זכרון אהרן עח

את כל זאת שהוא אינו יכול לדבר צחות מתמול שלשום והי' די אם הי' אומר רק כבד פה וכבד לשין אנכי ונ"ל לבאר זה על נכון דהנה יש שני גווני בעלי מדברים יש שמדברים בלשון זך ונקי יש להם לשון למודים לדבר נכוחות כחרב חדה מפני שנולד במעלה זו ומיום הולדו יש לו לשין צח ובכל עת שגור בפיו לדבר דברים נאים ונחמדים למבין, וישנן הרבה אשר אין להם מדה זו שאין יכולין לדבר מיד בתוך כדי דיבור דברים נאים ונחמדים וצריכין להרהר אחריהם וללקוט שושני מליצה ולסדר דבריו אז יש לאל ידו לדבר לפני שרים והנה יש עוד מדרגה באנשים שהם כבד פה שאינם יכולין להוציא מתוך שפתותיהם דיבור זך ונקי בלי לעג לשון מפני שהם מתולדותם ערלי שפתים הנה לזה אין שום תקנה מועיל לסדר דברים נכוחים כי אף אם מכין לעצמו הרבה דברים ערבים לשונו בל עמו אבל מדרגה שני' יש לה תקנה ע"י הכנה יום או ימים וזה שאמר משה לפני הקב"ה בי אדוני לא איש דברים אנכי כי מעולם לא דברתי בתפארת הלשין כי כבד פה וכנגד לשון אנכי גם מתמול גם משלשום כלומר גם אם אני מכין את עצמי מתמול שלשום, ודו"ק. מאמ"ו הגאון מהרי"א נ"י אבדק"ק סערדאהעלי. ותקח צפורה צור וכו' חתן דמים אתה לי וכו' חתן דמים למולות ופירש"י והראב"ע הורג אישי אתה לי, ותמוה על השנות כפל אמרי' דגם בראשונה ע"כ על המילה אמרה כן ולמה כפלה דבריה וגם שינוי הלשין תחלה אתה לי ואח"כ למולות, ועוד ותגע לרגליו משמע מתוך הכעס עשתה כן שהשליכה אותו לפני רגליו של משה ואם ללא תועלת עשתה כן במקרה למה הודיע תורה פועל ר"ק ועוד הלשון ותגע לרגליו תמוה דהל"ל ותשליכהו לרגליו או ותניחהו. וגם אם אומר ותגע הול"ל ותגע אותו וכו' או ותגעהו וכו' לכן נ"ל דאיתא במסכתא ע"ז דף כ"ו למ"ד מילה פסולה באשה והכתיב ותקח צפורה צור ותכרות וכו' וק"ל הרי לפי משמעות הענין עשתה צפירה כן כדי להציל בעלה משה שהי' בסכנה כמ"ש ויבקש המיתו ע"י שנתרשל במילה לא נתנה לו מלא שעה וכמו שבאמת הצילתו כמ"ש וירף ממנו ואין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ומאי ראי' מהתם ובפשוט נ"ל דהכי קשיא לי' אי המילה פסולה מדאורייתא ע"י אשה א"כ איך הצילתו ע"י המילה שעשתה היא וע"כ חזינא דאהני מעשי' והמילה כשרה מדאורייתא, אבל י"ל עוד ע"פ מה שכתב המקנה לתרץ קושית המפורשים על אאע"ה שקיים כל התורה כולה עד שלא נתנה למה לא קיים ג"כ מצות מילה טרם שנצטוה עלי' ותירץ משום דאמרינן בפ' החובל אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש שחובל בעצמו אסור ובני נח אזהרתן זו הוא מיתתן א"כ קודם שנצטוה על המילה הי' אסור למול לחבל בעצמו שעלי' נצטוה וכו' ע"ש וא"כ פריך הש"ס שפיר אם מילה פסולה ע"י אשה א"כ אסורה היתה למול משום איסור חבורה ולמה מלה צפורה ואי משום ספק סכנות נפשות הרי קודם מתן תורה הי' אזהרת בן נח זו היא מיתתן א"כ השתא נמי שמלה את בנה הרי סיכנה א"ע בספק נפשות כנ"ל, אבל קשה א"כ למ"ד נמי מילה כשרה ע"י אשה הא כיון דפטורה היא למול כאשר כתוב כאשר צוה אותו ולא אותה ממילא אסורה היא למול משום איסור חבורה ובני נח אזהרתן זו היא מיתתו