זכרון אהרן פג

נגד המלך אז גם המלך צריך לשמוע דבריהם אם יש בהם ממש כי דברי כלם שוקלים וכבידים כמו דבריו והנה הי' קשה להמדרש מה זה שאמר הקב"ה כאן כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו מה שלא אמר בכל המכות אשר עברו עד הנה וגם לא מצינו עד עתה שהי' פרעה מתיעץ עם עבדיו בענין השליחות וגם הם לא דברו אליו דבר ועבדים מאן דכר שמייהו רק במכה זו שאמר הקב"ה ואת לב עבדיו וגם העבדים עצמם אמרו אל פרעה עד מתי יהי' זה לנו למוקש ופרעה שמע לעצתם ויושב את משה ואהרן וכאשר אמר משה בזקנינו ובנעורינו נלך וגם מקננו ילך עמנו אז הכביד לב המלך וגם לב עבדיו ויגרשום לזה הביא המדרש הפסוק כובד אבן הוא פרעה ונטל החול הם עבדיו וכעס אויל שגרשם זה החטא הי' כבד משניהם מכובד לב של פרעה ועבדיו והבן: ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את ה' כדברכם רק צאנכם ובקרכם יוצג וגם טפכם ילך עמכם ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלקינו לא תשאר פרשה יש לדקדק מפני מה הסכים בתחלה שילכו עמהם הצאן והבקר ולא הטף כמו שאמר יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ועכשיו לא רצה לשלוח רק הטף ולא הצאן והבקר ולמה שינה מבתחילה ונ"ל דכבר מבואר לעיל שמשה לא גילה לפרעה מיד שרוצה הקב"ה להוציא ישראל מידו רק ביקש לשלח אותם לשלשת ימים לזבוח וזה נתקשה לפרעה שאם באמת לא ביקשו רק לילך לזבוח שלשת ימים למה להם ליקח עמהם גם הטף די להם בצאן ובקר לחוד לקרבנות ומזה הוכיח שלא כדבריהם כן הוא אלא הם רוצים לברוח לכן לא רצה לשלח עמהם הטף כדי שלא יוכלו לברוח ולזבוח הלא די להם בקרבנות לחוד, אמנם כוונת הקרבנות יכול להיות על שני אופנים האחד צאן ובקר כדרך כל הקרבנות והשני שחפץ ה' בקרבנות נפש אדם ולא בהמה כמו אצל יצחק שצוה הקב"ה להעלותו לפניו לעולה כדי לנסותו אם ירא את ה' וגם למצרים הי' דרך זה לזבוח בניהם ובנותיהם לשדים לכן כשלא נתרצת משה בצאן ובקר והטף ישאר במצרים דימה פרעה בלבו שמא רוצים בקרבנות אדם ולא בקרבנות צאן ובקר לכן אחר מכת חשך היפך דבריו ונתן להם רשות ליקח הטף וא"כ הצאן ובקר יוצג אבל משה השיבו בטוב טעם ודעת כדי להטעותו בדבריו ואמר ואנחנו לא נדע במה לעבוד את ה' עד בואינו שמה כלומר עדיין לא גילה לנו ה' מסיד הקרבנות במה חפץ אם בקרבן בהמה או בקרבן אדם עד בואינו שמה וצריכין אנו ליקח שניהם בידינו אבל פרעה הי' מתירא שמא בערמה באו אליו ולא ישובו עוד לכך לא נתן להם רשות. ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלקינו וקשה דהיכן מצינו שנתן פרעה להם קרבנות לזבוח לה' הלא לא מצינו שנתנו להם רק כסף וזהב ושמלות לא בקר וצאן ועמד בזה הרמב"ם ונלאמ"ו הגאון בביאור הדבר דהנה ביאר העקדה בפסוק אדם כי יקריב מכם קרבן מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם דהנה מצינו שני מיני קרבנות אצל הקב"ה דעיקר הקרבן הוא של צאן ובקר שמביא לכפרה וסליחה על עון שלו