוב מצרים ונראה לבאר הנה אנו אומרים בסדר התפלה ברוך אלקינו שבראנו לכבודו וכו' עד סופו וי"ל כפל אמרו תורת אמת וחיי עולם ועוד דלפי המובן הפשוט חיי עולם הוא חיי עולם הבא היל"ל חיי' העולם בהא הידיעה ועיין פלוגתא בזה בש"ע א"ח סימן ק"מ סעיף י' במג"א שם ואם הוא חיי העולם הזה היל"ל להקדים חיי עולם קודם תורת אמר בהדרגה מלמטה למעלה אבל נ"ל לחתם סופר ואביו לפי מה שאנו מתמיהם על מה שאמרו חכז"ל במס' שבת ס"ג ע"א אמר רב כהנה כד הוינא בר תמני עסרי שנה והוה גמירנא לכולא ש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר אינש והדר ליסבר ונראה מזה שחכז"ל הפכו הענין ללמד בניהם גמרא כולה והמקראות דרך דרשותיהם מבלי הודיעו פי' הפשוט שאין המקרא יוצא מידי פשוטו ונראה לכאורה רוע הסדר ח"ו וא'